ההדלפה ששלחה 42 מדינות לחפש את המעלימים שלהן

הדלפת הענק שזכתה לשם מסמכי פנמה גילתה לכולם את מה שכבר ידעו: לחלק מאיתנו, אזרחי כדור הארץ, המסים לא בטוחים כמו המוות. יותר מ־11 מיליון מסמכים ממאגר המידע של פירמת עורכי הדין מוסאק פונסקה חשפו את התמרונים שמבטיחים למי שהפרוטה מצויה בכיסו שחלק גדול ככל שניתן ממנה יישאר שם.

לצד שימוש תדיר בביטויים כמו חברות קש, מקלטי אוף־שור והעמקת הידע הגיאוגרפי של מי שנחשף למסמכים, הם מעוררים תהיות על העולם הסמוי מן העין שממנו הם הגיחו לחיינו, עד שיידחקו שוב אל האפלה. "כלכליסט" מגיש לקוראים מורה נבוכים קצר לרגע שבו הדליקו את האור.

המסמכים שדלפו כוללים מיילים, פירוטים פיננסיים, דרכונים ומידע תאגידי שחושפים את הבעלים הסודיים של חשבונות בנק וחברות ב־21 מקלטי מס, כולל נבאדה, הונג קונג ואיי הבתולה הבריטיים.

מדובר באחת ההדלפות הגדולות אי פעם, יותר מאלו של ויקיליקס ב־2010 וסנודן ב־2013. בסך הכל הודלפו 11.5 מיליון מסמכים ו־2.6 טרה־בייט ממאגר המידע של מוסאק פונסקה, שהוקמה ב־1983 ונחשבת כיום לפירמת עורכי הדין הרביעית בגודלה בעולם שמעניקה שירותי אוף־שור. היא פועלת ב־42 מדינות, מעסיקה כ־600 עובדים וליוותה את הקמתן של 300 אלף חברות במקלטי מס.

צילומים: אי.פי, אי.אף.פי, אם.סי.טי, רויטרס

המסמכים הודלפו על ידי מקור אנונימי לעיתון הגרמני "סודויטשה צייטונג" ומכסים תקופה של כמעט 40 שנה, מ־1977 ועד דצמבר האחרון. העיתונאי גאורג מסקולו הוביל את המחקר עבור "סודויטשה צייטונג" ושני שדרני טלוויזיה גרמנים. הם חלקו את המידע עם ארגון העיתונאים החוקרים הבינלאומי (ICIJ), שמהווה את החטיבה הבינלאומית של המרכז ליושרה ציבורית, ועם עוד 100 ארגוני תקשורת בינלאומיים. 370 עיתונאים מ־76 מדינות חקרו את החומר במשך שנה.

בין השמות הגדולים ששמם נקשר לחברות במקלטי מס לפי המסמכים: נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, נשיא סין שי ג'ינפינג, נשיא ארגנטינה מאוריסו מאקרי, נשיא אוקראינה פטרו פורושנקו, ראש ממשלת איסלנד סיגמונדור דאביו גונלוגסון, אנשי עסקים, סלבריטאים וספורטאים.

לעומק המקלט

מקלטי מס הם מדינות שחוקקו חוקים להגנה על פרטיות בעלי חברות, ואשר מטילות מס זעיר, אם בכלל, על פעילות פיננסית. איי הבתולה הבריטיים, איי קיימן, מקאו, קפריסין ופנמה התפרסמו כמדינות כאלה, ומשום כך ישנם גופים ואנשים שמבקשים להקים חברות במדינות האלה.

פנמה היא המרכז הפיננסי העיקרי שניתן להשתמש בו כמקלט מס ללא חשיפת מידע מס. היא אחת מארבע ישויות משפטיות — לצד בחריין, נאורו וונואטו — שסירבו לחתום על אמנת השקיפות הגלובלית. המצב הזה מאפשר להקים בצורה קלה חברת קש בפנמה. למראית עין חברת קש היא חברה לכל דבר ועניין, אלא שבפועל היא לא עושה דבר פרט לניהול הכסף שמועבר אליה, מבלי לחשוף למי שייך הכסף. אידיאלי עבור מי שחפץ להעלים מס. בחטיבת השקיפות של ה־OECD מקווים כי הדלפת הענק תכריח את פנמה לוותר על הסודיות שהפכה אותה ל"מקלט המס האולטימטיבי האחרון".

אמצעי שכיח נוסף להגנה מפני חשיפה לרשויות המס הוא ניירות ערך למוכ"ז (למוסר כתב זה). מדובר בנייר שכל מי שמחזיק בו פיזית הופך לבעליו. לניירות הללו עבירות גבוהה מטבעם שכן אין עליהם כל תיעוד של שם הבעלים, ולכן העברת בעלות עליהם כרוכה אך ורק בהעברה פיזית שלהם מכיס אחד לכיס אחר. הניירות האלה מגיעים בערכים של עשרות אלפי דולרים, כך שאם מישהו מעוניין להכחיש בעלות שלו על כסף, אין כלי טוב מהם. הם שמורים בכספת של משרד בפנמה או במקלט אחר. השימוש התדיר שלהם במעשי נוכלות הביא את ממשלת ארה"ב להפסיק להדפיסם ב־1982.

מה הופך את זה לפלילי?

לא כל מי שמשתמש במקלט מס הוא נוכל. מקלטי מס הם חוקיים לחלוטין ויש הרבה סיבות לגיטימיות להשתמש בהם. אנשי עסקים במדינות כמו רוסיה ואוקראינה נוהגים להעביר את הנכסים שלהם לחו"ל כדי להגן עליהם מהשתלטות של פושעים וכדי לעקוף הגבלות מחמירות של מסחר במטבעות. אחרים משתמשים במקלטי מס עבור ירושות ותכנון עיזבונות.

אבל חלק מהאנשים שמשתמשים במקלטי מס הם אכן פושעים, שמנצלים את המבנה של חברות אנונימיות לטובתם. ממשלות שונות ביצעו פעולות כדי להילחם בנורמה של ניתוב כספים למקלטי מס. כך, למשל, בנאום בשנה שעברה בסינגפור, ראש הממשלה הבריטי דיוויד קמרון יצא נגד "המושחתים, הפושעים ומלביני ההון".

לדבריו, "אנחנו מעוניינים להקים רשם מרכזי שיחשוף את בעלי העניין השולטים בחברות מחו"ל". בהתאם לכך, החל מיוני חברות בריטיות יהיו מחויבות לחשוף מי בעלי העניין השולטים בחברות בפעם הראשונה.

המאבק הבינלאומי בסחר בסמים, וכיום גם בטרור, הגביר את הלחץ על מדינות שהפכו את עצמן לסביבה נוחה להלבנת כספים. האיחוד האירופי, למשל, הצליח לגרום לשוויץ לשנות את חוקיה, כך שיהיה קל יותר לאתר אנשים שמתחמקים ממס בעזרת המערכת הבנקאית במדינה.

אך עם זאת, גיבוש סטנדרט בינלאומי למיסוי הכנסות מהשקעות ומפעילות עסקית עוד לא התבצע מכיוון שאין הסכמה אידיאולוגית ופוליטית סביב העניין. בארה"ב, למשל, המפלגה הרפובליקנית משקיעה מאמצים לא מבוטלים בקידום ההשקפה שלפיה מסים גבוהים על העשירים ועל הכנסות הון הם הרסניים לכלכלה.

בינתיים, ארגון המדינות לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי פועל לקידום שיתוף מידע בין המדינות החברות, כך שתאגידים בינלאומיים יתקשו להתחמק מתשלום מס. אבל כל עוד יש אנשים שלא מעוניינים לשלם מס, יהיו גם מדינות שיאפשרו להן לעשות את זה.

באוסטרליה פתחו בבדיקה

בעקבות חשיפת המסמכים הודיעו רשויות המס באוסטרליה, ניו זילנד וצרפת כי הן פתחו בבדיקת הלקוחות המקומיים של פירמת מוסאק פונסקה שממנה הודלף המידע. באיסלנד, שראש ממשלתה גונלוגסון ניתב, לכאורה, מיליוני דולרים מבנקים במדינה למקלטי מס, קראו חברי פרלמנט להדחתו מהתפקיד. גונלוגסון הכחיש כי הוא ביצע פעולות לא חוקיות.

ברוסיה מקורבי הנשיא ופוטין, שכיכבו במסמכים שהודלפו, פטרו את החשדות כנגד הנשיא והגדירו אותם כבולשיט מוחלט.

נכון להיום, לציבור הרחב קשה לומר אם מדובר בבולשיט או לא, משום ש־ICIJ ישחררו את הרשימה המלאה של החברות והאנשים אשר קשורים במסמכי פנמה בתחילת מאי.

נכון להיום ניתן לגשת לנתוני מפתח מתוך המסמכים המוגשים בצורה גרפית ויזואלית. שימוש במידע של המרכז ליושרה ציבורית מוגן בזכויות יוצרים ולא מיועד לשימוש מסחרי.

מגנים על הפרקטיקה

פירמת עורכי הדין מוסאק פונסקה לא מוכנה להתייחס לחשבונות ספציפיים של המואשמים בשחיתות לכאורה, בהסתמך על סעיף חיסיון לקוח. אנשי הפירמה הוציאו הודעה לעיתונות שבה הם מגנים על הפרקטיקות הנהוגות בחברה.

מוסאק פונסקה הודיעה כי אנשיה עומדים בכל החוקים כנגד הלבנת הון ומבצעים בדיקה קפדנית לגבי כל אחד מלקוחותיהם. הם מסרו כי הם מתנגדים לכל שימוש לרעה בשירותיהם ומנסים באופן אקטיבי למנוע מקרים שכאלו. החברה אמרה כי היא לא נושאת באשמה עבור כישלונות המתווכים שלה, הכוללים בנקים, משרדי עורכי דין ורואי חשבון רבים ברחבי העולם.