"אירופה עושה יותר מארה"ב כדי למנוע את הסלמת הטרור"

וירג'יניה, מינסוטה, ניו ג'רזי, ניו יורק, שוב ניו ג'רזי ובסוף השבוע האחרון אולי גם סיאטל: מאז אוגוסט האחרון נפצעו 45 בני אדם ונהרג אדם אחד באירועי טרור שביצעו "זאבים בודדים" ברחבי ארה"ב. אף כי מדובר בהיקף נפגעים קטן באופן יחסי ל־50 קורבנות בנפש בפיגוע במועדון הלילה בפלורידה ביוני, אין ספק כי הטפטוף של אירועי טרור רושם באחרונה מגמת התחזקות.

קתרין באוור, מומחית מימון הטרור צילום: עמית שעל

העלייה בהיקף המתקפות הביאה להתעצמות התחושות האנטי־מוסלמיות בקרב אזרחי ארה"ב. חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בסן ברנרדינו דיווחו החודש על זינוק של 78.2% במספר פשעי השנאה נגד מוסלמים ב־2015, לעומת שנה קודם לכן. 260 פשעי השנאה שדווחו ב־20 מדינות בארה"ב מהווים שיא מאז 481 פשעי השנאה שבוצעו מיד לאחר פיגועי 11 בספטמבר ב־2001. עם זאת, על פי מבצעי המחקר, האלימות נגד מוסלמים גואה לא רק בגלל גל הטרור שפקד את אירופה וארה"ב בחודשים האחרונים, אלא גם בגלל התבטאויות שנשמעות תדיר במערכת הבחירות לנשיאות, באופן בולט מכיוונו של המועמד הרפובליקני דונלד טראמפ, שאף קרא לאסור על הגירת מוסלמים לארה"ב.

היסטוריה של 500 שנה

בתווך ניצבים הרשויות והממשלים המקומיים, אשר בעידוד הממשל הפדרלי נאבקים כדי לעקור מהשורש את מגמת ההסלמה בקרב מוסלמים בערים השונות. במסגרת התוכנית למלחמה בקיצוניות אלימה (CVE) שנהגתה על ידי המחלקה לביטחון המולדת של ארצות הברית, הוקצה בחודש שעבר סכום צנוע יחסית במונחים אמריקאים — 10 מיליון דולר — כדי לסייע למדינות ולקהילות מקומיות להיערך לאיום ההקצנה הדתית. המטרה היא לאפשר לקבוצות דתיות, לגורמי רווחה, למחנכים ולשאר גופים קהילתיים שאינם ממשלתיים, לגבש וליישם תוכניות מניעתיות שיטפלו בשורשי ההקצנה האלימה. אלו אמורים למנוע מיחידים שייתכן וכבר נסחפו לכיוון קיצוני, להמשיך ולהקצין את דעותיהם ופעילותם — כך על פי מזכר שפרסמה המחלקה לביטחון המולדת עת הודיעה על המענק. בשלב ראשון צפויים כ־60 גופים בארה"ב לקבל מימון בסכומים שינועו בין 20 אלף ל־1.5 מיליון דולר, כאשר מנהל החירום הפדרלי יהיה מופקד על הקצאת המענקים.

"התוכנית הזאת צמחה מתוך הצורך של ממשלות מקומיות להיות מסוגלות לזהות את אותם גורמים בקהילה שנמצאים בדרך להקצנה מסוכנת", מסבירה קתרין באוור, עמיתה בכירה במכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון בארה"ב, שהשתתפה החודש בכנס הבינלאומי ה־16 של המכון למדיניות נגד טרור במרכז הבינתחומי הרצליה.

"בארה"ב מדברים היום על למצוא דרכי מילוט מתוך ההקצנה הזו, תוך בחינת התפקיד שהממשל הפדרלי צריך לקבל בתהליך הזה. הרושם שנוצר הוא שאנשים שנמצאים במצב כזה, שבו הם ניצבים בצומת שעלול לקחת אותם להקצנה, יושפעו ממסרים שיגיעו מגורמים מקומיים מאוד. עבורם מדובר בגורמים לגיטימיים יותר מאשר ברמה הארצית".

התוכנית מתמקדת ביצירת חיבור בין הגורמים השונים בקהילה בניסיון לאתר ולסכל מזימות טרור ולהילחם בניסיונות של גורמים רדיקליים מוסלמיים לגייס "זאבים בודדים" חדשים מקרב הצעירים המוסלמים תושבי ואזרחי ארה"ב. בעשותה כך, היא פונה אל מגוון קהילות מוסלמיות ברחבי ארה"ב, החל בקהילה הסומלית בסנט פול, מיניאפוליס, דרך קהילת המוסלמים האפרו־אמריקנית בבולטימור, שלה 500 שנות היסטוריה בארה"ב, ועד לקהילות הסוריות בדטרויט ובדירבורן שבמישיגן. מבקרי התוכנית טוענים כי מעצם ההתמקדות במוסלמים דרך עדשת הסוגיה הביטחונית, מייצרת התוכנית נרטיב של "בעיה מוסלמית" — נושא לוהט ומעורר מחלוקת במערכת הבחירות לנשיאות.

האם ישנם מקומות מסוימים בארה"ב שבהם אותרו פעילות קיצונית בהיקפים גדולים יותר?

"ישנן ערים שבהן קיימת כבר תוכנית פיילוט כדי ליישם את האיתור של הגורמים הבעייתיים. מיניאפוליס היא דוגמה בולטת לכך. אירעו שם כמה וכמה מקרים של בני נוער שהוגשו נגדם תביעות אחרי שיצאו מארה"ב או הביעו עניין ביציאה מארה"ב כדי להצטרף לקבוצות מוסלמיות קיצוניות כמו דאעש ולהילחם איתן. במיניאפוליס יש קהילה סומלית גדולה שבה מפעילים כעת את הפיילוט".

מה הביא למסקנה שזאת תהיה דרך יעילה להכות בשורש הבעיה?

"מחקרים הראו שככל שהמסרים הם מקומיים יותר, כך הם משפיעים יותר על אותם אנשים, ובכך מתרכזים עכשיו המאמצים. הממשל צריך עתה לסייע לגורמים המקומיים הללו לייצר את דרכי המוצא ולהחליט עד לאיזו מידה לערב בתהליך הזה את גורמי החוק. מישהו עומד להצטרף לתנועה קיצונית וצריך לעמוד בנתיב שלו לפני שזה יהפוך לעניין שהחוק יצטרך לטפל בו".

לעומת התגובה האירופית לגל הטרור, האם המהלכים שנוקט הממשל האמריקאי הם משמעותיים?

"הבית הלבן נקט יוזמה ללוחמה בקיצוניות אלימה, אבל אין ספק שמהבחינה הזאת אירופה עשתה הרבה יותר".

אף כי מדובר בקהילה מוסלמית ותיקה ומושרשת, הרי שבדומה לאירופה, גם בארה"ב מורגשת השפעתם של גלי הפליטים הסורים שהגיעו למדינה מאז 2015. על רקע חילוקי הדעות לגבי מידת היטמעותם בקהילה המקומית, התחייבה המועמדת הדמוקרטית לנשיאות הילארי קלינטון להגדיל את מספר הפליטים הסורים שיורשו להיכנס בשערי ארה"ב ל־56 אלף בשנה לעומת 10,740 שהגיעו בשבעת החודשים הראשונים של 2016, רובם למישיגן ולקליפורניה.

מוסלמים מ־77 מדינות

התבטאויותיו הקיצוניות של טראמפ בחודשים האחרונים הציפו את השאלה, כמה מוסלמים בדיוק חיים כיום בארה"ב וממה בדיוק הוא חושש. עם זאת, הקביעה המספרית אינה אפשרית, שכן מנהל האוכלוסין אינו מציג לנסקריו שאלות בנושאי דת. על פי הערכות מכון המחקר Pew התגוררו בארה"ב ב־2015 כ־3.3 מיליון מוסלמים, המהווים כ־1% מהאוכלוסייה, שיעור הצפוי לעלות ל־2.1% עד לשנת 2050. מדובר בקהיליית משכילה, המדורגת שנייה אחרי המיעוט היהודי בקטגוריה זו. על פי סקר משותף של Pew ומכון גאלופ, הקהילה המוסלמית בארה"ב היא המגוונת בעולם ויש בה נציגים מ־77 מדינות.

עם זאת, אין בנתונים אלה כדי להניא את תומכי טראמפ מנקיטת עמדה אסלאמופובית. אירוע בחירות שקיימה קלינטון בוורן, מישיגן בחודש שעבר היה הזדמנות פז עבורם כדי לקדם דיווחי הסתה על מתחמי שריעה הקיימים, לפי הטענה, בפרברים של מישיגן — המטרמק ודירבורן — והאסורים לכניסה למי שאינם מוסלמים. הדעות בארה"ב חלוקות לגבי המתחמים הללו, שמוגדרים על ידי גורמים מתונים כלא יותר משכונות מגורים עם רוב מוסלמי. בהינתן הזינוק בפשעי שנאה נגד הקהילה המוסלמית, הרי שהתוכנית הפדרלית למלחמה בקיצוניות אלימה עשויה להועיל בביעור עשבים שוטים, משני צדי המתרס.