"הברקזיט ייצא לפועל - אבל אנחנו לא עוזבים את אירופה"

"ראש ממשלת בריטניה תרזה מיי אמרה חד משמעית כי ברקזיט זה ברקזיט. כך שזה יקרה, אבל אנחנו לא עוזבים את אירופה. בשבועות האחרונים המצב התייצב והנתונים הכלכליים טובים מכפי שציפינו. הוצאות הצרכנים, מחירי הדיור, הליש"ט – הנתונים הללו רשמו רגיעה, אבל קיימת מידה רבה של חוסר ודאות בשווקים", אמר קוורי.

"כולם ממתינים עתה לרגע שבו נתניע את תהליך הברקזיט, כאשר במסגרת זמן של שנתיים ייפתרו רוב הנושאים הקשורים בתהליך", הוסיף. "תרזה מיי הבהירה כי היא לא תמהר וכי התהליך יתחיל רק מתוך ידיעה כיצד הוא בדיוק יתנהל ומה תהיה אסטרטגיית המשא ומתן שלנו. תחושתי היא, שהרבה גורמים בבריטניה הבינו כי אחרי משאל העם, עלינו להאט, לעשות זאת נכון, ולא במהירות. גם המסר של קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל הוא כי יש להתקדם, והיא אמרה זאת בפגישתה עם תרזה מיי בברלין באחרונה - אך כי יש לעשות זאת בצורה מבוקרת היטב. מרקל הבהירה כי יש להגביר את היציבות הכלכלית ביבשת וכי הרצון יהיה לדאוג לכך שהפגיעה בכלכלה תהיה מינימלית".

ראשת ממשלת בריטניה תרזה מיי. ברקזיט זה ברקזיט צילום: גטי אימג'ס

לשאלה לגבי השפעת הברקזיט על עתידו של האיחוד האירופי והסיכוי כי מדינות נוספות יבקשו לפרוש, הגיב השגריר במשנה זהירות, בהסבירו כי זו תהיה החלטה של ה-27 החברות הנותרות. עם זאת, הוא ציין כי לא יופתע אם יירשם קיפאון בהמשך האינטגרציה הפוליטית בין החברות. "המיקוד צריך להיות בפתרון השאלות האסטרטגיות הגדולות", הדגיש.

לשאלה כיצד צפוי הברקזיט להשפיע על עתידם התעסוקתי של צעירי בריטניה השיב השגריר קוורי, כי אין כל ספק שהמצב ישתנה. עם זאת, לדבריו, "מדובר בנושא דו-צדדי. צעירים בריטים שיוצאים לעבוד במדינות האיחוד, וצעירי האיחוד שמגיעים לבריטניה. דיונים לגבי המשך הזדמנויות התעסוקה יתקיימו במסגרת הדיונים הכללים על תנאי הברקזיט", הסביר.

כך, גורם מפתח בדיונים על תנאי הברקזיט תהיה לפי קוורי העובדה כי בריטניה משמשת שער כניסה לשאר מדינות האיחוד עבור מדינות רבות, כולל ישראל. "אנחנו רוצים שהחברות הללו יישארו בבריטניה", ציין. "שר האוצר שלנו פיליפ המונד, איש עסקים לשעבר, הוא אדם רציני מאוד ומודע לבעיית חוסר הוודאות. עלינו להיות גלויים בקשר למה אפשר לומר עתה, ומה לא. תהיה חוסר ודאות, אין ספק בכך".

לפי השגריר קוורי, הנושא המרכזי עבור בריטניה סביב פרישתה מהאיחוד האירופי יהיה איזון בין גישה לשוק המשותף לבין שליטה בהיקפי ההגירה. "דעת האוצר הבריטי היא כי נזדקק לפשרות בעניין הזה. מדובר כאן למעשה במשתנה המפתח, לטעמי". הוא הוסיף, בהתייחסו למסר המגיע מהממונים עליו בממשל הבריטי, כי בסופו של יום, בריטניה היא מדינת סחר חוץ "מאז ימי אליזבת הראשונה לפחות, וזה לא הולך להשתנות".

בדבריו התייחס השגריר קוורי לעתיד יחסי הסחר בין בריטניה לישראל בעקבות הברקזיט, בהדגישו כי האקלים הפוליטי בבריטניה משקף את הרצון להמשיך ולהדק את היחסים הללו, ואף לשדרגם. "מדובר בסחר בהיקף של 6 מיליארד דולר בשנה, נתוני שיא בסחר ההדדי בין המדינות. בכל התחומים יחסי הסחר שלנו טובים מאי פעם ומטרתי היא להמשיך ולפתחם", אמר השגריר. "בטווח הקצר, בשנתיים וחצי הבאות, לא ישתנה כלום. אנחנו עדיין חברים באיחוד האירופי והסדרי הסחר נותרים על כנם, כפי שהיו ב-22 ביוני, ערב המשאל. במקביל, התיאבון הפוליטי להגברת שיתוף הפעולה עם ישראל יישאר כפי שהיה ואולי אף יגדל. בישראל פועלים שמות בריטיים גדולים כמו HSBC ו-GSK, הם מודעים להזדמנויות הגדולות שיש להם כאן, ואני לא מצפה שזה ישתנה", הדגיש. "נעבוד בשיתוף פעולה עם ממשלת ישראל כדי לזהות את ההזדמנויות החדשות בברקזיט. אלה יהיו בוודאי בתחומי המדעים ומחקר ופיתוח".

"בורסת לונדון שתגיע לישראל בשבוע הבא תביא אתה את המסר של תיאבון גדול יותר לסיכונים לעומת בורסות אחרות", ציין קוורי, בהתייחסו לכנס של בורסת לונדון שייערך ב-22 בספטמבר בתל אביב.

עם משתתפי יום העיון נמנו עו"ד רון גזית, מנכ"ל עופר השקעות רון אבידן, מנכ"לית אנטרופי ענת גואטה ומנכ"ל טבע לשעבר ישראל מקוב.

עו"ד שירין הרצוג ראש מחלקת מיזוגים ורכישות במשרד רון גזית רוטנברג ציינה כי: "עקב חוק הריכוזיות, מרבית ההצעות לרכישת נכסים גדולים בישראל מוגשות על-ידי משקיעים זרים. במקביל, מנסים משקיעים ישראליים הרוצים להמנע ממגבלת החוק להסיט השקעות וחוב לחו"ל. שילוב האתגרים שהברקזיט יוצר לבריטניה עם אלה שחוק הריכוזיות מעמיד בפנינו, יכולים ליצר הזדמנויות ליותר עסקאות בין בריטניה וישראל".