ראשת ממשלת נורבגיה קיימה פגישת חירום על מחיר הנפט

אף שממשלת נורבגיה נמנעת מלהגדיר את המצב הכלכלי שנקלעה אליו המדינה כמשבר, נועדו היום (ב') ראשת הממשלה ארנה סולברג, נגיד הבנק המרכזי אוישטיין אולסן ושרת האוצר סיב ינסן באוסלו לפגישת חירום בעניין.

השלושה החליטו כי לעת עתה לא תנקוט הממשלה צעדים כדי לתמוך בכלכלה, לאחר שלראשונה בתולדותיה משכה המדינה כסף מקרן העושר הממשלתית של ההכנסות מנפט, שהיקף נכסיה מוערך ב־780 מיליארד דולר והיא הקרן הריבונית הגדולה בעולם.

עם זאת, שרת האוצר ינסן הבהירה כי הממשלה מוכנה לנקוט צעדים נוספים אם יהיה בהם צורך. "כרגע המדיניות הכלכלית שהצגנו באוקטובר עובדת, אך אנחנו מוכנים לפעול אם צריך". ראשת הממשלה סולברג נשמעה פסימית יותר מינסן והבהירה כי המצב בתעשיית הנפט בחוף המערבי של המדינה הוא "קריטי". לפי הערכות גרמה הירידה במחיר הנפט לאובדן של 30 אלף משרות בנורבגיה. התמודדות הממשלה עם המצב החדש גררה קיתונות של ביקורת מצד כלכלנים, שהאשימו את אוסלו באוזלת יד ובהתכחשות למצב החדש.

מריוס גונסהולט־הוב, כלכלן בכיר בבנק סוונסקה הנדלסבנקן, אמר לבלומברג כי "הממשלה חייבת להכיר בכך שהמצב מחמיר והסכנות מתעצמות. חייבת להיות להם אסטרטגיית חירום למקרים כאלה". סולברג אמרה כי משיכת הכספים מקרן האושר היא לא בהכרח עניין קבוע, בהתחשב באופי ה"מעגלי" של עסקי הנפט. מאז יולי 2014 ירד מחיר הנפט בכ־70% עד לכ־30 דולר לחבית. לעומת זאת, פיחות של 12% בשער הקרונה הנורבגית לעומת היורו מאז אפריל 2015 וריבית בשיעור של 0.75% ריככו מעט את השפעת הירידה במחיר הנפט על המשק הנורבגי. כחמישית מהתוצר של המשק הנורבגי מתבסס על נפט ומוצריו.