שביתת ענק בהודו: 180 מיליון עובדים דורשים שכר גבוה יותר
איגודי העובדים שיזמו את השביתה דורשים מממשלתו של נרנדרה מודי להעלות את שכר המינימום ואת הביטוח הלאומי ולאסור השקעות זרות בשורה של תעשיות מקומיות. בעקבות השביתה נסגרו בנקים ממשלתיים ותחנות כוח והופסקה התחבורה הציבורית בחלק מהערים
בעקבות השביתה נסגרו בנקים ממשלתיים ותחנות כוח והופסקה התחבורה הציבורית בחלק מהערים. השביתה יצאה לדרך על אף ששר האוצר אישר ברגע האחרון העלאה של שכר המינימום היומי ב-104 רופי (1.20 ליש"ט) לעובדים הלא מיומנים.
עובדים במקדונלדס בהודו צילום: בלומברג
לאיגודי העובדים, שיזמו את השביתה, יש 12 דרישות מממשלתו של נרנדרה מודי, ביניהן העלאה נוספת של שכר המינימום, ביטוח לאומי אוניברסלי ואיסור על השקעות זרות בתעשיות הרכבת, הביטוח וההגנה. בשביתה דומה שנערכה בשנה שעברה השתתפו 140 מיליון עובדים, אך האיגודים מעריכים כי השנה המספר עשוי להגיע ל-180 מיליון עובדים שובתים.
מוקדם יותר היום דיווחה התקשורת בהודו כי בתי הספר והמכללות בבנגלור נסגרו כצעד ביטחון, ובמערב בנגל כבר בוצעו מעצרים, זאת לאחר שראש הרשות המקומית הודיע כי יפזר באגרסיביות את ההפגנות. מפגינים בערים אחרות כמו אוטר פרדש חסמו את מסילות הרכבת והכבישים.
מאז נכנס לתפקיד ב-2014 פעל מודי לשמירה על שיעורי צמיחה דו-ספרתיים, כולל הטלת מס שירותים וסחורות ופתיחת תעשיות להשקעות זרות. אולם, לטענת המומחים המדיניות של מודי פגעה בעובדים.
"פחות מ-4% מהעובדים בהודו זוכים להגנה של חוקי העבודה, וגם ההגנה הזו הולכת ונשחקת", אמרה לגרדיאן ג'איאטי גוש, מרצה לפיתוח כלכלי באוניברסיטת ג'ווהרל נהרו בדלהי. "התחושה הכללית היא שבמקום להילחם בעוני הם נלחמים בעניים, ונרשמה ירידה משמעותית בהוצאות על שירותים ציבוריים חיוניים". לדבריה, עובדי בסקטור הבריאות לא קיבלו שכר כבר כמה חודשים.
