זומבים בקנזס

לא חלפו שש שנים, ולאפר היה ליועצו של נשיא ארצות הברית, רונלד רייגן, שנודע בזכות קיצוצי המס האגרסיביים שלו, לא מעט בהשראת לאפר.

הרעיון שביסוד השרטוט על המפית, שנודע לימים כעקומת לאפר המפורסמת, היה לאחת מאבני היסוד של המדיניות הכלכלית של רייגן, "רייגנומיקס", שברבות הימים התפשטה מארה"ב לחלקים נרחבים של העולם וגם לישראל. כאשר מקצצים מסים, כך עובד הרעיון, הפעילות הכלכלית גוברת, ובשורה התחתונה, נכנס לקופת המדינה יותר כסף, וכולם מרוויחים.

רייגן כבר לא איתנו, וגם הטיעון שהשילוב של מסים נמוכים יותר, ממשלה קטנה יותר ופחות רגולציה הוא מתכון בטוח לצמיחה - ספג לא מעט ביקורת בעשורים האחרונים.

אינספור מחקרים הראו שאין בהכרח קשר בין שיעור המס לשיעור הצמיחה, ומדיניות המיסוי של לאפר, שאומצה בהתלהבות על ידי כל הנשיאים הרפובליקאים מאז רייגן, הובילה בעיקר לגירעונות בתקציב. אבל לאפר, מתברר, עדיין בתמונה, והרעיונות שלו חיים בהחלט.

הכלכלן ארתור לאפר: "אם אתה הולך למסות אנשים עשירים ולתת את הכסף לעניים, התוצאה תהיה הרבה מאוד עניים בלי עשירים" צילום: איי פי

אנשים מגיבים לתמריצים

לאפר עצמו מתעקש שהרעיונות שלו לא שייכים למחנה פוליטי כזה או אחר. בראייתו, עקומת לאפר המפורסמת - שמראה כיצד במצב שבו המסים גבוהים מדי הורדת מסים תביא ליותר תקבולי מס - היא "לא שמרנית, ולא ליברלית. לא שייכת לצד הימני ולא לצד השמאלי. זו כלכלה. אנשים מגיבים לתמריצים: אם אתה הופך משהו ליותר אטרקטיבי, אנשים יעשו אותו יותר, ואם אתה הופך משהו לפחות אטרקטיבי, אנשים יעשו אותו פחות. אם אתה הולך למסות אנשים עשירים ולתת את הכסף לאנשים עניים, התוצאה תהיה הרבה מאוד עניים, בלי עשירים". אותו עיקרון עובד גם להפך: פחות מסים יובילו ליותר צמיחה, פחות אבטלה ויותר הכנסות למדינה. המסקנה: קיצוצי מסים משלמים על עצמם.

בהצעות של לאפר יש משהו שנשמע הגיוני. הרי אם נטיל 100% מס על עבודה, אף אחד לא ירצה לעבוד. השאלה היא מתי מגיעים לאיזון, מתי מגיעים למצב שבו הורדת מסים כבר לא משתלמת, אלא פשוט מובילה לפחות גביית מסים. נגידת בנק ישראל קרנית פלוג, למשל, העריכה בראיון ל"כלכליסט" לפני כשנה שבמרבית הכלכלות בעולם הפחתה של שיעורי המס תוביל כיום לפחות תקבולים ממסים. אבל זו לא המסקנה שאותה מקדם לאפר, כבר בן 75 ועדיין מייעץ לצמרת המפלגה הרפובליקאית.

ללאפר אין היום תפקיד רשמי. הפעילות שלו מתבצעת באמצעות חברת ייעוץ פרטית, ויש מי שחושב שגם זה חלק מההסבר האמיתי ללהט המתמשך שלו. כך הסביר זאת לפני כשנתיים ברוס בארטלט, מי שהיה יועצו של הנשיא רייגן ועבד עם לאפר על קיצוצי המס של 1981, ומאז שינה את עמדותיו. ללאפר, לפי בארטלט, "יש שטיק שבעזרתו הוא מסוגל לגרום לאנשים עשירים מהצד הימני של המפה, למנהלי השקעות, לשלם לו הרבה כסף כדי להיות בדרן, ולומר להם מה שהם רוצים לשמוע: שהם ממלאים תפקיד חיוני בכלכלה ושצריך להוריד את המסים שהם משלמים".

חזון של אפס מס הכנסה

בשנים האחרונות, הרעיונות של לאפר שוב עומדים למבחן המציאות, הפעם בקנזס הקטנה. בגלגול הנוכחי שלו, לאפר משמש כיועץ לא רק להנהגה הארצית של המפלגה הרפובליקנית בארה"ב, אלא גם לשורה ארוכה של מושלי מדינות, מצפון קרולינה, דרך טנסי ועד טקסס. אבל יותר מכל, הוא השפיע על מושל קנזס, סם בראונבק, רפובליקני שמרן בעל שאיפות גדולות, שהכריז ב־2012 על תוכנית שאפתנית להורדת מסים, שתזניק את כלכלת קנזס ותשמש כמו "זריקת אדרנלין היישר ללב הצמיחה הכלכלית".

במרכז התוכנית של בראונבק עמדו קיצוצים הדרגתיים במס ההכנסה שגובה המדינה, כמו גם ביטול מוחלט של חלק מהמסים על רווחי חברות - וגם ביטול חלק מהפטורים לבעלי הכנסות נמוכות. בחזון הגדול שלו מס ההכנסה בקנזס יגיע בסופו של דבר לאפס. "הניסיון מלמד שכאשר אתה מקצץ את מס ההכנסה, העלייה בהכנסה ממסי המכירות יותר ממפצה על זה", הכריז ב־2012, בעידודו של לאפר, שסייע לו לקדם את התוכנית. קיצוצי המסים היו אמורים להזניק את כלכלת קנזס, בין היתר על חשבון שכנותיה, וההצלחה הכלכלית של המדינה אמורה להיות הפלטפורמה שתסייע לבראונבק להפוך למועמד מוביל לנשיאות.

אלא שהתוצאה היתה אסון כלכלי: שלוש שנים אל תוך הניסוי הכלכלי הגדול של לאפר ובראונבק, וכל העודף התקציבי שאותו ירש בראונבק נמחק. הורדת המסים בקזנס הובילה לצניחה חדה בתקבולי המדינה ממסים וכפתה עליה קיצוצים נרחבים בשירותי הבריאות והחינוך. רק בשבוע שעבר הודיע בראונבק שלנוכח האיום בגירעון כבר יש בקנה עוד חבילת קיצוצים בתקציב. על פי חישובי המרכז לתקציב ולתעדוף מדיניות, גוף מחקר לא מפלגתי, ההשפעה של הורדות המסים של בראונבק על תקציב קנזס היתה שקולה למיתון בינוני, ולא נראה שהיא סייעה לצמיחה, או שתסייע לצמיחה בעתיד. המרוויחים הגדולים מהורדת המסים, מסכם המחקר, היו בעלי ההכנסות הגבוהות.

אלא שאם שואלים את לאפר, הניסוי לא נכשל. קיצוצי המסים, הוא משוכנע, "עוד יעבדו בקנזס. צריך פשוט להסתכל בטווח של עשור".

מחממים מנועים לבחירות

קנזס היא מדינה של פחות מ־3 מיליון תושבים, חצי סיכה על מפת ארה"ב. אבל לכאורה הכישלון שאותו נחלה המדיניות של לאפר ב'מדינת החיטה' היה אמור להוות לקח עבור מדינות אחרות, והקשיים הגוברים שבפניהם ניצב המושל, בראונבק, היו אמורים להיות תמרור אזהרה גם לפוליטיקאים אחרים.

בפועל ההפך הוא הנכון. בשבועות האחרונים נפגש לאפר עם שורה ארוכה של מועמדים רפובליקנים המחממים מנועים לקראת הבחירות לנשיאות ב־2016: מושל לואיזיאנה בובי ג'ינדל, הסנטור ראנד פול, מושל פלורידה ג'ב בוש, מושל וויסקונסין סקוט וולקר ומושל טקסס ריק פרי, בין היתר. כאשר מנסים ליישם אותם, הרעיונות של לאפר סופגים אולי מכות קטלניות, אבל הם ממשיכים לחיות.

ג'ון מיינרד קיינס, הכלכלן הדגול, זיהה את המציאות הזאת כבר לפני כמעט מאה שנה. "אנשים מעשיים, שמאמינים שהם פטורים מהשפעות אינטלקטואליות, הם בעצם עבדים של איזה כלכלן שאבד עליו הכלח. ואילו המשוגעים שבשלטון, ששומעים קולות באוויר, מזקקים את הטירוף שלהם ממה שאיזה אקדמאי קשקש כמה שנים לפני כן". וכך גם הרעיון שקיצוצי מסים ישלמו על עצמם לא הולך להיעלם.