בזכות הצעירים: הישראלים מרוצים מהחיים
ישראל מדורגת במקום השישי במדד שביעות הרצון מהחיים במדינות ה-OECD ובמדינות מתפתחות. בשוויץ האזרחים הם המרוצים ביותר
המינוס בבנק, מחירי הדיור והמצב הביטחוני לא מונעים מהישראלים להיות מרוצים מחייהם. ישראל מדורגת במקום השישי בין מדינות ה-OECD במדד שביעות הרצון מהחיים, אחרי שוויץ, דנמרק, איסלנד, נורבגיה ופינלנד.
 | |||
בתחתית הדירוג בין המדינות המפותחות נמצאות יוון ופורטוגל שנפגעו מהמשבר הכלכלי באירופה. בניגוד לדירוגים אחרים של ה-OECD שביעות הרצון מהחיים אינה מתבססת על נתונים כלכליים בלבד אלא על חווית החיים הכללית של האזרחים. בסקר שערכה גאלופ נתבקשו המשתתפים לדמיין סולם עם 10 שלבים שבתחתית החיים הגרועים ביותר עבורם ובראש החיים הטובים ביותר, ולציין היכן הם נמצאים כרגע לדעתם. לתרבות ולמיקום יש השפעה משמעותית על רמת שביעות הרצון וכך את הדירוג פותחות המדינות הצפון אירופאיות.
את חגיגת החיים מובילים הצעירים בישראל, שמדורגים במקום השני מבין מדינות ה-OECD אחרי שוויץ. העובדה שצעירים נוטים להיות מרוצים יותר מהחיים מאשר מבוגרים יכולה אולי להסביר את הדירוג הכללי הגבוה של ישראל. אזרחים בגילאי 15 עד 29 הם המבסוטים ביותר כאשר רמת שביעות הרצון יורדת עם הגיל אך עולה שוב בחלק מהמדינות לאחר גיל 55.
בקרב בני העשרה המרוצים מחייהם הבנים שבעי רצון הרבה יותר מהבנות כאשר בממוצע הפער בין בנים לבנות הוא של 10%.
גורם נוסף שמשפיע על שביעות הרצון מהחיים הוא איזון בין העבודה לחיים הפרטיים, דבר שהישראלים אינם מצטיינים בו. כמות שעות העבודה של הישראלים היא מהגבוהות במדינות המפותחת. אנחנו עובדים בממוצע 1,853 שעות בשנה כאשר הממוצע במדינות ה-OECD הוא 1,770. בשוויץ לשם השוואה עובדים 1,568 שעות בשנה ובנורבגיה 1,427. אמנם בדו"ח ה-OECD אין נתונים על שביעות הרצון של הישראלים מהאיזון בחייהם אך בהתחשב בכמות שעות העבודה ניתן להניח שזו אינה גבוהה.
