"הקלות מס לענקיות טכנולוגיה הן סכנה לאיחוד האירופי"

"אנחנו דורשים מאזרחים מהשורה לשלם מסים, אז אין סיבה שחברות טכנולוגיה לא ישלמו אותם, במיוחד כאשר הן כבר לא עוסקות רק בטכנולוגיה אלא מתחרות עם בנקים, חברות תרופות ויצרניות כלי רכב".

כאשר שרת הדיגיטל והחדשנות של צרפת אקסל למייר מדברת על המחלוקת המתמשכת בין האיחוד האירופי לחברות הטכנולוגיה הבינלאומיות על גובה המס שהן צריכות לשלם ביבשת, לא צריך להתאמץ כדי להבין שהיא מדברת מדם ליבה. לדידה מדובר בעניין לא רק כלכלי ומשפטי, אלא גם מדיני, וכזה שנוגע לעתיד האיחוד.

"תאר לעצמך שכל מדינה באיחוד האירופי תחל לדון בעסקות מס עם כל חברה בינלאומית. דבר כזה יכול להיות הרסני בטווח הארוך", היא אומרת בראיון ל"כלכליסט" שנערך בביקורה בישראל בחודש שעבר. בין היתר, היא הגיעה לכאן כדי לטפח שיתוף פעולה בין תעשיית ההייטק הישראלית לצרפתית, כחלק מהמאמץ המתמשך של הממשלה שם למצב את מעמדה של צרפת כמרכז טכנולוגי שוקק, כמו ישראל, בנגלור שבהודו או עמק הסיליקון.

"המטרה שלי היא לתת יותר נראות להייטק הצרפתי. במשך שנים היה רפלקס אוטומטי של חברות סטארט־אפ לפנות לארה"ב, ואחר כך אולי לאסיה. הסיבה שאני שוב כאן, אחרי שבאתי לפני חודשיים עם ראש הממשלה מנואל ואלס, היא כי אני חושבת שיש פוטנציאל עמוק לשיתוף פעולה בין האקו־סיסטם הצרפתי והישראלי".

הממשלה הכי פרו־אירופית

המיזם של ממשלת צרפת, המכונה "פרנץ' טק", יצא לדרך כבר ב־2013. ביוני האחרון הוא קיבל הקשר חדש לחלוטין, כשאזרחי בריטניה הצביעו בעד עזיבה של האיחוד האירופי — ברקזיט.

מאז ההצבעה על הברקזיט נראה שיתר המדינות באיחוד אירופי נכנסו למרוץ שמטרתו לרשת את לונדון כמרכז הפיננסי והטכנולוגי של היבשת. איפה זה ממקם את צרפת?

"הממשלה הצרפתית היא כנראה הכי פרו־אירופית מבין הממשלות האירופיות. אנחנו מחויבים לבניית עתיד משותף לאירופה, עם בריטניה או בלעדיה. אני לא רוצה להיכנס לתחרות שתביא לתוצאות שנמצאות בלב המכשולים הקולקטיביים שלנו לבניית עתיד כזה. אני לא אשלח אוטובוסים לשורדיץ' כדי להגיד לחברות סטארט־אפ לונדוניות לבוא לפריז. אנחנו לא צריכים לעשות את זה".

באמירה הזו התייחסה למייר לקמפיין שיזמה המפלגה הדמוקרטית החופשית (FDP) הגרמנית, שאחרי משאל העם שלחה לרובע המזרח־לונדוני משאיות עם שלטים שמזמינות את חברות הסטארט־אפ שפועלות בו לעבור לברלין.

מטה גוגל באירלנד צילום: בלומברג

אבל אתם בכל זאת צריכים להתחשב בכך שהתנאים השתנו מאז יוני.

"לצרפת יש נכסים שלמדינות אחרות אין. הנכס החשוב ביותר כשאנחנו מדברים על כלכלה דיגיטלית ועל חדשנות הוא הגישה לעובדים מיומנים ומשכילים. ישראל נמצאת בעמדה טובה מאוד מהבחינה הזו והיא יודעת את החשיבות שבדבר. יש סקטור אחד בפרט שבו קיים אתגר גדול והוא הפינטק. כשמסתכלים על המצב כרגע, שני שלישים מחברות הטכנולוגיה שעוסקות בפיננסים ממוקמות בלונדון. אם הן יאבדו גישה לשוק המשותף, הן יצטרכו לשאול את עצמן לאן הן הולכות. פריז היא הבירה האירופית היחידה שהיא גם מרכז פיננסי וגם מרכז טכנולוגי, וכשאני רואה את החדשנות בענף הפינטק, אני מאמינה שיש כאן פוטנציאל אמיתי".

יש מדינות שבוחרות להשתמש ביתרונות אחרים, כמו הקלה במיסוי. אירלנד למשל. כאן שוב עולה שאלת גבולות התחרות בתוך האיחוד האירופי.

"אם תשאל את ממשלת ארה"ב אם היא רוצה שענקיות הטכנולוגיה ישלמו את המסים שהן חייבות אני בטוח שתקבל תשובה חיובית. יש הרבה תהליכי חקיקה במדינות האיחוד האירופי שמטרתם היא שחברות טכנולוגיה בינלאומיות ישלמו את המסים שהן חייבות לשלם. זה פשוט לא הוגן כלפי האזרחים, כלפי חברות בסקטורים אחרים ולמעשה כלפי כולם. זו שאלה של שלטון החוק. המדינה היא זו שצריכה להחליט על רמת המיסוי, בתקווה שהוא יהיה מתואם בין כל מדינות האיחוד האירופי. צרפת תמיד הייתה מאוד עקבית בעניין הזה. כשנכנסתי לתפקיד בממשלה, בכירים בחברות טכנולוגיה בינלאומיות באו אליי למשרד וביקשו לדון בעסקאות מס. נניח רגע בצד את העובדה שהייתי מאוד מופתעת. פשוט אמרתי להם: תסתכלו בחוקי המס, הם חלים על כל השחקנים במשק וגם עליכם".

אקסל למייר צילום: ענר גרין

 

החברות האלה סוגרות עסקאות מס באירלנד, ולמען האמת גם בישראל. סביר להניח שהן בעצמן הופתעו מהתשובה שלך.

"כמו תמיד באיחוד האירופי, יש את הקושי בלגבש הסכם בין 27 או 28 המדינות החברות. כשבוחנים את הדרך שבה החוקים מתפתחים, את הכיוון שבו הם הולכים, מדובר בכיוון הפוך לחלוטין מזה שאירלנד החליטה עליו. הייתי יכולה להבין את המדיניות של אירלנד אם היא הייתה עכשיו במשבר שאותו היא חוותה לפני כמה שנים ופגע מאוד בכלכלתה. אבל עכשיו אני לא מבינה את זה, במיוחד כאשר מדינות אחרות באירופה גילו תמיכה בלתי מסויגת באירלנד בזמן המשבר שעבר עליה".

בטחונות לסקטור הפרטי

במקום עסקאות מס, צרפת מנסה לעודד את ההשקעות בטכנולוגיה באמצעות מודל המבוסס על התערבות ממשלתית, שלדברי למייר דומה מאוד למודל הישראלי.

"יש הרבה דמיון בין ישראל לצרפת מבחינת מדיניות ציבורית. העובדה שיש שילוב בין מימון ציבורי ופרטי בהייטק — זה משהו שלא קיים במדינות דוברות אנגלית. כלי המימון שאנחנו מציעים בצרפת מאוד דומים למה שמציעה כאן רשות החדשנות. עד לפני כמה שנים התבססנו על בנקאות פרטית, אבל מאז המשבר משקיעים לא נוטים לקחת סיכונים, ולכן המימון הציבורי ממלא את הוואקום הזה בכך שהוא מעניק בטחונות לסקטור הפרטי. אבל עדיין יש לנו מה ללמוד מישראל בכל הנוגע להון סיכון, שהוא שוק מאוד תחרותי כאן".

לנער קצת את השוק

בינתיים, קרן הון הסיכון של הבנק הממשלתי הצרפתי bpifrance תפסה אשתקד את המקום הראשון באיחוד האירופי במספר ההשקעות שהיא ביצעה, גם אם כוללים בדירוג קרנות בבעלות פרטית.

"המשימה של bpifrance הוא להחליף את השוק כשיש כשל שוק. הבנק הזה עושה את מה שהמשקיעים הפרטיים לא עושים. הוא נותן השקעות בשלב הסיד ומסייע לחברות, יחד עם משקיעים פרטיים, להגיע לסבבי גיוס מתקדמים יותר. הוא בעצם מנער קצת את השוק, מעיר אותו. הרעיון הוא לא להחליף משקיעים פרטיים אלא להעניק להם וגם למשקיעים זרים גב להשקעה", מסבירה למייר.

באפריל ייערך הסיבוב הראשון בבחירות לנשיאות צרפת, ונראה שאם הוא יחליט להתמודד על כהונה נוספת בארמון האליזה, הנשיא פרנסואה הולנד צפוי לרשום כישלון חרוץ, ולא להגיע אפילו לסיבוב השני. גם לפוליטיקאים אחרים שעשויים להחליף את הולנד כמועמדי המפלגה הסוציאליסטית הסקרים לא מנבאים טובות. מי שככל הנראה תגיע בקלות להתמודדות על הנשיאות בסיבוב השני שייערך במאי היא מועמדת הימין הקיצוני מרין לה פן, מנהיגת מפלגת החזית הלאומית.

"ההתחזקות של מרין לה פן והחזית הלאומית הן עניין מדאיג מאד. כפי שאני רואה את הדברים במסגרת תפקידי, חדשנות צריכה לשאת עמה מסר של תקווה לעתיד טוב יותר ואני חוששת שהמסר הזה עלול להיעלם. צרפת מתמודדת עם איום הטרור, ופוליטיקאים מתפתים לשחק בפחדים של האנשים ולהשתמש במצב לתועלתם. לקדם אג'נדה שמתנגדת להגירה, שתומכת בגבולות סגורים, שבעצם נשענת על נוסטלגיה. הנשיא לשעבר ניקולא סרקוזי, ששואף להיבחר שוב, דיבר באחד מנאומיו על העולם הישן והעולם החדש והסביר שאם ייבחר, תפקידו יהיה להגן על העולם הישן. זה הנושא שבלב הבחירות. הוא ממש מפלרטט עם האידיאולוגיה של החזית הלאומית. זה איום לדמוקרטיה".