רנצי השאיר את איטליה עם משבר בנקים ואמון דועך ביורו

תבוסתו הצורבת של ראש ממשלת איטליה מתאו רנצי במשאל העם שלשום, עם שיעור מתנגדים של 59.1% לרפורמה החוקתית שהציע, השליכה את הכלכלה השלישית בגודלה בגוש היורו למצב של חוסר ודאות פוליטי וכלכלי. אמש הגיש רנצי את התפטרותו לנשיא איטליה, שייאלץ עתה להחליט האם למנות ראש ממשלה שינהיג ממשלת טכנוקרטים, או לקיים בחירות בזק בתחילת 2017.

רנצי (41), צעיר ראשי הממשלה של איטליה, שהבטיח לייצב את המערכת הפוליטית ולהתניע את הכלכלה, השיג עתה, ככל הנראה, את ההיפך המוחלט. אתמול התעוררו אזרחי איטליה לסכנה מרחפת של משבר בנקאות מחריף ולקולותיהם הרושפים של פוליטיקאים אנטי־ממסדיים המאיימים לנתק את ארצם מגוש היורו דרך משאל עם. עיקר הדאגה מתנקז כעת למגזר הבנקאות האיטלקי, אשר שיעור החובות הלא מסופקים שלו הוא הגבוה בגוש היורו. בנק מונטה די פסקי, הבנק הפעיל העתיק בעולם, נמצא השבוע בעיצומו של תהליך גיוס הון בהיקף של 5 מיליארד יורו, וחובותיו הרעילים עומדים על 27.7 מיליארד יורו.

צילום: גטי אימג'

התפטרותו של רנצי מתרחשת בצומת דרכים קריטי גם עבור הבנק האירופי המרכזי, שיתכנס מחרתיים כדי לקבוע את עתיד תוכנית ההקלה הכמותית שלו בהיקף של 1.7 טריליון יורו, שתוקפה יפוג במרץ 2017. תוכנית רכישת האג"ח פעלה כ"עזרה ראשונה" עבור 19 מדינות גוש היורו במהלך שנה שופעת תהפוכות, ובראשן הברקזיט ונצחונו של דונלד טראמפ. הצבעת ה"לא" תשחק עתה תפקיד מפתח בהחלטות שיקבל, כאשר המשבר האיטלקי מעצים את הדחיפות להמשך רכישות אג"ח, באופן מיוחד איטלקיות.

בפה גרילו. הסיוט של ראשי האיחוד צילום: איי פי

המציאות של אי־ודאות אינה זרה לאיטלקים, שמדינתם ראתה 63 ממשלות קמות ונופלות מאז מלחמת העולם השנייה (לעומת 19 בבריטניה, למשל). רנצי, שכיהן שנתיים ו־287 ימים, נהנה מהכהונה הרביעית הארוכה ביותר כראש ממשלה איטלקי מאז 1990. ניסיונו לבצע רפורמה במערכת הפוליטית המורכבת של מדינתו הציב סכנה מהותית לעתידו של רנצי באותה מערכת עצמה. שאיפתו לחזק את הממשלה ולהחליש את הסנאט, בין השאר כדי לאפשר לאיטליה השפעה גדולה יותר בקביעת הנתח שלה בעוגת התקציב של האיחוד האירופי, הסתיימה כאמור במפלה, שהובילה להתפטרותו. מתנגדיו, כמה מהם מתוך המפלגה הדמוקרטית שלו עצמו, חששו כי הרפורמות יעניקו סמכויות יתר לראש הממשלה, וציבור הבוחרים נגרר אחרי הלך הרוח הזה, מה שהשתקף בשיעורי הצבעה גבוהים של 70%.

ניתוח תוצאות משאל העם מראה כי הקולות החזקים ביותר נגד הרפורמה הגיעו ממחוז ונטו בצפון־מזרח איטליה וממחוזותיה הדרומיים, שהם העניים ביותר במדינה. בסרדיניה ובסיציליה היה שיעורם הגבוה ביותר, כ־71%. לעומת זאת, השיעור הגבוה ביותר של תומכים, 64.7%, היה בקרב איטלקים שאינם חיים באיטליה ונהנים מייצוג בולט של משכילים, אמידים וצעירים. קשר ישיר נרשם בין גובה ההכנסה לבין נטיית ההצבעה, כאשר הכנסה גבוהה יותר הבטיחה תמיכה ברפורמה.

אך משאל העם היה הרבה יותר מאשר הצבעה טכנית ופתח פתח להתנגחות בממסד. הניצחון המהדהד של מחנה ה"לא", המורכב ממפלגות פופוליסטיות ובראשן תנועת 5 הכוכבים של הקומיקאי לשעבר בפה גרילו, רכב על התמיכה הדועכת ברנצי, שנים ארוכות של קיפאון כלכלי וגלי פליטים שזרמו לחופי איטליה.

עם תמונתו של גרילו לנגד עיניהם, ספק אם מנהיגי האיחוד הצליחו לעצום עין ערב פרסום תוצאות המשאל. זאת בהינתן כי רנצי נמנה עם זן הולך ונעלם של ראשי ממשלה האוחזים בחזון לגבי עתידו של האיחוד. קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, שהודיעה כי תתמודד על כהונה רביעית, טרודה מדי בימים אלה בניהול משברים בארצה. צרפת שקועה בקמפיין בחירות דרמטי משל עצמה.

הזרמים הקיצוניים ביבשת מיהרו כצפוי לחגוג עם עמיתיהם האיטלקים את ניצחון מחנה ה"לא". נייג'ל פראג', מנהיג מפלגת היורוסקפטים הבריטית UKIP פסק כי "ההצבעה באיטליה הייתה קשורה יותר לחברות בגוש היורו מאשר לשינוי בחוקה". מרין לה פן, מנהיגת מפלגת החזית הלאומית בצרפת, השמיעה רטוריקה דומה. "האיטלקים שללו את האיחוד האירופי ואת רנצי", אמרה. "קיימת חובה להרוות את צמאונן של האומות לחירות".

שאלות ותשובות

הכישלון של רנצי מסכן את חברות החשמל והתקשורת

מה תהיה השפעת ההפסד במשאל העם על הבנקים?

הבנקים האיטלקים הכורעים תחת נטל חובות מאיימים על סיכויי התאוששות הכלכלית של איטליה. אי־הוודאות הפוליטית והכלכלית מקטינה עתה משמעותית את הסיכוי שהממשלה הבאה תצליח להעביר רפורמות רחבות היקף לאישוש הבנקים, בין השאר באמצעות מחיקת חלק מההלוואות הרעילות שלהם, שעמדו בחודש שעבר על 360 מיליארד יורו. אנליסטים מזהירים כי חוסר היכולת להביא לפתרונו הקרוב של משבר הבנקאות באיטליה עלולה לגרום לזליגתו למדינות נוספות באירופה. בה בעת, המשך חולשתו של מגזר הבנקאות עלול להעצים את גל ההתנגדות המתחזק באיטליה לחברותה של המדינה בגוש היורו.

מה יקרה לבעלי המניות של בנק מונטה די פסקי?

בשבוע שעבר הסתיים השלב הראשון בחילוץ מונטה די פסקי, הבנק השלישי בגודלו באיטליה. ממשלת רנצי הפצירה במשקיעים המוסדיים להשקיע במימון מחודש. בעקבות כשלון משאל העם, עלולים כעת משקיעים לראות בכך הוכחה לאי יכולתה של איטליה לבצע רפורמה פיננסית, מה שיגרום להם לסגת מהשקעה בבנק. ממשלת איטליה ניצבת כעת בפני שלוש אפשרויות: הלאמת הבנק, היחלצות לעזרת הבנק או חילוצו בהתאם לחוקי האיחוד האירופי החדשים, כך שעול ההפסדים יפול על המשקיעים, רובם אנשים פרטיים מהמעמד הבינוני שחסכונותיהם מושקעים באג"ח של מונטה די פסקי.

מלבד הבנקים באיטליה, אילו עוד מגזרים יושפעו?

קיים חשש כי חברות תשתית וטלקום עם נטל חוב גבוה יהיו הבאות להיפגע אחרי הבנקים, זאת על רקע העלייה הצפויה בתשואות על אג"ח ממשלתיות שיקשו עליהן לעמוד בתשלומי חובותיהן. אנליסטים ב־HSBC הזהירו ערב משאל העם כי חברת החשמל הגדולה באיטליה, אנל, תתקשה לפרוע את חובותיה שעומדים כיום על 36.8 מיליארד יורו. חברה נוספת שעלולה להיקלע למשבר היא טלקום איטליה, חברת התקשורת הגדולה במדינה, שמחזיקה בנטל חוב של 26.7 מיליארד יורו. חברות איטלקיות שעיקר הכנסתן מחוץ לאיטליה, כמו מותג מכוניות היוקרה פרארי וחברת הנפט ENI, נחשבות ליציבות.

כיצד יושפעו הבחירות הקרבות ברחבי אירופה?

משאל העם האיטלקי מסמן את יריית הפתיחה לשנת בחירות באיחוד האירופי ומוכיח כי זעם המצביעים כנגד מפלגות ממסדיות ברחבי היבשת, הנובע מגלי הגירה וקיפאון כלכלי, צובר תאוצה. כך למשל הודיע בשבוע שעבר נשיא צרפת פרנסואה הולנד כי לא יתמודד לכהונה שנייה, והשאיר את המערכה פתוחה בפני מועמד הימין פרנסואה פילון והמועמדת היורוסקפטית מרין לה פן. בגרמניה צפויה הקנצלרית אנגלה מרקל להתמודד לכהונה רביעית, כשברקע גובר כוחה של מפלגת אלטרנטיבה לגרמניה (AfD) הימנית פופוליסטית.

שירות כלכליסט