מחיר החילוץ: עוד גזירות ופחות עצמאות

"כניעה ללא תנאים" – כך תיארו עיתונים באירופה את הסכמתו של ראש ממשלת יוון אלכסיס ציפרס לדרישות נושיה של המדינה. פורום שרי האוצר של גוש היורו, היורוגרופ, סחט מיוון וויתורים מרחיקי לכת בתמורה לחבילת חילוץ של 86 מיליארד יורו.

הקרב שציפרס ניהל במשך כחצי שנה מול משטר הצנע שאימצה יוון עם קבלת חבילת החילוץ הראשונה ב־2010, הגיע לסיומו אתמול לפנות בוקר לאחר ישיבה מורטת עצבים של יותר מ־17 שעות של היורוסמיט — פורום ראשי מדינות גוש היורו.

ניצני ההתגמשות נראו כבר בהצעה שהגישה יוון לנושיה בסוף השבוע, שדמתה במיוחד להצעה שהעם היווני דחה במשאל העם בתחילת החודש.

"יש לבנות מחדש את האמון. הרשויות היווניות צריכות לקחת אחריות למה שהם הסכימו עליו", אמרה אנגלה מרקל אתמול בבוקר שעות ספורות לפני ההכרזה על החתימה על ההסכם בבריסל. ואכן, המסמך בן שבעת העמודים שהופץ בהמשך רווי בחוסר אמון מופגן של הנושים כלפי יוון.

הכותרת שניתנה למסמך הייתה אמנם "הצהרה", אך ניסוחו דמה יותר לחוזה משפטי דרקוני, מלא בהתניות וציוויים שמבהירים לצדדים היטב מה עליהם לעשות ומתי.

בחוזה התחייבה יוון לביצוע רפורמות כמעט בכל היבט של התנהלותה. כך למשל היא התחייבה לבצע רפורמות במערכות המיסוי, הבנקאות והמשפט שלה. ההסכם כולל גם התחייבות יוונית לביצוע הפרטות של חברות ונכסים ממשלתיים וכן התחייבות להעביר נכסים לניהול של נאמן.

מודעה נגד שר האוצר הגרמני וולפגנג שוויבלה צילום: אי פי איי

חרף הצעדים המורכבים שיוון נדרשת יוון לנקוט, פרק הזמן שנקבע לביצועם הוא קצר מאוד. חלק מהרפורמות, כמו אלה במערכת המיסוי והפנסיות, יצטרכו לעבור בחקיקה בפרלמנט כבר מחר. רפורמות אחרות, כמו אלה בתחומי המשפט והבנקאות, יצטרכו להתבצע עד ה־22 ביולי.

ואולם, גם אם תעמוד יוון בכל דרישות ההסכם, אין זה אומר שהיא תוכל להסיר את נטל החוב שרובץ עליה. על פי ההסכם, הביצוע המהיר של הרפורמות מרחיקות הלכת יהיה רק התנאי המקדים לניהול מו"מ על תספורת ופריסת החוב.

רפורמה במערכת המיסוי: העלאת המע"מ וביטול המע"מ הדיפרנציאלי

יוון תצטרך להעלות את המע"מ הכללי ולבטל את המע"מ הדיפרנציאלי שהיה נהוג במדינה כדי להגדיל את הכנסתה. שיעור גביית המיסים ביוון נמוך מממוצע ארגון המדינות לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD), וכלכלת הצללים, שכוללת עסקאות לא מדווחות ולא ממוסות, מגיעה להיקף של 27.5% מהתמ"ג. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שיטת המע"מ הדיפרנציאלי שפוטרת חלק מהמוצרים והשירותים ממס ומפחיתה אותו על אחרים. סיבה נוספת היא מערכת גביית מיסים לא אפקטיבית ומושחתת בחלקה.

הפגנה נגד ההסכם מול הפרלמנט היווני צילום: אם סי טי

הקטנת חלקה של הפנסיה: קיצוץ בקצבאות הפנסיה והעלאת גיל הפרישה

יוון תתאים את קצבאות הפנסיה להון שנמצא בקרנות הפנסיה הלאומיות וכן להכנסות עתידיות הצפויות מהפרשות פנסיה. בנוסף, גיל הפרישה יועלה.

הפנסיות הן נטל כבד על הכלכלה היוונית. המדינה ניצבת בראש דירוג מדינות האיחוד האירופי לפי שיעור תשלומי הפנסיה מתוך התמ"ג, עם 17.5%.

ביוון יש עשרות זכאים לקצבאות פנסיה תקציבית, לצד פנסיונרים הזכאים לפנסיה צוברת שנדרשים להשלמה חודשית מהמדינה. ברוב המקרים, מדובר בעובדי מדינה לשעבר שיצאו לפרישה מוקדמת או אף לשארים שנהנים מקצבת הפנסיה של אזרחים שהלכו לעולמם.

עצמאות המחקר הסטטיסטי:חקיקה להבטחת האובייקטיביות של לשכת הסטטיסטיקה היוונית

הפיקוח על ביצוע הרפורמות, שלהן התחייבה יוון מאז שקיבלה את חבילת החילוץ הראשונה ב־2010, התבצע בעזרת לשכת הסטטיסטיקה המרכזית שלה — האלסטט.

קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל צילום: איי פי

בינואר הגישה וועדה מיוחדת של היורוסטט — גוף המחקר הסטטיסטי של הנציבות האירופית — דו"ח שטען כי גורמים בממשלת יוון השפיעו על עבודת האלסטט. על פי הדו"ח, הרשויות ביוון השתמשו בדוחות של האלסטט כדי לייפות נתונים שהיו יכולים לפגוע בהתרשמות המוסדות האירופים מיוון. בנוסף, נעשו גם ניסיונות לדחות פרסומים של הדו"חות.

יוון תצטרך להבטיח את העצמאות והאובייקטיביות של האלסטט בעזרת חקיקה רלוונטית ומתן סמכויות משפטיות, כמו למשל גישה למסמכים ומאגרי ידע של הממשלה.

שמירה על יעד התקציב: שמירה על יעד העודף התקציבי וקיצוצים

נושיה של יוון דרשו כי היא תעמוד בעודף תקציבי על מנת שתוכל לשלם את חובותיה. שיעור העודף התקציבי ביחס לתמ"ג שהציעה יוון במסמך שהגישה ליורוגרופ ביום חמישי, היה 3.5%. על פי ההצעה, יוון אמורה להגיע לשיעור זה באופן מדורג עד 2018. השיעור הסופי ייקבע בהמשך על ידי קבוצות העבודה של יוון וגוש היורו, אך על פי הערכות הוא לא ירד מ־3.5%.

נוסף על כך, יוון תגדיר צעדי קיצוץ אוטומטיים שייכנסו לפעולה במקרה שבו לא תעמוד ביעדי העודף התקציבי. יוון תיאלץ לבצע קיצוצים בהוצאה הממשלתית בשלל תחומים, כך שתוכל להימנע מהתנהלות גירעונית ותוכל לעמוד ביעד העודף התקציבי.

שינוי הפרוצדורה המשפטית: אימוץ סדרי דין חדשים כדי לייעל את מערכת המשפט

המערכת המשפטית ביוון בעייתית מאוד בכל הנוגע למשך ניהול התיקים וגובה האגרות. כתוצאה מכך גופים עסקיים מתקשים מאוד ליישב סכסוכים ולאכוף הסכמים. תופעה זו הרתיעה גם משקיעים זרים מפני כניסה לשוק היווני. משרד המשפטים היווני יצטרך לנסח קודקס (קובץ חוקים, מ"פ) של סדרי דין אזרחיים, שיגדירו מחדש את אופן התנהלותה של מערכת המשפט היוונית. מטרת המהלך תהיה האצת ההליכים המשפטיים בתחום האזרחי והוזלתם.

הגבלות ושקיפות של הבנקים: אימוץ מתווה חילוץ הבנקים של הנציבות האירופית

המערכת הבנקאית של יוון פיגרה אחרי זו של שאר מדינות האיחוד האירופי בכל הנוגע לשקיפות ונטילת סיכונים. יוון תצטרך לאמץ את מתווה חילוץ הבנקים של האיחוד האירופי ולהחיל אותה על כל הבנקים שלה.

המתווה, שפורסם על ידי הנציבות האירופית באפריל 2014 מגדירה כללים לטיפול בבנקים שנמצאים לקראת קריסה, או המתנהלים באופן מסוכן. מדובר בשורה של הנחיות מחייבות, שנוסחו לאחר המשבר הפיננסי העולמי ומשבר הבנקאות של איסלנד ב־2008. יוון לא אימצה עד היום את סעיפי ההנחיה, אף שנתבקשה לעשות זאת על ידי הנציבות.

בין היתר, הבנקים ידרשו לדווח על פעילות חריגה של לקוחותיהם ועל אי־הלימת הון, להוציא דוחות למוסדות האיחוד האירופי ולהקצות משאבים למקרה חירום.

שינויים מבניים במשק היווני: שינוי נהלים בענף המסחר וליברליזציה של שוק העבודה

המשק היווני, ובייחוד מגזר המסחר והקמעונאות, היה על הכוונת של המוסדות האירופים זה זמן רב. חקיקה בעייתית וגילדות מקצועיות סגורות הרחיקו יזמים מהמשק. בנוסף, קיימת רגולציה נוקשה שפוגעת בתחרותיות של ענפים שונים, כמו ענף הרוקחות ותעשיית הלחמים.

על פי ההסכם, יוון תידרש לנקוט שורה של צעדים כדי להגדיל את הפיריון והתחרותיות במשק. כך למשל, היא תצטרך לבטל את החוק — שמקורו בהסכם עם הכנסייה האורתודוקסית – המורה על סגירת חנויות ושווקים ביום ראשון. בנוסף, היא תצטרך לפתוח את שוק התרופות ליזמים פרטיים ולשבור את המונופול בתחום החלב והלחם.

תחום נוסף שבו תצטרך יוון לערוך רפורמות הוא זכויות העובדים. שוק העבודה ביוון ספג ביקורת רבה מצידם של האירופים, בטענה שאיגודי העובדים החזקים משתקים את המשק וסוחטים את המעסיקים.

יוון תצטרך לקדם חקיקה שתגביל את כוחם של וועדי העובדים ותגמיש את חוקי העבודה, כך שניתן יהיה לפטר עובדים החברים באיגודים אלה וניתן יהיה לשלול קביעות מעובדים ותיקים.

הפרטת נכסים ממשלתיים: מכירת נכסים וחברות בבעלות המדינה והעברת הכסף לנאמנות

אחד השינויים הגדולים שיוון תצטרך לאמץ הוא הפרטת נכסים וחברות בבעלות הממשלה. יוון תצטרך להיפרד מנכסים בשווי של 50 מיליארד יורו, אשר יועברו לקרן נאמנות מיוחדת שתהיה מנוהלת על ידי היוונים, בפיקוח האירופים. כמחצית מכספי הקרן יוקצו לטובת כיסוי חובות מימון ההון של הבנקים היוונים, שקופותיהם נותרו ריקות לאחר בריחת ההון מהמדינה ומשיכת המזומנים ההמונית של השבועיים האחרונים. רבע מהכסף יופנה לטובת החזרת החוב והריבית עליו לנושים, ואילו הרבע הנותר ילך לטובת השקעה בתשתיות ופרויקטים שונים ביוון.