"להתעסק רק בצנזורה על הרשתות החברתיות בסין זאת צביעות"

גם 2016 היתה שנה סוערת בזירה השוקקת של הרשתות החברתיות הסיניות. זאת היתה השנה שבה כוכב הקולנוע הסיני ואנג באו צ’יאנג התוודה בחשבון הוויבו שלו כי הוא מתגרש מאשתו לאחר שגילה כי היא מנהלת רומן עם סוכנו, שובר את הלב למיליוני סינים שהאמינו כי ואנג שצמח מעוני הוא התגלמות החלום הסיני.

זאת היתה גם השנה של פאפי ג’יאנג, סטודנטית אלמונית בת 29 למשחק שהפכה בין לילה לכוכבת השווה מיליונים בזכות סדרת סרטוני וידיאו הומוריסטים שהתפרסמו ברשת, בהם היא קוראת תיגר על ערכי המשפחה המסורתיים ועל היחס הסקסיסטי לנשים.

זו היתה גם השנה שבה הנשיא האמריקאי הנבחר דונלד טראמפ הפך על אף ההתבטאויות האנטי-סיניות לחביב הרשת הסינית, לא מעט בזכות וידיאו שבו נכדתו בת ה-5 מדקלמת שיר בסינית. היחס החיובי התהפך לאחר שטראמפ הביע את דעותיו בנושא טאיוואן.

אולם מניה קוטסה, מומחית לרשתות החברתיות בסין, מסמנת דווקא את השחיינית הסינית האולימפית פו יואנהוי כתופעה המעניינת ביותר באינטרנט הסיני בשנה החולפת.

פו, בת 21, התפרסמה בתגובותיה המגושמות והספונטניות בראיונות בסיום משחים באולימפיאדה בריו, שהיו הכי רחוקות שאפשר מהסטריאוטיפ על הספורטאים הסינים המתוכנתים. באחד מהראיונות שברה טאבו בספורט הנשים כשהתוודתה כי לא שחתה מספיק טובה כיוון שקיבלהאת המחזור החודשי.

"פו העלתה לדיון את הדור של ילידי 1995 והלאה שהוא דור מאוד מיוחד בסין", אומרת קוטסה, המייסדת והעורכת של האתר What’s on weibo, שעוקב אחרי טרנדים ברשת הסינית. "הדור הזה מאוד פתוח ואימפולסיבי, הם עסוקים מאוד בעצמם ובמה עושה אותם מאושרים ופחות מחויבים למסורת. פחות אכפת להם ‘לאבד פנים’, שהמוניטין והתדמית שלהם בעיני אחרים תפגע, שזה מאוד חריג בתרבות הסינית. הם כמובן ילדים יחידים שההורים והסבים חונקים אותם מאהבה מחד ומצד שני מלחיצים אותם להצליח. בזכות העלייה בכוחה של סין הם יותר מבוססים כלכלית מדורות ‘וגמים".

אחת הבדיחות שנפוצו על בני הדור הזה, מספרת קוטסה, היתה כי אם הם מרגישים שקר מידי בחורף בשביל ללכת לעבודה אז הם פשוט מתפטרים. "זאת כמובן הגזמה אבל היא מדגימה את הדעה על הדור הזה שהרבה גולשים טענו שהוא שחצן ועסוק בעצמו, קל דעת ואנוכי מידי. גולשים אחרים דווקא שיבחו אותם על כך שהם אינדיבידואליסטים ואכפת להם מהחופש שלהם", היא אומרת.

מניה קוטסה. "בארה"ב ובאירופה תקועים בתפיסה שסין היא מדינה של חיקויים וזיופים"

קוטסה חיה ולמדה במשך מספר שנים בבייג’ינג. כשחזרה למדינתה הולנד לפני כשנתיים, היא חיפשה דרך לשמור על הקשר עם המציאות בסין והקימה אתר שיעקוב אחרי הרשתות החברתיות במדינה. האתר שאותו היא מנהלת כיום במשרה מלאה משתמש ברשתות החברתיות כאמצעי להבנת החברה הסינית.

"בעוד ברשתות החברתיות במערב הגולשים נוטים להתעסק בנושאים גדולים כמו טרוריזם, הבחירות בארצות הברית וחופש הביטוי, בסין מתעסקים בסיפורים קטנים יותר אבל כאלו שחושפים בעיות גדולות", אומרת קוטסה. "בשבוע שעבר למשל היה סיפור על ילד שטבע למוות בבריכה בסין בזמן שאימו עומדת כמה מטרים ממנו, עסוקה בטלפון שלה ולא רואה אותו נאבק, זה העלה לסדר היום את הנושא של התמכרות לסמארטפונים. הסיפור על ילדה קטנה שנשארת בבית לטפל בסבא שלה העלה שאלות על תפקוד מערכת הבריאות בסין".

אחד הסיפורים "הקטנים" שהפכו גדולים השנה היה על אישה שהותקפה באלימות במסדרון במלון בבייג’ינג כשהאורחים וצוות המלון חולפים ולא מתערבים. התקרית מחודש אפריל תועדה במצלמות האבטחה והסרטון הופץ ברשת. "הרבה מהנוכחים באירוע סיפרו שלא התערבו כי חשבו שמדובר בזוג נשוי. לפי התפיסה הסינית המסורתית שמקורה בפילוסופיה של קונפוציוס, מה שקורה בתוך הנישואין הוא עניין פרטי ואחרים לא צריכים להתערב בו. הפעם היו מי שקראו תיגר על הנורמות האלו וטענו שגם אם היה זה זוג נשוי היה מקום להתערב".

מה הדבר המרכזי לדעתך שבמערב לא מבינים על הרשתות החברתיות בסין?

"בארה"ב ובאירופה תקועים בתפיסה שסין היא מדינה של חיקויים וזיופים. הם ממשיכים להתייחס לוויבו כחיקוי סיני של טוויטר ול-WeCat כגרסה סינית לוואטסאפ אבל זה כבר לא ככה. היה מהפך דיגיטלי והיום החברות האמריקאיות והאירופיות צריכות לעקוב אחרי מה שקורה בסין שמובילה את הדרך בכל הנוגע לאפליקציות ומדיה חברתית, אנחנו נשארנו מאחור. Wechat היא מזמן לא רק אפליקציית מסרים מידיים אלא דרך לשלם, להזמין אוכל ולהכיר בני זוג. וויבו התחילה כחיקוי של טוויטר אבל היום זאת אפליקציה עשירה בווידיאו שאפשר לעשות בתוכה אפילו לייב-בלוגינג".

קוטסה מתרגזת שמזכירים לה כי בכל זאת הדבר המרכזי שמרבית האנשים במערב יודעים על הרשתות החברתיות בסין הוא הצנזורה הממשלתית עליהם. "נכון שוויבו היא פלטפורמה נשלטת ומפוקחת. הסיבה היחידה שוויבו קמה היתה ההסכמה שלה לשמור על המידע שעובר בה תחת פיקוח. למרות זאת, אני מרגישה שהדגש באמצעי התקשורת המערביים הוא יותר מידי על הצנזורה. אני מנסה לשים דגש דווקא את מה שאינו מצונזר", אומרת קוטסה. "החופש של הגולשים בסין לדבר אפילו על פוליטיקה ואפילו על הצנזורה עצמה לא מוערך מספיק. הרבה מהם חכמים ויודעים איך להביע את דעותיהם, כמו למשל להציג דברים דרך תמונות ולא דרך טקסט, שאת זה יותר קשה לנטר. חוץ מזה שההתמקדות בצנזורה בסין היא גם צבועה, כי אפילו ברדיט, שאמורה להיות הפלטפורמה הכי חופשית ברשת, יש דיונים שמצונזרים וכמובן שפייסבוק עושה הרבה צנזורה. אנשים מסתכלים על הצנזורה בסין ולא שמים לב שגם ברשתות החברתיות במערב זה קיים".