לגעת ביהלום: הסדר משפטי חושף עדויות קשות נגד היהלומן הישראלי דן גרטלר
לפי האישומים נגד קרן הגידור האמריקאית אוך זיף, שתשלם 412 מיליון דולר על עבירות הקשורות בסחר יהלומים באפריקה, השקעותיה בגרטלר שימשו בחלקן לתשלום שוחד עבור נשיא קונגו, ובכירים בקרן אף תיארו אותו כהשראה לסרט המפורסם בכיכובו של ליאונרדו דה קפריו
- לבייב יקבל 100 מיליון דולר משותפיו לשעבר בעסקי היהלומים
- היהלומן יעקב ברונר הורשע בהברחת יהלומים בבלגיה
- מה מסתתר מאחורי הפירוק של מעריכת השווי ליהלומים
העיתון הוול סטריט ג'ורנל מדווח כי על פי המסמכים שהוגשו לבית המשפט בניו יורק ביום חמישי, קרן הגידור הציבורית, שב-2007 אף רכשה 28% ממי עדן, החלה לעשות עסקים עם גרטלר, מתוך מרדף אחר רווחים מהשקעות, זאת על אף שהוזהרה שהוא משתמש בקשריו הפוליטים באפריקה כדי לגבור על המתחרים ומתרועע עם שותפים "מפוקפקים". על פי האישומים, הקשר הזה עם גרטלר הוביל לכך שקרנות של אוך זיף בשווי 250 מיליון דולר שימשו בחלקן לשחד את הנשיא הנוכחי של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, ג'וזף קבילה, ובכירים אחרים בתמורה לזכויות כרייה. על פי המסמכים, החל מ-2008 העביר גרטלר שקים של כסף לקבילה ולסגנו קטומבה מוונקה, שמת בהתרסקות מטוס ב-2012.
גרטלר (42), שדורג בשנה שעברה בין היהלומנים העשירים בעולם בזכות הון אישי המוערך ב-1.49 מיליארד דולר, תואר במייל ששלח בכיר בקרן הגידור "ככל הנראה כהשראה לסרט "לגעת ביהלום", בכיכובו של לאונדרו דיקפריו, שעסק באנשי עסקים שבעזרת יהלומים מממנים מלחמת אזרחים באפריקה. בהתאם, מספר בכירים בקרן הזהירו מפני עשיית עסקים עם גרטלר בטענה כי הוא משלם שוחד לפוליטיקאים בקונגו. עם זאת, הם ציינו כי אין איסור משפטי לעבוד איתו ולכן החליט דניאל אוך, יו"ר ומנכ"ל הקרן, לקדם את מערכת היחסים.
ההסדר חושף גם הודעות שנשלחו בין גרטלר ושותפיו שעניינם רכישת זכויות כרייה בקונגו מחברה קנדית בשם אפריקו ריסורסס, כולל העברת שוחד לשופטים ולתובעים, שישנו חוות דעת נגד המכירה. עם זאת, בשלב זה עוד לא החליטו הרשויות האם להגיש נגדו כתב אישום.
בהסדר נפרד הסכים אוך לשלם קנס של 2.2 מיליון דולר ליישב את התביעה של רשות ני"ע האמריקאית. בכך הפך אוך למנכ"ל הראשון של חברה אמריקאית שנמצא אחראי לתשלומי שוחד של החברה מחוץ לארה"ב. בהסדר מציינים שאף שאוך לא היה מודע באופן ישיר לתשלומי השוחד, הוא כן ידע על "הסיכוי הגבוה לשחיתות" בשל המעורבות של השותף של החברה בקונגו "לנוכח המוניטין שלו והקשרים שלו לבכירים בממשלה". מלבד קונגו, הקרן מואשמת במעורבות שחיתות שלטונית גם בלוב, צ'אד וניגריה.