מסן פרנסיסקו ועד שיקגו: חרם הערים הגדול על וולס פארגו
פחות מחודשיים אחרי חשיפת שערוריית החשבונות הפיקטיביים במוסד הפיננסי הוותיק הודיעו ערים ומדינות בארה"ב כי יפסיקו להשתמש בשירותיו. מינויו של מנכ"ל חדש בשבוע שעבר לא הצליח להסיט את האש מהבנק הפעיל מאז ימי הבהלה לזהב
תוך פחות מ־50 יום,מאז נודע כי בנק וולס פארגו פתח כ־2 מיליון חשבונות פיקטיביים ללקוחותיו, הוכתם קשות המוניטין של מוסד פיננסי בן 164 שנה.
- מנכ"ל וולס פארגו החדש: "ההנהלה הבכירה היתה צריכה לעשות יותר"
- בצל פרשת החשבונות הפיקטיביים: מנכ"ל וולס פארגו פורש
- קלינטון: וולס פארגו יישא באחריות על "התנהלות תאגידית שערורייתית"
בסן פרנסיסקו הודיעו שלשום (ג') כי יבחנו את השעיית הקשרים העסקיים בין העיר לבנק. מהלך סמלי במיוחד, שכן המטה הראשי של וולס פארגו נמצא בעיר והוא פעיל בה מאז תקופת הבהלה לזהב ב־1852. מסצ'וסטס הודיעה השבוע כי תפסיק להשתמש בשירותי הבנק ובכך הצטרפה לקליפורניה, אילינוי, אוהיו, שיקגו וסיאטל שיפסיקו להפקיד כסף בוולס פארגו ולא ישתמשו בשירותיו למכור אג"ח. העיר פילדלפיה היא כנראה הבאה בתור.
בעקבות חשיפת החשבונות הפיקטיביים הגיע וולס פארגו להסכם פשרה שבמסגרתו ישלם קנס של 185 מיליון דולר בנוסף ל־5 מיליון דולר בפיצויים ללקוחות. כ־60 אלף מהחשבונות שנפתחו ללא הסכמה היו בצפון ובדרום קרוליינה, שם קיבלו לקוחות החזר עמלות ממוצע של 25 דולר. אף כי מדובר בסכומים פעוטים לעומת שווי הנכסים של הבנק השלישי בגודלו בארה"ב, שמוערכים ב־1.9 טריליון דולר, הנזק התדמיתי נתן אותותיו באופן מיידי. בסוף השבוע דיווח ה"וול סטריט ג'ורנל" כי מספר החשבונות החדשים צנח בספטמבר ב־25% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, בעוד היקף הבקשות להנפקת כרטיסי אשראי ירד ב־20%.
בעקבות החשיפה פרש בשבוע שעבר מנכ"ל וולס פארגו ג'ון סטאמפף והשבוע התפטר גם מהדירקטוריונים של ענקית הקמעונאות טארגט וחברת האנרגיה שברון. אבל סטאמפף לא יוצא מהחברות הללו בלא כלום. ב־2015 קיבל מטארגט ומשברון חבילות שכר בגובה כולל של 647 אלף דולר. מוולס פארגו הוא צפוי לקבל מצנח זהב בגובה 134 מיליון דולר.
לנעליו המוכתמות של סטאמפף נכנס טים סלואן, בכיר עם 29 שנות ותק בבנק. במסיבת עיתונאים לרגל פרסום תוצאות הרבעון השלישי הודיע כי יטפל באופן מיידי במשבר. "יש לנו תוכנית פעולה מפורטת הכוללת שקיפות בתקשורת עם הלקוחות", אמר.
עם זאת, נראה כי חילופי הגברי לא יספיקו כדי למתן את האש. בעוד הדירקטוריון סבור כי סלואן הוא האיש הנכון למשימה, טענו מבקריו בתוקף כי משום שצמח בבנק, הוא נגוע באותה תרבות ארגונית רעילה כמו קודמו: שיטה המתגמלת עובדים לפי מספר החשבונות שהם פותחים ביום וכמות המוצרים הבנקאיים שהם מוכרים ללקוחות. אף כי הרכבת שירות בנקאי בהתאם לצורכי הלקוח אינה פסולה כשלעצמה, הבעיה טמונה בהפיכתה לשיטת המכירות העיקרית. סלואן, הנחשב לתומך של השיטה, הודיע כי יבטל לאלתר את מכסת המכירות בהדגישו את "מחוייבותו העמוקה ביותר" להשבת האמון בבנק. וולס פארגו התגאה ביכולתו למכור מוצרים בנקאיים שונים ללקוחות קיימים, שיטה שקיבלה משנה חשיבות בעקבות המשבר הפיננסי העולמי. עם זאת, לאחר הרפורמה בחוקים הפיננסיים, ובגלל הריביות הנמוכות, בנקים נאלצו להסתמך יותר על עמלות.
קריסטן פוליטו, בנקאית לשעבר בוולס פארגו, סיפרה ל"וושינגטון פוסט" כי נהגה לשכנע סטודנטים לפתוח חשבון בהבטחה כי ינוהל בחינם. הסטודנטים "מצאו את עצמם במינוס מהר יותר משיכלו לבצע את ההפקדה הראשונית", אמרה. עוד הודתה כי נהגה לשדל לקוחות, לעתים אמהות חד־הוריות, להנפיק כרטיסי אשראי בניגוד ליכולתם הפיננסית.
על פי הצהרת וולס פארגו, המידע על נוהל המכירות הבעייתי הגיע לדירקטוריון החברה עוד ב־2013. לאחר בדיקה ודיווח החל הבנק בפיטורי מנהלים ופקידים, אך דילג על הדרג הבכיר. מאז 2011 פוטרו 5,300 עובדים בשל מעשים לא חוקיים או שנוגדים את חוקי האתיקה. עם זאת עולה, כי הבנק הפקיר את עובדיו וגרם להם לשאת בתוצאות של שיטת המכירות האגרסיבית שכפתה עליהם ההנהלה.
על פי עדויות, עובדי הבנק דיווחו על ההונאה לפני למעלה מעשור, עוד ב־2005. זאת בניגוד להצהרתו של סטאמפף בהופעתו בפני וועדת הבנקאות בסנאט בחודש שעבר.
פרשיות אחרות מוכיחות כי וולס פארגו אינו היחיד. וויליאם גולבין, רגולטור במסצ'וסטס, האשים החודש את ברוקרג' הקמעונאות מורגן סטנלי סמית' ברני בניו יורק במכירה צולבת, בהגדירו את השיטה "תחרות מכירות לא אתית". לדבריו, הבנק דחף את היועצים הפיננסיים למכור הלוואות מבוססות ניירות ערך, שאפשרו למשקיעים ללוות כנגד שווי חשבונות ההשקעות שלהם. מורגן סטנלי דחה את האישומים בטענה כי ההלוואות ניתנו באישורם המלא של הלקוחות.
גם ג'יי.פי מורגן צ'ייס הודיע באחרונה כי יבצע "בדיקה מקיפה" של נהליו. סמנכ"לית הכספים מריאן לייק ציינה כי על אף שאותרו מספר בעיות, אין מדובר בכשל מערכתי.
רגולטור הפיננסים בניו יורק הנחה את הבנקים המחזיקים ברישיונות מהמדינה - ובהם גולדמן זאקס, ברקליס, BNP פריבה, דויטשה בנק וסוסייטה ג'נרל - שלא לנקוט בשיטות תגמול לעובדים המבוססות על פתיחת חשבונות חדשים, אלא אם ההנהלה מסוגלת לנהל היטב את הסיכונים.
בינתיים, הרוחות ממשיכות לסעור, ונבחרי ציבור קוראים לבחינה מעמיקה של נוהלי השיווק בבנקים הגדולים. בעצרת בחירות באוהיו החודש אמרה המועמדת לנשיאות מטעם המפלגה הדמוקרטית הילרי קלינטון, כי היא מטילה על וולס פארגו את האחריות ל"התנהגות תאגידית נתעבת".
"בנק מהגדולים בארה"ב מתנהל בבריונות כלפי אלפי עובדים וגורם להם להונות את הלקוחות שאינם חושדים בדבר", התרעמה. לדבריה, אם תיבחר, היא תורה לקונגרס להעניק לסוכנויות פדרליות את הסמכות להחמיר את הפיקוח בתחומי חוזי עבודה, צרכנות והגבלים עסקיים, כדי למנוע שערוריות דומות.