אימת הפרקזיט: הבחירות בצרפת עשויות להכריע כבר היום את גורל האיחוד האירופי

1. מתחילים

בתום מערכת בחירות ארוכה ומלאת תהפוכות, הולכים היום (א') 47 מיליון צרפתים בעלי זכות הצבעה לקלפי. אלא של פי כל הסקרים, ארבעת המועמדים צמודים זה לזה במירוץ, ואיש מהם לא יזכה ברוב של לפחות 50% מהקולות — הדרוש כדי להתמנות לנשיאות. לכן הנשיא או הנשיאה הבאה ייבחרו רק בסיבוב השני, שייערך ב־7 במאי. מה שכן יוכרע היום הוא עתידו של הרעיון האירופי.

2. אימת הפרקזיט

שניים מארבעת המועמדים המובילים הם יורו־סקפטים מוצהרים. תוכניתו הכלכלית של מועמד השמאל הקיצוני ז'אן־לוק מלנשון כוללת הפרה סדרתית של חוקי האיחוד האירופי: פריצת מגבלת הגירעון, הגדלה מסיבית של ההוצאה הציבורית והלאמה מחדש של חברות ממשלתיות שהופרטו. הנחת העבודה של מלנשון היא שהאיחוד יתקשה למנוע מצרפת לנקוט את הצעדים האלה כשעל הכף מוטלת המשך חברותה בו. הוא מקווה לסחוף אחריו למרד מדינות נוספות כמו יוון, ספרד ואירלנד כדי להפעיל לחץ על מדינות צפון אירופה שתומכות במדיניות הצנע, ובראשן גרמניה.  

צילום: רויטרס, אי.פי, אמ.סי.טי, אי.פי.איי

במילים אחרות, מלנשון רוצה לעשות מהפכה באיחוד האירופי. גם אם אין ספק שמדובר בגוף שזקוק לשינוי עמוק, מלנשון מתכנן לבצע את הניתוח במסור חשמלי, ולא באזמל העדין שדרוש במקרה הזה.

מרין לה פן, מנהיגת מפלגת החזית הלאומית ומועמדת הימין הקיצוני, רוצה להוביל את צרפת אל מחוץ לגוש היורו. אם היא זו שתיכנס לארמון האליזה באמצע מאי, יהיה אפשר להספיד את המטבע המשותף, לפחות כפי שאנחנו מכירים אותו. צרפת היא הכלכלה השנייה בגודלה בגוש היורו, וחזרה אל הפרנק עלולה להוליד את חדלות הפירעון הממשלתית הגדולה בהיסטוריה המתועדת. החוב של ממשלת צרפת הוא 2.1 טריליון יורו. כ־80% ממנו הונפקו תחת החוק הצרפתי ולא תחת החוק הבינלאומי.

פירוש הדבר הוא שאג"ח בשווי 1.7 טריליון יורו יומרו לפרנק צרפתי, וערכן יקטן משמעותית. לה פן רוצה גם לקיים משאל עם על "פרקזיט" — פרישה של צרפת מהאיחוד האירופי. אמנם מדובר בסכנה רחוקה יותר, אבל בכל מקרה בחירה שלה לנשיאות תערער כל כך את קיומו של האיחוד עד שמשאל העם יהפוך לקו דה גראס (מכת חסד) לגוף שציין בחודש שעבר 60 שנה לחתימת האמנה שהולידה אותו.

אם להאמין לסקרי דעת הקהל, תרחיש הסיבוב השני בין מלנשון ולה פן הוא הפחות סביר מבין שש ההתמודדויות האפשריות. נוסף על כך, גם לה פן וגם מלנשון צפויים לנחול תבוסה אם יתמודדו מול מועמד המרכז עמנואל מקרון או מועמד הימין פרנסואה פיון. אבל אם יש דבר אחד ש־2016 לימדה אותנו הוא שהבלתי יעלה על הדעת יכול להפוך למציאות בן לילה.

3. מי ירוויח מהפיגוע

התקפת הטרור בפריז בליל חמישי הביאה שלושה מבין ארבעת המועמדים המובילים לבטל את אירועי הבחירות שלהם ביום שישי — היום האחרון שבו מותר היה לערוך כאלה. בנאומים ששודרו בטלוויזיה שני המועמדים שהפיגוע בשאנז אליזה כנראה ישחק לטובתם, פרנסואה פיון ומרין לה פן, פרסו את תוכניתם לדרוש שינויים באמנת שנגן, שמאפשרת חופש תנועה בין מדינות האיחוד האירופי. לה פן הצהירה על כוונתה לעצור ולגרש כל תושב שנמצא ברשימת המעקב של המשטרה בחשד לטרור, ופיון הבטיח לגייס עוד שוטרים ולשלול את אזרחותו של מי שהורשע בעבירות קשורות לטרור. "נראה שישנם מי שלא מבינים את מידת הרשע שבו אלחם ביד ברזל", אמר פיון.

ייתכן שהוא התכוון למקרון. המועמד הצעיר שלח מסר לאלה שחוששים מחוסר ניסיונו והבטיח שהוא "מוכן להוביל את צרפת" במאבקה בטרור. הוא גם קרא לבוחרים לא לשנות את תוכניותיהם בגלל התקפת הטרור. "המטרה היתה הדמוקרטיה שלנו והאחדות שלנו", אמר מקרון. מלנשון, מצדו, עשה כמצוות מקרון ופשוט קיים את אירועי הקמפיין כסדרם.

התגובות של המועמדים להתקפה סימנו עוד קו מפריד בולט ביניהם: אופטימיות מול פסימיות. מחקר של אוניברסיטת סיינס פו הפריזאית ומכון המחקר הכלכלי CEPREMAP מצא שיותר מהשכלה, רמת הכנסה, משלח יד או אזור מגורים, הגורם שמנבא בצורה הטובה ביותר תמיכה במרין לה פן הוא מידת הפסימיות. ככל שהבוחר פסימי יותר, כך גדל הסיכוי שהוא יבחר בלה פן. ככל שהוא אופטימי יותר, גדלה הסבירות שיצביע לאחד המועמדים האחרים. אחרי קמפיין ההפחדה שהביא את דונלד טראמפ לבית הלבן ונאום "הקטל האמריקאי" שהוא נשא בהשבעתו וכן הרטוריקה הקשוחה של הבחירות בהולנד אפשר לפרגן למקרון ומלנשון על המסר האופטימי שהם בחרו להעביר בזמן שיריביהם שלפו את הנשק הציני של ההפחדה.

4. שוק ההון לא טועה?

מבצר נוסף של אופטימיות אפשר למצוא דווקא בשוקי ההון. שער היורו רשם את העלייה השבועית החדה ביותר שלו זה שלושה חודשים לעומת הדולר. הפער בתשואה בין אג"ח ממשלת צרפת לבין אג"ח מקבילות של ממשלת גרמניה, נייר לקמוס להלכי הרוח של המשקיעים לנוכח הבחירות, הצטמצם ל־62 נקודות בסיס, אחרי שהגיע לשיא של 84 נקודות בסיס בסוף פברואר. התשואה על אג"ח ממשלת צרפת לעשר שנים היתה ביום שישי 0.86%, שפל של שלושה חודשים. ערב הברקזיט הצביעו השווקים על ניצחון של תומכי ההישארות באיחוד האירופי. לקראת הבחירות בארה"ב הם הכתירו את הילרי קלינטון לנשיאה הבאה. לכן המסקנה היחידה שניתן להסיק מהתנהגות המשקיעים היא ששיעור התומכים בלה פן בקרבם נמוך במיוחד.

5. הנחמה של פוטין

השבועות האחרונים היו קשים מאלה שוולדימיר פוטין התרגל אליהם בשנה המוצלחת שהיתה לו. התקפת הטילים של צבא ארה"ב בסוריה חשפה קרעים ברומן המוזר בינו ובין הנשיא טראמפ. בחודש שעבר, אחרי ביקור במוסקבה, הצהיר מזכיר המדינה האמריקאי רקס טילרסון כי היחסים ורמת האמון בין ארה"ב לבין רוסיה נמצאים בשפל. הנשיא הרוסי יכול למצוא נחמה בבחירות בצרפת.

פרט למקרון כל ארבעת המועמדים המובילים מגלים סימפתיה כלפיו. פיון, שמיודד עם פוטין מאז שכיהן כראש ממשלה תחת ניקולא סרקוזי בעשור שעבר, קרא ביום שישי לשיתוף פעולה עם רוסיה במלחמה בדאעש ותומך בהסרת הסנקציות של האיחוד האירופי על המדינה. לה פן השיגה מימון לקמפיין שלה מבנקים רוסיים, וביקרה במוסקבה בחודש שעבר.

מלנשון סבור גם הוא שעל צרפת להדק את שיתוף הפעולה עם רוסיה על חשבון הברית עם גרמניה. אחד מהשלושה יתמודד בסיבוב השני בבחירות בעוד שבועיים. במוסקבה כבר הכניסו את השמפניות למקרר.

6. בסוף צריך קואליציה

כל נשיא שלא ייבחר יצטרך לעבוד קשה מאוד כדי להשיג תמיכה בצעדים שהוא מתכנן. העובדה הזאת צפויה להיות גורם מרסן לטוב ולרע. הבחירות לפרלמנט הצרפתי ייערכו בשני סבבים באמצע יוני, ופרט לפיון כל אחד מהמועמדים יזדקק להצלחה כמעט בלתי נתפסת של מפלגתו בקלפיות כדי לממש את הבטחותיו. למרות כמה הצלחות שהיא רשמה בבחירות המקומיות לחזית הלאומית של לה פן יש כיום רק שניים מתוך 577 המושבים בפרלמנט, וגם הגדלת כוחה לא תציל אותה מתלות במפלגות אחרות.

בהתחשב במצע הקיצוני של החזית הלאומית תצטרך לה פן להתפשר לא מעט כדי לזכות בתמיכה מספקת בפרלמנט כדי להוציא לפועל רעיונות כמו משאל עם על פרישה מהאיחוד האירופי. אותו הדבר נכון גם לגבי מלנשון, שהקים את תנועתו La France Insoumise (צרפת הבלתי ניתנת להכנעה) רק בפברואר אשתקד. גם מקרון הקים את מפלגתו En March! (קדימה) רק לפני שנה. אף שכבר יש לה 250 אלף מתפקדים, יותר מהמפלגה הסוציאליסטית, קשה לדעת כמה מושבים היא תצליח להשיג בפרלמנט. עם זאת, סביר שיהיה לו קל יותר מלה פן לגייס תמיכה ממפלגות יריבות.

פיון, שמאחוריו המנגנון המשומן של מפלגת הרפובליקנים, הוא מועמד שצפוי ליהנות מפרלמנט תומך יחסית. אבל החשיפה על המשכורות שהעביר לאשתו ושני ילדיו מהקופה הציבורית כשהיה חבר פרלמנט ושר, מבלי שאלה ביצעו עבודה של ממש, הביאה את הפרקליטות בצרפת לפתוח בחקירה נגדו בחודש שעבר. אמנם בחירתו תביא להשהיית החקירה, אך אם הוא ינסה לערוך קיצוץ של 500 אלף משרות במגזר הציבורי ולהגדיל את מספר שעות העבודה השבועיות ל־39, כפי שהבטיח, המחאה שתקום תכוון את החצים שלה בדיוק אל הנקודה הרגישה הזאת.

מצב שבו הנשיא החדש שייבחר לא יצליח לממש את המדיניות הכלכלית שלו ינציח את הקיפאון המתמשך במשק הצרפתי, ובמיוחד את שיעור האבטלה הגבוה, שכמעט לא ירד מ־10% מאז 2012. כך שגם אם לה פן או מלנשון לא יהיו נשיא/ת צרפת הבא/ה, שיתוק פרלמנטרי שיביא להעמקת חוליי המשק הצרפתי ימשיך להזין תנועות פופוליסטיות דוגמת אלה שבראשן הם עומדים. אלה, אפוא, יתקרבו להשגת מטרתן — שלילת הלגיטימציה של הרעיון האירופי — גם בלי להגיע לארמון האליזה.