האיומים צפויים רק להתחזק: דאעש ו־2 מיליון פליטים סורים חונקים את ירדן

למרות שורת ההישגים שקצר בשבועות האחרונים משטר הנשיא הסורי בשאר אסד בשדה הקרב, בירדן מביטים בנעשה בסוריה השכנה בחרדה.

כוחות המזוהים עם ארגון דאעש הרצחני הולכים ומרחיבים את אחיזתם בדרום רמת הגולן בקרבת הגבול הירדני. בעבר שלטו באזורים הללו מליציות סוריות מתונות שהיו בקשר עם השלטונות בעמאן, אך בשנה האחרונה החלו יותר ויותר גורמים ג'יהאדיסטיים לדחוק את רגליהן.

עבדאללה מלך ירדן. הרבה סיבות לדאגה צילום: בלומברג

לראיה, בסוף החודש שעבר הצליחו לוחמי דאעש להשתלט בתוך זמן קצר על העיירה תסיל שבאזור דרעא, לא הרחק מהגבול. שלוחת דאעש בדרום רמת הגולן היא ארגון קיצוני בשם שוהדא אל־ירמוכ שנשבע אמונים למנהיג המדינה האסלאמית אבו בכר אל־בגדאדי. לוחמי אל־ירמוכ מנצלים בשבועות האחרונים את הוואקום שנוצר בגבול סוריה־ירדן עם עזיבת אנשי ג'בהת א־נוסרה לכיוון מעוזם בעיר אידליב, מחשש שזה יהיה היעד הבא של משטר אסד.

הסתננות ופיגועים

המגמה הזו הופכת התלקחות של עימות מזוין בין דאעש לבין הצבא הירדני לתרחיש סביר מאוד, בדיוק כפי שאירע באזור ערסאל שבגבול בין סוריה לבין לבנון, אז הצליחו הג'יהאדיסטים לחטוף ולהרוג חיילים מצבא לבנון. דאעש כבר הוכיח כי הסתננות ופיגועים באזורי גבול הם אחת הטקטיקות המועדפות עליו, ורק לפני כמה שבועות ביצעו אנשי הארגון שהסתננו מלוב פיגוע גדול בעיירת גבול תוניסאית.

החשש של השלטונות בירדן אינו תיאורטי בלבד. הקרבות בדרום סוריה מגבירים את זרם הפליטים לממלכה, ולפי ניסיונן הכואב של טורקיה ומדינות מערב אירופה, יש להניח כי בין אותם פליטים מסתננים גם אנשי ג'יהאד שכל מטרתם היא לארגן תאי טרור מקומיים. מעבר לכך, המצוקה שבה נתון דאעש כיום בסוריה ובעיראק כתוצאה מאיבוד שטחים ומקורות הכנסה צפויה רק להגביר את המוטיבציה של אנשיו לפתוח חזיתות נוספות ולהוכיח כי הוא מסוגל לפעול מחוץ לטריטוריה שלו.

ואכן, בתחילת חודש מרץ ביצעו כוחות הביטחון הירדניים מבצע בעיר הצפונית אירביד וחיסלו בה שבעה אנשי דאעש. זו היתה ראיה לכך שלמרות מאמצי ירדן לבודד את עצמה מהאירועים בסוריה ובעיראק, ארגוני הג'יהאד רוכשים לעצמם עוד ועוד תומכים בשטחה.

אבל האיום הדאעשי אינו מקור הדאגה היחיד של מלך ירדן עבדאללה השני ומקורביו. כלכלת ירדן מעולם לא נחשבה לאחת המובילות באזור, וחמש השנים האחרונות של אירועי האביב הערבי רק הגבירו את המצוקה ושחקו עוד יותר את יסודותיו הרעועים של המשק הירדני. סגירת שני שוקי היצוא העיקריים - עיראק וסוריה - הנחיתה מהלומה קשה והביאה לאובדן אלפי מקומות תעסוקה. בנוסף, 1.3 מיליון פליטים סורים שרשומים בממלכה ומספר דומה שלא נרשמו בארגוני הסיוע, הגדילו את אוכלוסיית המדינה בכמעט 10% ומהווים נטל כלכלי כבד מנשוא. הנתונים הכלכליים מלמדים על המצוקה. החוב של ממשלת ירדן הגיע בסוף 2015 ל־91% מהתמ"ג, עלייה תלולה מרמה של כ־70% לפני פרוץ הכאוס האזורי. לפי אומדנים לא סופיים, המשק הירדני צמח בשנה שעברה בכ־2.5% בלבד בהשוואה ל־3.1% ב־2014. צפי הצמיחה של הממשלה לשנה הנוכחית עומד על 3.7%, אך ארגונים בינלאומיים ובראשם קרן המטבע הבינלאומית לא רואים בו יעד ריאלי.

צילום: איי אף פי

הצמיחה הנמוכה לצד המשך אי־היציבות האזורית מקטינים את הסיכוי להקל את בעיית האבטלה המחמירה בממלכה. הפתרון שאותו נוקטות הרשויות של הרחבת התעסוקה במגזר הציבורי הוא ללא תוחלת כלכלית.

לפי נתונים רשמיים, שיעור האבטלה בירדן נע סביב 13%. עם זאת, פילוח הנתונים מגלה כי שיעורי האבטלה נמצאים במגמת עלייה באזורים שבהם מתרכזת אוכלוסיית הפליטים מסוריה. מחקר שפרסם ארגון התעסוקה הבינלאומי ב־2015 מלמד כי בשנים 2011–2014 נסקו שיעורי האבטלה באזורים שבהם ריכוז גדול של פליטים - עמאן והמחוזות הצפוניים אירביד ומפרק - מ־14.5% ל־22%. תעסוקת הפליטים בירדן מתרכזת בענפים שבהם שיעור ההשתכרות נמוך, ובדרך כלל הם מועסקים ללא אישור, תוך פגיעה במקורות הכנסתם של ירדנים מהשכבות החלשות ביותר. הדבר גורר לא פעם עימותים בין המקומיים לפליטים וטענות כי הפליטים מרעים את תנאי שוק העבודה הירדני. זאת נוסף על הגברת שיעורי הפשיעה ופגיעה במרקם החברתי.

הפליטים מועסקים ב"עבודות שחורות", בעיקר בתחומי החקלאות והבניין, כשהמעסיקים מנצלים את מצוקתם ואת נכונותם לעבוד בתנאים קשים. המחקר מצא כי כ־44% מהפליטים הסורים המועסקים בירדן משתכרים שכר רעב חודשי בגובה 200 דינר (כ־280 דולר). כשליש מהפליטים עובדים לפחות 60 שעות בשבוע.

לפי הערכות הבנק העולמי, עלות אירוח הפליטים הסורים עבור המשק הירדני מגיעה לכ־2.5 מיליארד דולר בשנה. סכום אדיר במונחים ירדניים. אבל בראש ובראשונה מדובר בפגיעה קשה באוכלוסייה החלשה, אשר גם לפני המשבר סבלה תנאי דוחק. אזרחים ירדנים אלה חשים עתה תסכול גובר והולך כלפי הפליטים וכלפי הממסד הירדני, שהזניחם. זאת על רקע עליית מחירי השכירות והמאבק על שיפור השירותים הציבוריים.

סיוע מהאיחוד האירופי

בפברואר האחרון, בכינוס המדינות התורמות בלונדון עבור הפליטים, דרשה ירדן סיוע מיידי בגובה 1.6 מיליארד דולר עבור הקמת בתי ספר, מרכזים רפואיים ושירותים ציבוריים נוספים עבור הפליטים. הירדנים בתביעתם ביקשו לנצל את החשש המובנה באיחוד האירופי על כך שפליטים סורים בירדן יזלגו ליבשת בגלל תנאי המחיה הקשים. אך גם אם ממשלת ירדן תקבל סיוע פיננסי מאירופה, מדובר בפריסה על פני כמה שנים, אשר ממילא לא תפתור את מצוקת הפליטים בממלכה.

סממן בולט למשבר האזורי הנו קריסת מגזר התיירות במדינות שחוו את האביב הערבי. גם מגזר התיירות בירדן סבל נסיגה, וזאת למרות המאמצים הנרחבים שהשקיעה הממלכה כדי לשווק את עצמה כיעד נחשק ויציב מבחינה ביטחונית.

מגזר התיירות הוא מהמרכזיים במשק הירדני מבחינת תרומתו לתמ"ג (כ־10%). עם זאת, ירדן משווקת בדרך כלל כחלק מחבילה אזורית, כאשר רוב התיירים שוהים בה כמה שעות או לילה לכל היותר.

בעקבות ההתפשטות של דאעש באזור, גם פטרה - האתר התיירותי המפורסם בירדן - מצליחה למשוך בקושי 100 תיירים ביום. זאת לעומת כ־1,000 תיירים ביום בממוצע שזרמו לפטרה במהלך 2014 לפני הכרזת הח'ליפות של דאעש. אפילו הניסיונות של הירדנים להוריד את דמי הכניסה לאתר, העומדים על כ־70 דולר, לא הצליחו לאושש את תנועת התיירות הזרה. דלילות דומה נרשמת במלונות ים המלח ובעיר התיירות עקבה.

לפי נתונים רשמיים, ב־2015 איבד מגזר התיירות הירדני כ־7% מהכנסותיו שהסתכמו בכ־4 מיליארד דולר. זאת לאחר שבשנה שעברה ביקרו בממלכה כ־4.8 מיליון תיירים, ירידה של כ־500 אלף לעומת 2014.

הבשורה הטובה היחידה שיש כרגע למשק הירדני היא הצפי כי מחירי הנפט יישארו בשנה הקרובה ברמה נמוכה בהשוואה לשנים קודמות, מה שאמור להפחית את הוצאות האנרגיה של הממשלה - סעיף משמעותי בתקציב. אבל גם לכך יש להתייחס במשנה זהירות, שכן ירדן נשענת במידה מרובה על סיוע ממדינות הנפט במפרץ, ואם הכנסותיהן יירדו - יש להניח כי גם הסיוע לירדן יצטמק.

הכותב הנו מומחה לכלכלות המזה"ת