הכלכלנים כותבים: אירופה צריכה קיימות חברתית

במהלך חמש השנים האחרונות גוש היורו נצמד, לא בשמחה יתרה, למדיניות צנע פיסקאלית נוקשה ולרפורמות מבניות למרות השלכות חברתיות חמורות, לא רק במדינות הפריפריה של הים התיכון ואירלנד, כי אם גם במדינת ליבה אירופית כמו צרפת.

אלא אם כן מנהיגי גוש היורו יחשבו מחדש את התנהלותם, הצלחתה של מפלגת סיריזה הרדיקלית בבחירות האחרונות ביוון תתברר כלא יותר מאשר צעד נוסף לכיוון הגדלת הפערים החברתיים ואי־היציבות הפוליטית באירופה. ולחילופין ההצלחה הזאת עשויה לסמל את ראשית ההגדרה מחדש של האסטרטגיה הכלכלית של אירופה.

אין ספק שיציבות פיסקאלית היא חיונית כדי למנוע הסדר חוב חדש ובעייתי ולשדר ביטחון למשקיעים ולצרכנים. ואולם, אין להתכחש לעובדה שקל הרבה יותר לתמוך בצנע פיסקאלי כאשר אתה עשיר מספיק ולא נזקק לשירותים ציבוריים או חושש מאבטלה ארוכת טווח.

סבל קיצוני ביוון

עבור מיליוני מובטלים, ובמיוחד הצעירים שבהם, יציבות פיסקאלית לא יכולה להיות רק בגדר המלצה. כאשר דמי האבטלה נחתכים, הם שיסבלו; וכאשר קיצוצי תקציב פוגעים בחינוך, ילדיהם לא יוכלו לרכוש את הכישורים שהם זקוקים להם כדי לממש את מלוא הפוטנציאל העתידי שלהם.

עצרת תמיכה בממשלת יוון, השבוע באתונה. קיצוצים קשים בפנסיה צילום: אם.סי.טי צילום: אם סי טי

סבל שנגזר מצנע הגיע לדרגות קיצוניות ביוון. קיצוצים קשים בקצבאות הפנסיה מונעים מקשישים לחיות בכבוד. עול גדול הועמס על כתפי מי שכן משלמים את מסיהם, ואילו רבים, לעתים קרובות העשירים ביותר, שמזמן כבר העבירו את כספם למדינות אחרות, ממשיכים לחמוק ממחויבויותיהם. המערכת הבריאותית נתונה בקשיים, וחולי סרטן רבים אינם מקבלים טיפול. מקרי ההתאבדות בעלייה.

ואולם, נושיה של יוון ממשיכים להתעלם מכך. אין ספק שזה אינו מצב בר־קיימא - כך הסיק באחרונה המזכ"ל לשעבר של מחלקת אירופה בקרן המטבע הבינלאומית, רזה מוגהאדאם, וקרא למחיקת מחצית מהחוב היווני אם יושג הסכם על רפורמות מבניות מעודדות צמיחה.

קיימות חברתית היא תנאי חיוני להצלחה כלכלית ארוכת טווח. מדינה אינה יכולה לשגשג אם מערכת החינוך שלה חסרת משאבים ואינה מסוגלת להכין את ילדיה לשגשוג בכלכלה דיגיטלית. באותה המידה תוכנית לרפורמה אינה בת־יישום, אם אי־שוויון, עוני ותסכול חברתיים מחזקים מפלגות קיצוניות, כמו מפלגת השחר המוזהב הפשיסטית ביוון או החזית הלאומית הימנית בצרפת, שמתגאה בתמיכה של 25%.

המצוקה הכלכלית והמצוקה החברתית מוליכות את המיעוטים והמהגרים יושבי הגטאות לזרועות ארגוני טרור וגורמים קיצוניים אחרים. כפי שציין באחרונה ג'וזף שטיגליץ, היטלר ככל הנראה לא היה עולה לשלטון בגרמניה אם שיעורי האבטלה לא היו מזנקים באותה העת ל־30%.

ללא כל קשר לביצועי הבורסות מדינה אינה יכולה לרשום לזכותה הצלחה בת־קיימא - כלכלית או חברתית - אם הנושאים החברתיים הבסיסיים הללו אינם מטופלים כראוי. כמובן, יש להקפיד על זהירות פיסקאלית. אחרי הכל אם ממשלות או המגזר הפרטי היו נוהגים בבזבוז, התוצאה היתה התעצמות משברים, שבתורם היו פוגעים בעיקר בשכבות החלשות. עם זאת, חוסן חברתי חייב להיות חלק בלתי נפרד מתוכנית כלכלית של מדינה, ולא איזו גחמה.

הנטייה העקבית לשלם מס שפתיים לקיימות חברתית ובה בעת ליישם תוכניות כלכליות ממוקדות צנע היא הגורם העיקרי לחוסר יציבות פוליטית באירופה. אף כי תוכניות רפורמה שנועדו לכונן מסגרות מאקרו־כלכליות הן עדיין כורח, אלה חייבות לכלול פתרונות ממשיים להתגברות הנטייה לחיסכון בקרב הציבור בעתות צנע, שחותר תחת צמיחה כלכלית. כאשר הביקושים קטנים מההיצע, על ממשלות להגדיל את ההוצאות הציבוריות.

קרן המטבע הודתה בטעות

יתרה מכך, ממשלות שמתמקדות עתה באופן צר בנושאים מיקרו־כלכליים צריכות להקדיש את אותה רמה של תשומת לב ומחויבות לגיבוש ויישום מדיניות חברתית שתתמקד באופן בלתי מתפשר בפרנסה, בריאות, חינוך ודיור של השכבות הפגיעות ביותר באוכלוסייה. כמו כן, עליהן לנצל טכנולוגיות חדשות לניתוח כמויות גדולות של מידע כדי לייעל תוכניות חברתיות.

הנציבות האירופית וקרן המטבע לא התכחשו לטעויותיהן - לא רק התחזיות המאקרו־כלכליות השגויות שתוכנית החילוץ היוונית התבססה עליהן, כי אם גם ההחלטה שלא להתייחס לקיימות חברתית - והודו כי התוכנית לא הניבה את התוצאות הצפויות. עם זאת, מסיבה מסוימת הנושים של יוון מסרבים לשאת ולתת עם הממשלה החדשה (הנהנית מתמיכה מקומית חזקה) לגיבוש תוכנית חדשה שמשלבת צמצום חובות, עודף תקציבי נמוך יותר ורפורמות מבניות המעודדות צמיחה. מצב זה אינו יכול להימשך.

חמש השנים האחרונות הן הוכחה לאתגר שבהשגת יציבות פיננסית, אך יציבות פוליטית ויציבות חברתית התבררו כחמקמקות אף יותר. קובעי המדיניות חייבים להשקיע את אותה כמות משאבים ומאמץ בהשגת קיימות חברתית כפי שעשו למען יישום רפורמות בזל 3 במערכת הבנקאות. השגשוג העתידי של אירופה ותפקידה הגלובלי תלויים בכך.

הכותב הוא שר הכלכלה של טורקיה לשעבר וסגן נשיא במכון ברוקינגס

פרוג'קט סינדיקט 2015, מיוחד לכלכליסט