שלושת המשברים שהביאו את יוון למצבה הנוכחי

המשבר היווני החל להתגלגל לפני קרוב לשש שנים. אף שמקורו במשבר הפיננסי של 2008, הוא בא לידי ביטוי בעיקר בשלושה תחומים הכרוכים זה בזה - חוב ממשלתי, אבטלה ובנקאות.

1. החוב הממשלתי הגיע ל־180% מהתוצר

בשלהי 2009, כשהשווקים עדיין מיטלטלים מהמשבר הפיננסי,

ההודעה גרמה למשקיעים שקנו אגרות חוב ממשלתיות יווניות במהלך העשור הקודם לפקפק ביכולתה לפרוע אותן. כתוצאה מכך, יוון התקשתה לגייס חוב חדש שהיה דרוש לה כדי לתפקד. ב־2010, כשהיתה על סף חדלות פירעון, היא קיבלה סיוע מהטרויקה - קרן המטבע הבינלאומית, הנציבות האירופית והבנק המרכזי האירופי.

כתנאי לסיוע נדרשה יוון לנקוט צעדי צנע מחמירים והתמ"ג שלה צנח בזמן שאגרות החוב שלה חזרו להיסחר בשווקים הבינלאומיים.

מאחר שחוב ממשלתי נמדד בדרך כלל ביחס לתוצר של מדינה, החוב היווני זינק והגיע לרמה של כמעט 180%, כפול ממה שנחשב בעיני כלכלנים רבים כחוב ממשלתי בר קיימא. הסיוע שקיבלה יוון לא חילץ אותה מהבוץ, חבילת סיוע שנייה ניתנה לה ב־2012 - והמעגל נפתח מחדש.

2. הקיצוצים המסיביים הקפיצו את האבטלה

הקיצוצים המסיביים של הממשלה, שהיא המעסיק הגדול במשק היווני, הביאו לצמצום הגירעון אבל גם לזינוק באבטלה, שנעה כבר כמה שנים סביב ה־25%. הירידה בהכנסות משקי הבית כתוצאה מהאבטלה ומהירידה בשכר הביאה לצמצום הצריכה, מה שפגע בחוסנו של המגזר העסקי, שנפגע גם כך מצמצום ההזמנות מהמגזר הממשלתי. במקביל, הקושי של ממשלת יוון לפעול מול איגודי העובדים החזקים במדינה עיכב את צמיחת המגזר הפרטי. התהליך הזה כלא את יוון במיתון חריף, שממנו הצליחה לצאת רק אשתקד, אז כלכלתה צמחה ב־0.8%, לאחר חמש שנים של צמיחה שלילית.

3. הכסף של מערכת הבנקאות אוזל

המיתון שאליו נכנסה כלכלת יוון השפיע גם על המגזר הבנקאי. ההאטה הביאה לצמצום הפעילות הבנקאית ולכן גם לצמצום ההון במערכת - יכולתה לתת הלוואות תוך שמירה על יחס הלימות הון שעומד בדרישות הבנק האירופי המרכזי נפגעה. כדי למנוע אפקט בומרנג שיסב נזק נוסף, הסכים הבנק האירופי המרכזי לממן את הבנקים היווניים בתמורה לערבויות בדמות אגרות חוב ממשלתיות של יוון. במאי 2015, עם הידרדרות המצב, החליט הבנק להסיר את מגבלות המימון לבנקים היווניים והסכים להעביר להם כסף גם כשהעירבון הוא אג"ח בדירוג זבל - שסיכויי הפירעון שלהן נמוך.

אחרי ההחלטה של ראש ממשלת יוון אלכסיס ציפרס ללכת למשאל עם על ההסכם עם הנושים, החליט הבנק האירופי המרכזי להקפיא את גובה המימון שהקצה לבנקים, מה שהביא בתורו לסגירתם ביוון והטלת מגבלות על משיכת כספים. זאת כדי להימנע מתופעה שמכונה "ריצה על הבנק", שבה כמות גדולה של בעלי פיקדונות מושכת את כספה בבת אחת ומביאה לקריסת הבנקים.