בפד מאמינים שהריבית עוד תעלה ב־2015

גם בהחלטה לא לעשות שום דבר יש מסר. והמסר שהגיע ביום חמישי מכיוונם של ג'נט ילן, יו"ר הפדרל ריזרב, וחבריה לוועדת השווקים הפתוחים בבנק המרכזי האמריקאי, הוא שהכלכלה האמריקאית, ובעצם הכלכלה העולמית, עדיין רחוקה מחזרה למצבה הנורמלי. לכן החליטה ילן ביום חמישי האחרון, בתום יומיים של דיונים, לא להעלות את הריבית ולהשאיר אותה ברמה האפסית שבה היא תקועה זה שבע שנים.

חשיבות ההחלטה הזאת חורגת מגבולות ארה"ב. מרחב התמרון של הבנקים המרכזיים בעולם, גם בישראל, מושפע ישירות על ידי הריבית הנקבעת בוושינגטון, וכאשר ילן מחליטה להשאיר את הריבית ברמה אפסית, היא לא משאירה להם יותר מדי אפשרויות פתוחות.

גם השווקים מושפעים מהחלטות הריבית, אם כי הפעם הם הגיבו בכיוון ההפוך מהצפוי. לכאורה, ריבית נמוכה אמורה לתמוך בהמשך העליות בשווקים. אבל החלטת הפד דווקא שלחה את הבורסות בעולם לירידות שערים. ילן וחבריה הציבו מראה בפני הכלכלה העולמית, ובשווקים נבהלו מהמחזה המטריד שנשקף ממנה.

העיניים נשואות לסין

מה מסביר את החלטת הפד? בהצהרה של יום חמישי שב הניסוח המוכר, שלפיו חברי הוועדה המנווטים את מדיניות הריבית של ארה"ב היו רוצים לראות עוד שיפור בשוק העבודה, וגם להיות בטוחים באופן סביר שהאינפלציה שעומדת כיום על 1.2% עתידה לשוב ליעדה — 2% בשנה. האמינות של הפד, ילן הבהירה, תלויה ביכולתו לעמוד ביעד האינפלציה. אבל בעוד שמצבו של שוק העבודה האמריקאי משתפר, הרי שהאינפלציה מסרבת לנוע לעבר ה־2% הנכספים. למעשה, בתחזיות ששחררה הוועדה אתמול, היא לא צופה שהאינפלציה תגיע ל־2% לפני 2018.

מדוע? במסיבת העיתונאים ילן הזכירה את הירידה במחירי האנרגיה וגם את התחזקות הדולר (כי כשהדולר עולה, מחירי המוצרים המיובאים לארה"ב יורדים). אבל לכך היא הוסיפה עוד שיקול: "ההתפתחויות הכלכליות והפיננסיות העולמיות האחרונות", שעשויות להגביל את הפעילות הכלכלית ולהמשיך לדחוק את האינפלציה כלפי מטה. הניסוח היבשושי הזה הוא ששלח את השווקים העולמיים לירידות.

כאשר ילן וחבריה מדברים על ההתפתחויות העולמיות, הם מכוונים בעיקר למדינה אחת: סין. מכיוון הרפובליקה העממית מגיעים בחודשים האחרונים עוד ועוד סימני אזהרה, החל מהתרסקות שוק המניות, דרך נתונים המעוררים חשד להאטה משמעותית בכלכלה הריאלית ועד לבריחת ההון החוצה מסין. מעל הכל מרחפת התחושה שההנהגה בבייג'ינג אינה מצליחה להשתלט על העניינים. בבוטות נדירה גם ילן הביעה במסיבת העיתונאים חששות לגבי "מיומנות" התגובה הסינית, ואף הצהירה כי "השאלה היא אם ייתכן שהסיכון להאטה פתאומית (בכלכלה הסינית) גדול ממה משרוב האנליסטים מעריכים".

יו”ר הפד ג’נט ילן במסיבת העיתונאים בחמישי. חוששת מכך שהאינפלציה תרד עוד צילום: איי פי

גם שאר השווקים המתעוררים חווים תנודות בחודשים האחרונים, ובמיוחד יצואניות הסחורות (כמו למשל נפט ועפרת ברזל), מברזיל ועד רוסיה, שנפגעו קשה מהצניחה המתמשכת במחירן, בין היתר בגלל הירידה בביקוש מכיוון סין. גם ילן הזכירה שבכלכלה הגלובלית כל הכלכלות קשורות זו לזו. על מה היא מדברת? בין היתר על שטף הדולרים שזורם בשנה האחרונה מהשווקים המתעוררים אל ארה"ב, ושולח מעלה את שער הדולר. מנגד, בפד גם זוכרים כנראה את לקחי שנות התשעים, שבהן גלי ההדף של העלאת הריבית בארה"ב הביאו למשברים בשאר העולם.

עניין של טיימינג

כדי לא להבהיל אף אחד ילן הבהירה שההתאוששות בכלכלה האמריקאית נמשכת, שאין להפריז במשמעות שניתנת לעיתוי המדויק להעלאת הריבית, שהמדיניות המוניטרית צפויה להישאר מקלה לאורך זמן, וכי ממילא העלאת הריבית הצפויה תהיה הדרגתית. מתי זה יקרה? מתוך 12 חברי ועדת השווקים הפתוחים שהצביעו על ההחלטה הנוכחית, שמונה צופים שהריבית תחל לעלות השנה, אבל ארבעה מהם חושבים שזה יקרה רק בשנה הבאה. אחד מחברי הוועדה, כך התברר אתמול, אפילו צופה שבשנה הבאה ישרור שער ריבית שלילי. ממרץ, ליוני, לספטמבר — בכל פעם שחברי הוועדה פרסמו את הערכותיהם השנה, התחזיות שלהם לגבי כיוון הריבית והאינפלציה יורדות.

למעשה, נותרו רק שתי הזדמנויות לפד להעלות ריבית השנה: באוקטובר ובדצמבר. בתשובה לשאלה במסיבת העיתונאים ילן ניסתה להבהיר ששני המועדים על השולחן, ובאותה נשימה הדגישה שהיא וחבריה "ממש" היו רוצים לראות שיפור במצב התעסוקה ובשיעור האינפלציה — כמיטב המסורת של נגידי הבנק המרכזי שלא רוצים להתחייב מראש לשום דבר.

אם מה שמונע מילן להעלות את הריבית הוא החשש מהבעיות בשאר העולם ולחצי הדפלציה שהן מייצאות לארה"ב, המשמעות היא שקטנו הסיכויים שנראה העלאת ריבית עוד השנה. הרי לא צפוי שסין, למשל, תצליח להתגבר בתקופה הזאת על בעיות העומק בכלכלה שלה ולצאת מההאטה המחריפה והולכת שבה היא נתונה.

טראומות של משבר

בתחילת החודש יצא דומיניק רוסי, מנהל ההשקעות העולמי של ענקית ההשקעות האמריקאית פידלטי, בניתוח פסימי למדי. "העולם סופג גל דפלציוני שלישי בתוך פחות מעשור", הוא כתב במאמר מכה הדים ב"פייננשל טיימס". "הגל הראשון היה משבר הדיור והאשראי האמריקאי של 2008–2009, הגל השני הגיע ממשבר גוש היורו של 2011–2012, ועכשיו מגיע גל שלישי, שנגרם על ידי המשבר בשווקים המתעוררים". והתוצאה של הגל הנוכחי היא ש"עידן הקרח של צמיחה נמוכה ושערי ריבית נמוכים נראה תמידי מאי פעם".

במסיבת העיתונאים נשאלה ילן שאלה דומה: האם ייתכן שהפד לא יצליח לצאת מסביבת הריבית האפסית? תגובתה המיידית של ילן היתה מעין צחקוק מופתע. בכנות אינטלקטואלית שאולי עוד תתחרט עליה, היא אמרה שהיא תהיה מופתעת אם זה יהיה המצב, ושמדובר בתרחיש שלילי קיצוני שרחוק מאוד מהערכותיה, אבל באותה נשימה הוסיפה כי "אני לא יכולה לשלול את האפשרות הזאת לגמרי".

בשבוע שעבר ציין העולם שבע שנים להתמוטטות בנק ההשקעות ליהמן ברדרס ולפרוץ המשבר העולמי. הצפי של ילן, שלפיו האינפלציה לא תגיע לרמתה הרצויה עד 2018, ממחיש לא רק את עומק הבור שאליו צנחה הכלכלה העולמית, אלא גם עד כמה קברניטי הכלכלה מתקשים לחלץ אותה משם. ברקע ההחלטה עומד גם החשש מחזרה מוקדמת מדי לשגרה שאחריה תבוא נפילה נוספת.