דוד-פרנק: כל מה שצריך לדעת על החוק שמטלטל את המערכת הבנקאית בארה"ב

סוף שבוע סוער היה בארה"ב בחזית הצווים הנשיאותיים. טראמפ חתם שלשום (ו') על צו שמורה לבחון באופן מקיף את "חוק דוד־פרנק" שהונהג בתגובה למשבר הפיננסי של 2008. הצו צפוי להביא לצמצום דרמטי של המערכת הרגולטורית ההדוקה הפועלת בארה"ב מאז 2010.

מדוע קרוי החוק דוד־פרנק?

החוק הוצע לראשונה ב־2009 ביוזמתם של חברי הקונגרס ברני פרנק וכריס דוד.

מה היתה מטרתו?

החוק, שעליו חתם הנשיא אובמה ב־2010, נועד להבטיח כי משבר פיננסי כמו זה שזעזע את העולם ב־2008 לא יישנה. משכך מטרתו היתה לתקוף את הבעיה המרכזית שלדעת קובעי המדיניות גרמה למשבר מלכתחילה: הצמיחה של בנקים "הגדולים מכדי ליפול".

הנשיא דונלד טראמפ צילום: איי פי

מה היו עיקרי הרפורמה שהוציא לדרך?

בנקים חויבו להגדיל את יחס הלימות ההון ובמקביל להחזיק נתח גדול יותר של נכסיהם בהשקעות נזילות למקרה של משיכת כספים המונית, בעיקר מזומנים ואג"ח ממשלתיות.

כיצד הוחמר הפיקוח על הבנקים?

דוד־פרנק חייב בנקים עם נכסים ששוויים גבוה מ־50 מיליארד דולר לעבור מבחני לחץ של הפד, הקובעים אם יוכלו לשרוד משבר כמו זה שאירע ב־2008. במסגרת מבחני הלחץ נדרשים הבנקים לאישור מהרגולטור, אם ברצונם להגדיל דיבידנדים או לאשר תוכנית לרכישת מניות.

הבנקים הגדולים ביותר נדרשים ליחס הלימות הון מחמיר יותר, המכביד במיוחד על ג'יי.פי מורגן צ'ייס (שהמנכ"ל שלו מייעץ לטראמפ), בנק אוף אמריקה וסיטיגרופ. אלה חייבים גם להגיש לרגולטור מדי שנה תוכנית שמטרתה לחלצם במקרה של פשיטת רגל מבלי לטלטל את השווקים.