"הפד לא חייב להעלות ריבית, אך הוא הכניס את עצמו לפינה"

"אני חושב שהפדרל ריזרב הכניס את עצמו לפינה שבה הוא מחויב להעלות את הריבית השבוע, בין שזה הדבר הנכון ובין שלא", אומר הכלכלן הנודע פרופ' בארי אייכנגרין בראיון ל"כלכליסט". "לדעתי הפד הולך להעלות את הריבית מחר בגלל שהם יצרו ציפייה חד־משמעית לכך. הם חוששים שהשווקים יגיבו באופן שלילי אם הם לא יעלו את הריבית, שצעד כזה יתפרש כאינדיקציה לכך שיש התפתחויות שליליות נסתרות שגרמו להם לחכות עם ההעלאה".

והאם הפד אכן צריך להעלות את הריבית מחר?

"לא ברור שזה הדבר הנכון. אלמלא הם היו מאותתים באופן שמחייב אותם לפעול עכשיו, ייתכן שהיה עדיף לחכות ולראות אם הסביבה הכלכלית נחלשת או לא. יש סימנים, כמו מחיר הנפט הנמוך וסחר החוץ חלש, שהסביבה החיצונית אכן נחלשת. בנוסף, האינפלציה עדיין אינה בעיה בארצות הברית, כך שאני לא רואה דחיפות לפעול".

אחרי שבע שנים שבהן הריבית בארצות הברית תקועה ברמה אפסית כדי להמריץ את הכלכלה לאחר המשבר הפיננסי הקשה של 2008, מחר צפויה ועדת השווקים הפתוחים של הפד להכריז על העלאת ריבית ראשונה. זו ההחלטה המוניטרית הדרמטית ביותר בשנים האחרונות והיא מעוררת דיונים סוערים בקהילה הכלכלית בעולם וגם סימני עצבנות בשווקים הפיננסיים. בשבוע החולף אף החלו להירשם זעזועים באזורים המסוכנים של שוק האג"ח התאגידי בארצות הברית.

מחפשים רמזים לעתיד

אבל אייכנגרין, כלכלן בעל שם המלמד באוניברסיטת ברקלי ומבקר בישראל לרגל כנס שערך אתמול בנק ישראל, דווקא אינו מתרגש במיוחד. "אני לא חושב שהעלאת ריבית תהיה כזה עניין גדול. מדובר בהעלאה של 0.25% בלבד, ועל ההעלאה הזאת אותתו הרבה זמן מראש. למעשה, זו יוזמת המדיניות המוניטרית המתוקשרת ביותר בהיסטוריה של העולם, כך שאני לא חושב שהיא תזעזע את השווקים".

אבל ההעלאה אמורה לסמן את תחילתה של סדרת העלאות ריבית.

"מה שייבחן מחר בקפידה הוא לא ההעלאה אלא השפה שבה הפד משתמש בהודעה שלו: האם הוא יצביע על עיתוי העלאות הריבית הנוספות וכמה העלאות צפויות בשנה הקרובה? אני חושב שיש סיכוי גבוה שהם יגידו שהנתיב להידוק נוסף של המדיניות המוניטרית יהיה הדרגתי, שהקצב יהיה תלוי בנתונים, שלא צריך לצפות להעלאת ריבית בכל אחת מהפגישות שלהם.

"לדעתי צפויות שלוש–ארבע העלאות ריבית של 0.25% ב־2016, כך שהריבית תעלה ל־%1.25 עד סוף השנה. וכאמור, אני לא חושב שזה עניין גדול. אם הכלכלה האמריקאית תאט וההתאוששות תאבד קיטור, הם לא יעלו יותר את הריבית, ואנשים יראו בדיעבד את העלאת הריבית של דצמבר 2015 כמוקדמת מדי. אבל יש גורמים חשובים יותר שמשפיעים על כלכלת ארצות הברית, כמו מה שקורה בשווקים המתעוררים ומה קורה לפריון".

"העלאת הריבית לא תהיה כזה עניין גדול. מדובר ב־0.25% בלבד, וזו היוזמה המוניטרית המתוקשרת ביותר בהיסטוריה" צילום: בלומברג

ילן ולא מעט מעמיתיה בפד נחשבים ל"יוניים" - תומכים במדיניות מוניטרית מקלה. לו היתה להם יכולת הם היו מעדיפים שלא להעלות את הריבית?

"אני חושב שהם מתנדנדים. מצד אחד, שיעור האבטלה ירד ל־5% וייתכן שאנחנו מתקרבים לתעסוקה מלאה, מה שאומר שהשכר עתיד לעלות במידה רבה יותר (ולכן הסיכוי לאינפלציה עולה, א"פ). ועם זה, הם מודאגים לגבי השבריריות של ההתאוששות הכלכלית".

אייכנגרין מזכיר כי בה בעת הפד נתון ללחץ פוליטי רב. "הפד עצמאי, אבל הוא מרגיש את הלחץ ולדעתי גם קצת מגיב לו. יש המון לחץ מכיוון הקונגרס והמועמדים הרפובליקאים לנשיאות, שרוצים שהפד ינטוש את המדיניות הבלתי קונבנציונלית של שערי ריבית אפסיים ויחזור למדיניות נורמלית - בלי קשר לשאלה אם יש לנו כלכלה נורמלית. הביקורת מתורגמת להצעות חוק שרוצות לכפות על הפד לפעול לפי כללים מוניטריים מוגדרים או להחזיר את ארצות הברית לסטנדרט הזהב. הרבה מהרעיונות האלה מטורפים, אבל יש להם תמיכה פוליטית, והפד מגיב לכך גם אם באופן בלתי מודע".

ישראל עלולה להיפגע

אחת השאלות המרכזיות שהשווקים העולמיים מנסים להבין היא אם כעת מתחילה מגמה קבועה של העלאת ריבית שתסתיים בחזרה לריביות שנחשבו לנורמליות בעבר, ברמה של כ־5%. "אנחנו בתקופה של שלושה עשורים שבה שיעור הריבית הריאלי, כלומר שיעור הריבית בנטרול האינפלציה, נמצא במגמת ירידה", מדגיש אייכנגרין. "לזה הכלכלנים מתכוונים כשהם מדברים על 'קיפאון מתמשך'. שערי הריבית נופלים בגלל שכיום שיעור ההשקעה מתוך התוצר חלש יחסית לשיעור החיסכון, ואף אחד לא מבין בדיוק למה. בנוסף, שערי הריבית ירדו בתגובה מוצדקת למשבר הפיננסי.

"אנשים היו רוצים לראות כלכלה נורמלית ושערי ריבית נורמליים, אבל חזרה לשיעור נורמלי מהר מדי יכולה למנוע מהכלכלה לשוב לנורמליות. זה העולם שבו אנחנו נמצאים. בתרחיש הטוב ביותר, שבו ההתאוששות נמשכת, יכולות לעבור עוד שנתיים–שלוש לפני שנראה את שערי הריבית חוזרים ל־4% בארצות הברית ובאירופה כפי שהיה בעבר".

עם זאת, אייכנגרין מוסיף שהדבר יקרה רק אם הכלכלה האמריקאית לא תיכנס שוב למיתון. "הסבירות של מיתון עולה ככל שההתאוששות נמשכת יותר זמן, וההתאוששות הנוכחית נמשכת כבר שש שנים", הוא מזכיר.

הפד עתיד להעלות את הריבית, אך הבנק האירופי מרחיב את תוכנית ההקלה הכמותית. איפה זה שם כלכלה קטנה ופתוחה כמו ישראל?

"כלכלת ישראל מגוונת: היא מייצאת גם לארצות הברית וגם לאירופה. פיחות ביורו יקשה על יצוא לאירופה, אך יקל על יצוא לארצות הברית, כך שבאופן עקרוני הבדלי המדיניות בין הבנק המרכזי האירופי לפד אינם רעים בהכרח לכלכלה הישראלית. עם זאת, הבנקאות העולמית מבוססת על הדולר, וייתכן שהעלאת הריבית והידוק התנאים במערכת הפיננסית העולמית יגרמו לצמיחה עולמית אטית יותר משהפד צופה, וישראל רגישה מאוד למה שקורה בכלכלה העולמית".

ומה בנוגע לשווקים המתעוררים?

"שם יש בעיות של מונופולים, בעיות בשוק העבודה ובמערכת החינוך שנחבאו מהעין כאשר מחירי הסחורות היו גבוהים. ברזיל, דרום אפריקה ומדינות אחרות יכלו להפגין צמיחה גבוהה באמצעות יצוא סחורות לסין. עכשיו, כשסין לא קונה, הן לא יכולות לעשות את זה, כך שהמועקה היא אותן בעיות ישנות שהוזנחו. המדינות המתפתחות לא עשו רפורמות, ועכשיו זה מתנקם בהן. סין יכולה להמשיך לצמוח ב־%5–6% בשנה, אך עיקר הדאגה היא מהשווקים המתעוררים כמו ברזיל, ארגנטינה, ונצואלה, טורקיה, אינדונזיה ותאילנד".

הזכרת את מחירי הנפט כסיבה להימנע מהעלאת ריבית. לא נהוג להתעלם ממחירי הסחורות והאנרגיה?

"זה נכון, חוץ מבמקרים שהתנועות במחיר אומרות משהו על חוזק הכלכלה העולמית. בשבוע שעבר הטריגר המיידי לנפילת מחירי הסחורות והאנרגיה היה נתוני יבוא ויצוא גרועים מאוד מסין, שהובילו לחששות שהכלכלה שם מאטה יותר מהר ממה שציפינו. היה מי שראה בכך סימן לביקוש גלובלי חלש, וזה גרם לי לחשוב שאם הפד יוריד את הריבית מחר, זה יהיה מוקדם מדי".

בארי אייכנגרין (63)

תפקיד: פרופ' לכלכלה ולמדעי המדינה באוניברסיטת ברקלי

השכלה: ד"ר לכלכלה מאוניברסיטת ייל

תפקידים בעבר: כיהן כיועץ בכיר לקרן המטבע העולמית

עוד משהו: היה עמית של יו"ר הפדרל ריזרב ג'נט ילן בברקלי