מה קורה כשמיליארד סינים יוצאים לחופש ביחד
היום התחיל "שבוע הזהב" בסין - חופשה כללית שהנהיגה הממשלה. יש שתי חופשות מרוכזות כאלה בשנה והן אכן מעודדות את הסינים לצאת ליותר טיולים ולבזבז יותר כסף, אבל לא כולם מרוצים מההסדר
להלן רשימה חלקית למדי של המקומות מהם כדאי להתרחק החל מהיום (שבת) ועד יום שישי הבא לפחות: כיכר טיאננמן והעיר האסורה בבייג'ינג, החומה הסינית לכל אורכה, טיילת הבאנד ופארק דיסני בשנחאי, האגם המערבי בהאנגג'ואו וגם העיר העתיקה של ליג'יאנג במחוז יונאן. באותה מידה כדאי להתרחק מתחנות רכבת, שדות תעופה וכבישים מרכזיים. למעשה אם נקלעתם במקרה לסין, עדיף שתימנעו בשבוע הקרוב מלצאת למקומות ציבוריים, זה מה שיעשו רוב האזרחים הזרים החיים בסין, לפחות אלו שלא נמלטו החוצה מהמדינה מבעוד מועד.
- משבר הנדל"ן הסיני: כשדירה בשנג'ן עולה יותר מאשר דירה בלונדון
- חיים בקוד QR: למה הסינים יכולים לצאת מהבית בלי ארנק?
- טיסת השוקולד, הגרסה הסינית: מה קורה כש-120 מיליון סינים נוסעים לחו"ל
מהיום ועד ליום שישי הבא סין היא מדינה בחופשה מרוכזת בת שבוע לרגל יום השנה להקמת סין הקומוניסטית (החג הלאומי הסיני). זוהי אחת משתי חופשות מרוכזות בנות שבוע בלוח השנה הסיני, הקרויות בסינית "שבוע הזהב". החופשה השנייה נופלת בחודשים ינואר-פברואר, בתקופת ראש השנה הסיני.
שני החגים, ראש השנה והחג הלאומי, נמשכו כל אחד שלושה ימים בלבד. אולם ב-1999 החליטה הממשלה הסינית להנהיג גשר קבוע שיחבר בין ימי החג לבין סוף השבוע כדי ליצור חופשות בנות שבוע. לצערם של העובדים הסינים, הממשלה לא באמת הוסיפה להם ימי חופש ואת שני ימי הגשר הם צריכים להחזיר בסוף השבוע שלפני החופשה או בזה שאחריה. השנה למשל הופכים ימי שבת וראשון שאחרי החופשה לימי עבודה לכל דבר, מה שיוצר שבוע עבודה ארוך במיוחד של שבעה ימים.
המטרה העיקרית מאחורי הנהגת שבועות הזהב היא לעודד את תעשיית התיירות המקומית בסין ולהגדיל את הצריכה במשק, או במילים אחרות לגרום לסינים לצאת ליותר חופשות ולבזבז יותר כסף. החופשות המרוכזות מאפשרות גם לסינים רבים שעובדים הרחק ממקום המגורים של בני זוגם וילדיהם להתאחד לביקורים משפחתיים ארוכים יותר. בעבר הונהג בסין שבוע זהב שלישי בתקופת חג הפועלים ב-1 במאי, אך ב-2007 הוחלט לבטלו ובמקומו קיבלו הסינים ארבעה ימי חופש נפרדים.
יותר מעשור וחצי לאחר שנוצרו, אפשר לומר ששבועות הזהב הצליחו מעל ומעבר במשימתם לעודד את הסינים לצאת לחופשות. יש מי שיטענו כי הם הצליחו מדי. בעוד בחופשת ראש השנה הדגש הוא על איחוד המשפחות, גם בשל המזג האוויר הקר השורר בתקופה זו של השנה, הרי בחג הלאומי יותר ויותר סינים אכן יוצאים מידי שנה לטיולים וחופשות. לפי הערכת רשות התיירות הסינית, כ-55% מהסינים ינצלו את שבוע הזהב הנוכחי לטיולים. המשמעות של הנתון היא מעל 600 מיליון סינים שנמצאים בבת אחת בתנועה על הקרקע, באוויר ובמים. על אף הכלכלה המאטה והחוב הלאומי הגדל, התיירים הסינים צפויים להוציא 71 מיליארד דולר במהלך שבוע הזהב, 13% יותר מאשר בתקופה המקבילה אשתקד.
העובדה שמרבית העובדים במדינה המאוכלסת בעולם יוצאים לחופשה מרוכזת יוצרת לחץ בלתי נסבל על אתרי התיירות והטבע של סין. בימי החופשה למשל שוררים פקקי תנועה שוברי שיאים בכבישי סין וגדל משמעותית מספר תאונות הדרכים (מוסיפה לכך העובדה שבמהלך השבוע לא נגבות אגרות מעבר בכבישים). העומס גם מייקר את החופשות כשבתי המלון וחברות התעופה מעלים אוטומטית מחירים ופוגם באופן כללי בשירות שמקבלים הסינים באתרי הנופש. בשנה שעברה מכרו ספסרים כרטיסים לשייט מעיירת הנופש שיאמן בדרום סין לאי סמוך ב-250 יואן. המחיר הרגיל של הכרטיסים הוא 8 יואן.
מתנגדי החופשה המרוכזת יטענו כי כיום מעמד הביניים הסיני חזק בהרבה ביחס לעבר, יכול לקבוע בעצמו מתי הוא רוצה לצאת לחופשה ויש לאפשר לו יותר גמישות. לעומת זאת התומכים בגשר מאמינים כי עדיין יש לו תפקיד חברתי חשוב ובלעדיו יהיה קשה לאכוף על כל המעבידים בסין לתת לעובדיהם הזדמנות להתנתק מהעבודה לשבוע. בשנה שעברה פרסם העיתון הנחשב South China Daily Post היוצא לאור בהונג קונג, כי מחקר שהזמינה רשות התיירות הסינית המליץ לבחון אפשרות לתת לממשלות במחוזות השונים לקבוע בעצמן את תאריכי החופשות, במקום לחייב בחופשה אחידה את כל המדינה.
עד שיוסכם על שינוי, הסינים המבוססים מעדיפים לדלג על התורים בבית ולנסוע לחו"ל. על אף העוינות ההיסטורית מימי מלחמת העולם השנייה, יפן הפכה בשנים האחרונות ליעד פופולארי במיוחד עבור התייר הסיני לצד איי תאילנד, דרום קוריאה ובאלי באינדונזיה. לעומת זאת מי שמקבלות נתח קטן יותר מאשר בעבר מהעוגה הן הונג קונג וטאיוואן. בהונג קונג נפגעים מחוזקו היחסי של הדולר המקומי ששולח את התיירים הסינים ליעדים זולים יותר באסיה. ההפגנות בהונג קונג ב-2014 נגד השלטון הסיני והרגשות האנטי-סינים שנשמעים באימאז פוגמים אף הם בתיירות מהיבשת. גם בטאיוואן הירידה בתיירות מקושרת לסיבות פוליטיות. בחודש מאי האחרון עלתה לשלטון בטאיוואן נשיאה חדשה שדוגלת בעצמאות לאי, מה שהגביר מאוד את המתח מול סין הרואה בטאיוואן חלק בלתי נפרד ממנה.