FT
בריטניה חייבת להכיר בנחיתותה
הממשלה של תרזה מיי תפתח בסוף החודש במשא ומתן על עזיבת האיחוד האירופי, ויש לה הרבה מה להפסיד. המפתח להשגת עסקת פרישה טובה עבור בריטניה נמצא בהסכם סחר טוב, גם במחיר גבוה בטווח הקצר
20:2709.03.17
בסוף החודש תפתח ראש ממשלת בריטניה תרזה מיי במשא ומתן על תנאי הפרישה של הממלכה מהאיחוד האירופי. זהו המשא ומתן החשוב ביותר שבו מעורבת בריטניה מאז היא דנה בתנאי הצטרפותה לשוק האירופי המשותף בשנות השבעים.
גורלה של בריטניה יהיה כרוך תמיד בגורלה של היבשת האירופית. אבל האינטרסים המשותפים של בריטניה ושל האיחוד האירופי לא מבטיחים ששני הצדדים יצליחו לגבש הסכם טוב. המשא ומתן הולך להיות קשוח. הסיכויים לתוצאה קטסטרופלית עם השלכות הרסניות לטווח הארוך הם גבוהים. נראה שכמה מהתומכים הנלהבים בברקזיט אפילו מייחלים לכך. ראש הממשלה מיי חייבת לעמוד בלחצים שיופעלו עליה מצידם. בריטניה צריכה לקבוע את המטרות הנכונות שלה במשא ומתן, להעריך את העמדה שבה היא נמצאת ולאמץ את הגישה המתאימה והיעילה ביותר. מטרת העל היא השגת הסכם הסחר הטוב ביותר האפשרי.
ראש ממשלת בריטניה, תרזה מיי צילום: אי פי איי במובן זה, בריטניה נמצאת בעמדת נחיתות. עסקה גרועה תיתן מכה אנושה למסחר הבריטי, ותחרב את יחסיה עם היבשת. שותפיה למשא ומתן יודעים זאת. חלקו של האיחוד האירופי בסחר החוץ של בריטניה גדול הרבה יותר מאשר חלקה של בריטניה בסחר החוץ של האיחוד. יש לה יותר מה להפסיד. ראש הממשלה לשעבר סר ג'ון מייג'ור הציע את הגישה הטובה ביותר למשא ומתן. "התוצאות הטובות ביותר מגיעות כשהשיחות נעשות ברצון טוב של שני הצדדים. הרבה יותר קל להגיע להסכם עם ידיד מאשר עם שכן לוחמני".
 | |||
"אויב העם" זו מחמאה
אם המשא ומתן יעלה על הפסים הנכונים, הממשלה לא צריכה למקד את מאמציה בתנאי הגירושים, ובמיוחד במחלוקות הכספיות ובזכותם של אזרחי האיחוד האירופי להישאר בבריטניה. האיחוד מתכוון לדרוש מבריטניה 60 מיליארד יורו כקנס יציאה. מדובר בכ־3% מהתמ"ג השנתי של הממלכה. אם התשלום ייפרס על פני 10 שנים, למשל, הוא יהפוך ל־0.3% מהתמ"ג השנתי. זה כסף קטן בהשוואה לעתיד היחסים של בריטניה עם האיחוד. לבריטניה כדאי לשלם גם עבור גישה חופשית או כמעט חופשית לשוק המשותף. ייתכן שיהיה מדובר בתשלום מתמשך, שיעמוד בסתירה לטענת תומכי הברקזיט כי עזיבת האיחוד תפנה 350 מיליון ליש"ט בשבוע שיושקעו בשירותי הבריאות הממלכתיים. אבל הטענה הזו היתה שקרית. תומכי הגישה שנאי מציע מסתכנים בהגדרתם כ"אויבי העם". מאחר שרובספייר, לנין, היטלר ומאו הדביקו כולם את הכינוי הזה, בגרסאות שונות, לאלו שהם העלימו מעל פני האדמה, אני נושא אותו בכבוד. בדמוקרטיה ליברלית לאף רוב זמני אין את הזכות לטעון שהוא "העם".
במקרה שלנו, אין סיבה טובה להאמין שהברקזיט ה"קשה" שמסתמן היה זוכה לאותו הרוב שקיבל מחנה הפרישה מהאיחוד האירופי במשאל העם שנערך ביוני. ישנם חברים בממשלה שסבורים כי אם בריטניה לא תצליח להשיג את הסכם הפרישה שהיא רוצה, היא צריכה להפוך לאזור סחר חופשי עם שיעורי מס נמוכים בדומה, אולי, להונג קונג. אבל הליכה בכיוון הזה לא מנוגדת רק להצהרות של מחנה הפרישה מהאיחוד, אלא גם להצהרות של מיי.
נניח שממשלת בריטניה לא מצליחה להשיג עסקה טובה בשיחות עם האיחוד האירופי. נניח גם שהכישלון לא נבע מגישה מתנשאת או תובענית מדי כלפי האירופים. למעשה, נניח שבריטניה באה למשא ומתן ברוח פייסנית ועם דרישות הגיוניות. מה אז? ראש הממשלה לשעבר טוני בלייר טוען ש"אם הממשלה שלנו תנהל את המשא ומתן עם רצון אמיתי לקדם את האינטרסים של ארצנו, הוא יכלול גם את האפשרות של הישארות בריטניה באיחוד האירופי, בתנאי שזה יעבור רפורמות".
נקודת האל־חזור
אין לי כל התנגדות לרעיון שיישום הברקזיט ייעצר ברגע שאופיו יתבהר. זה לא פטריוטי פחות לרצות להישאר באיחוד מאשר לרצות לעזוב את האיחוד. יתר על כן, תוצאות משאל עם בתאריך מסויים לא יכולות להיות בעלות אותו משקל בכל זמן נתון. לא מן הנמנע שהבוחרים הבריטים ישנו את דעתם. גם תומכי הברקזיט יתקשו להתנגד להצבעה בפרלמנט על ההסכם שיושג, גם כשהחלופה היא הישארות באיחוד האירופי. אבל בפועל, האפשרות הזו היא כמעט בלתי סבירה. אחת מהסיבות לכך היא האיום שיש בה ליציבות המפלגה השמרנית בתקופה שבה אין לה אופוזיציה של ממש. מה שחשוב יותר הוא כיצד יתקבל מהלך כזה באיחוד האירופי. אני לא מצליח להעלות על דעתי תרחיש שבו, אחרי שנתיים של משא ומתן מפרך, בריטניה תודיע שהיא מתחרטת מפני שהעסקה שעל הפרק היא גרועה מדי. זו תהיה הפרה של כל נורמה של הגינות. להערכתי, כל ניסיון של בריטניה לסגת מהברקזיט במצב כזה יידחה על הסף בידי המדינות החברות באיחוד האירופי. הדחייה תזכה לתמיכה מלאה של בית המשפט העליון בבריסל, שייראה בזיגזג הבריטי סיכון להישרדות האיחוד. אפשר לסייג את הדברים אם מרין לה פן תיבחר לנשיאות צרפת בעוד פחות מחודשיים, אבל כפי שהם נראים עכשיו, הנחת העבודה חייבת להיות פרידה של בריטניה מהאיחוד האירופי. השאלה היא כיצד זה יקרה. אחר כך, הכול יכול להיות.
 | |||
