סחר של יום חדש: החוקים שישלוף טראמפ כדי לפתוח במלחמת סחר

במברק שהוא שלח ב־1949 לקונסול ארה"ב בשנגחאי, תיאר מזכיר המדינה האמריקאי דין אצ'סון תגובה אפשרית לניצחון קומוניסטי במלחמת האזרחים הסינית, "אם מדיניות הסחר של הקומוניסטים", כלשונו, תתברר כאכזבה. אחת האפשרויות שהוא מנה היא יישום סעיף 338 לחוק הסחר שנחקק ב־1930, שמתיר לנשיאים להטיל מכס של עד 50% על יבוא ממדינות שנוקטות "מדיניות מפלה" נגד ארה"ב.

ההתייחסות לחוק הישן במברק של אצ'סון היא האחרונה המתועדת של גורם אמריקאי רשמי כלשהו. אבל, עו"ד ג'ון ורונו, לשעבר יועץ סחר בכיר בממשלו של הנשיא ג'ורג' בוש הבן, גילה לאחרונה שהחוק עדיין תקף ומוכן לשימוש.

צילום: איי פי

מבחינתו של ורונו, שמנהל כעת את מחלקת הסחר של פירמת עורכי הדין קובינגטון אנד ברלינג, האנקדוטה הזו מעידה על דבר גדול הרבה יותר.

אישומים שעבר זמנם

בספר החוקים האמריקאי יש הרבה כלים שעשויים לשמש את הנשיא הנבחר דונלד טראמפ כדי להטיל מכסי יבוא על שותפות הסחר הגדולות של ארה"ב. בניגוד לקודמיו בתפקיד, ייתכן מאוד שטראמפ באמת ירצה לעשות זאת. סימן ברור לכך הוא נתן כשהוא מינה את רוברט לייטייזר, תומך נלהב של מדיניות סחר פרוטקציוניסטית, לנושא ונותן הבכיר של הממשל בעניין. לייטייזר יצטרף לניצי סחר אחרים בממשל טראמפ: יו"ר מועצת הסחר הלאומית (NTC) פיטר נבארו, פרופ' לכלכלה ומבקר קולני של מדיניות הסחר הסינית, ושר המסחר המיועד, המשקיע המיליארדר ווילבר רוס.

איתות נוסף התקבל כשיצרנית כלי הרכב פורד הודיעה על ביטול הקמת מפעל במקסיקו והרחבת מפעל קיים בארה"ב, זאת לאחר התקפות של טראמפ על תעשיית הרכב ואיומים בהטלת מכס גבוה על יבוא מכוניות מהשכנה הדרומית. יחסי הסחר של המשק האמריקאי עם העולם עומדים להשתנות.

בקמפיין הבחירות שלו הצהיר טראמפ שהוא יקשיח עמדות מול סין, איים להעניש חברות שיעבירו את הייצור שלהן אל מחוץ לארה"ב ולבטל הסכמי סחר בינלאומיים. אבל מה הנשיא טראמפ באמת עשוי לעשות אחרי שהוא ייכנס לתפקידו בעוד פחות משבועיים? טראמפ הבהיר שהמטרה העיקרית של מדיניות הסחר שינקוט תהיה סין. נראה שלמינוי הטרי ביותר שלו בחזית הזו, לייטייזר, כבר יש תוכנית פעולה.

בעדות שנתן ב־2010 בפני ועדה בקונגרס הוא קרא ל"גישה אגרסיבית הרבה יותר כלפי סין". ההצעות שהוא העלה כללו הכרזה על סין כמדינה שמבצעת מניפולציות מטבע, דבר שטראמפ הזכיר תדירות במהלך הקמפיין שלו.

אבל, עוד לפני כן, הציע לייטייזר להטיל מכסים מיוחדים על יבוא מסין. עוד הוא הציע להגיש תלונה נגד סין לארגון הסחר העולמי (WTO) בתואנה שמניפולציות המטבע שהיא מבצעת משמשות למעשה כסבסוד לא חוקי ליצואנים. "אנחנו צריכים מנהיגים חזקים שמוכנים לקבל החלטות קשות ושלא יוותרו עד שהמשבר הזה ייפתר", כתב לייטייזר בהצהרתו.

כלכלנים טוענים שעבר זמנן של האשמות סין במניפולציות מטבע. אם כבר, בשנים האחרונות בייג'ינג התערבה בסחר במט"ח כדי לחזק את היואן. אבל, בעמדות דומות לשלו של לייטייזר מחזיק גם יו"ר מועצת הסחר המיועד נבארו, שאף כתב ספר בשם Death By China שעוסק בנושא.

איום לא ריאלי

זוהי הסיבה לחשש הגדול שטראמפ יפתח במלחמת סחר עם סין. "אנחנו במים מאוד מסוכנים", קובע לשעבר נשיא הבנק העולמי ויועץ סחר לממשל רוברט זליק, "הסיכון הגדול ביותר הוא עימות עם סין שייצא מכלל שליטה".

בשעה שהשיח סביב מדיניות הסחר של טראמפ התמקד באיומיו להטלת מכסי יבוא כאמצעי ענישה, מחוקקים רפובליקנים בבית הנבחרים כבר בוחנים חלופות. אחת מהן כוללת רפורמה מקיפה במנגנון מסי החברות האמריקאי שכחלק ממנה יוטלו מכסים על יבוא ויוסרו המסים על יצוא. המהלך הזה יגיע לצד הפחתה של מס החברות ל־20%, מה שאמור לעודד את הייצור בתחומי ארה"ב. הכלכלן סטיב מור שיעץ למטה הבחירות של טראמפ סבור שתוכנית כזו "תשנה את חוקי המשחק" לטובת ייצור אמריקאי. "אם טראמפ ייתן אור ירוק לתוכנית הזו לא נצטרך כלל להשתמש במכסי יבוא בתור עונש". מנגד, חברות שתלויות ביבוא בהיקף רחב החלו לפעול למיגור התוכנית. התנגדות נוספת אליה צפויה בסנאט, והיא אפילו עשויה להגיע לבוררות בארגון הסחר העולמי.

מטרה אחרת שטראמפ סימן במהלך קמפיין הבחירות היא הסכם הסחר החופשי הצפון אמריקאי (NAFTA), שעליו חתמה ארה"ב לפני 22 שנה עם קנדה ומקסיקו. אלו, מצידן, הודיעו שהן מוכנות לדון בעדכון של ההסכם. מאט גולד, לשעבר יועץ סחר לממשל ומרצה למשפטים באוניברסיטת פורדהאם, סבור שמדובר במשימה קשה משנראה. כל שלוש השותפות להסכם ישמחו לשנות אותו, אבל כל הנסיונות לשאת ולתת על כך נכשלו בעבר.

יתר על כן, האיום של טראמפ לסגת מ־NAFTA עלול להנחית מכה קשה על המשק האמריקאי. "זה פשוט לא צעד ריאלי, והקנדים והמקסיקנים יודעים זאת", מסביר גולד.