סערת גולדמן זאקס והפד: דרישה בסנאט לחקור הטענות ליחס מועדף

בנק ההשקעות גולדמן זאקס זכה ליחס מועדף באחד הגופים שמפקחים עליו - הפדרל ריזרב של מדינת ניו יורק. תחקיר משותף של אתר האינטרנט ProPublica ותוכנית הרדיו This American Life, שהתבסס על הקלטות שביצעה עובדת במוסד שמפקח על הבנקים הגדולים בוול סטריט, מלמד על הימנעות סדרתית של בכירי הפד מבדיקת התנהלות מחשידה בגולדמן זאקס.

לאחר פרסום התחקיר אתמול כבר הודיעה הסנאטורית אליזבת' וורן מהמפלגה הדמוקרטית, החברה בוועדת הבנקאות של הסנאט האמריקאי, כי היא תדרוש לערוך לנציגי הפד שימוע בקונגרס. חבר אחר בוועדת הבנקאות, שרוד בראון, קרא לערוך "חקירה מקיפה וממצה של החשדות שעלו מהתחקיר".

השתלשלות העניינים שהובילה לגילויים החלה ב־2008, עם הופעת הסימנים הראשונים למשבר שטלטל את כלכלת העולם. הפדרל ריזרב האמריקאי והקונגרס הגיעו להבנה כי נדרש פיקוח הדוק יותר על בנקי ההשקעות כדי למנוע קריסה של השווקים הפיננסיים, וניסחו קווים מנחים לכך. מטבע הדברים הפדרל ריזרב של ניו יורק, הממונה על הבנקים הגדולים של וול סטריט, אמור היה לשחק תפקיד מרכזי בשינוי.

מלכוד רגולטורי

אלא שהצעדים האלה לא הצליחו לעצור את המפולת. כדי לבדוק את הסיבות לכישלון הזמין נשיא הפד של ניו יורק וויליאם דאדלי את דיוויד ביים, פרופסור לפיננסים מאוניברסיטת קולומביה, לערוך חקירה פנימית במוסד. דאדלי הבהיר לביים שממצאי החקירה יישארו סודיים ושמעצם היותם כאלה יש לו יד חופשית לתחקר כל אחד מהעובדים.

הדו"ח של ביים הצביע על התרבות הארגונית של הפד הניו יורקי כמכשול העיקרי שלו במילוי תפקידו כמפקח על הבנקים הגדולים בעולם.

ביים דיווח כי במוסד קיימת אווירה שמעודדת התחמקות מעימות עם הבנקים שהוא אמור לפקח עליהם. ביים בחר להשתמש באמירה של אחד מהעובדים שתשאל כדי לתאר את אותו הלך רוח: "מלכוד רגולטורי", מצב שבו העובדים בגוף המפקח — הפד של ניו יורק — חששו לבצע את המוטל עליהם ולהתעמת עם הגוף המפוקח מחשש לפגיעה בקשרים שהם יצרו בו.

כדי למנוע את המשבר הבא המליץ ביים שהפד ישכור מבקרים חדשים, "שלא יפחדו לעשות את תפקידם". לדבריו, הדו"ח שהוא מסר לדאדלי ב־2009 נגנז מבלי שזכה להתייחסות.

ואולם, במקביל לעבודה של ביים על הדו"ח, החליט הקונגרס על שורת צעדים נוספים להידוק הפיקוח על הבנקים. במסגרת הצעדים הללו שכר הפד של ניו יורק מבקרים נוספים לבנקים שהוא מפקח עליהם. המבקרת שנשכרה כדי לבדוק את ההתנהלות היומיומית בגולדמן זאקס היתה כרמן סגארה – שהקליטה את הנעשה בפרוזדורי אחד מהמוסדות הפיננסיים החשובים בעולם. ההקלטות שהעבירה סגארה ל־ProPublica ו־This American Life מלמדות שלא די שהרפיסות בפד של ניו יורק נמשכה שלוש שנים לאחר שביים הצביע עליה בדו"ח שהגיש, הבכירים במוסד אף נקטו צעדים בפועל כדי להכשיל מבקרים, כמו סגארה עצמה, שניסו לשנות את אותו הלך רוח מסוכן.

העוקץ הספרדי

סגארה, משפטנית בת 41 שמתמחה ברגולציה בנקאית, פוטרה ב־2011 לאחר שבעה חודשים בלבד כמבקרת הממונה על גולדמן זאקס. לטענתה, פיטוריה הגיעו לאחר שסירבה לרכך ממצאים חמורים על התנהלות גולדמן זאקס בדו"ח שהגישה לממונים עליה בפד. סגארה תבעה את הפד, אך השופט דחה את תביעתה בטענה שהקטגוריה שבמסגרתה הוגשה התביעה אינה מתאימה לאופייה בפועל. בינתיים היא ערערה על ההחלטה והחליטה לפרסם 46 שעות של הקלטות מפגישות בינה לבין עמיתיה לעבודה, הממונים עליה בפד של ניו יורק ובנקאים מגולדמן זאקס.

אחד הסיפורים שממחישים את ההשפעה האדירה שיש לגולדמן זאקס על אנשי הפד הוא סיפור העסקה שחתם הבנק האמריקאי עם ענק הבנקאות הספרדי סנטנדר.

מטה גולדמן זאקס בניו יורק צילום: בלומברג

ב־2012 נדרש הבנק הספרדי לעמוד בדרישות חדשות של הלימות הון שהציבו האיחוד האירופי, קרן המטבע הבינלאומית והבנק האירופי המרכזי כתנאי לחילוץ מגזר הבנקאות בספרד, שהיה על סף קריסה בעקבות המשבר בגוש היורו.

גולדמן זאקס וסנטנדר הגיעו להסכמה שלפיה הבנק האמריקאי יקנה חלק מהאחזקות של הבנק הספרדי בשלוחתו הברזילאית וכך יצטמצם על הנייר היקף האשראי שסנטנדר העניק ללקוחותיו, ולכן גם היקף ההון שהוא נדרש להחזיק. אלא שבשטח דובר בעסקה מפוקפקת. סנטנדר שילם לגולדמן זאקס 40 מיליון דולר כדי שיקבל אליו את האחזקה בשלוחה לכמה שנים ולאחר מכן יחזיר אותן לבעלות ספרדית. בבנק הספרדי קיוו שכך תיווצר מראית עין של עמידה ביעדי הלימות ההון שהוצבו בפניו עוד לפני תאריך היעד.

לאחר שגולדמן זאקס דיווח לפד של ניו יורק על העסקה, כל ניסיונותיה של סגארה לעמוד על כך שתיערך בדיקה של עמידתה בתקנות של הפדרל ריזרב לפני שהיא תאושר טורפדו בידי הממונה עליה מייקל סילבה. בפגישה שקבעה איתו כדי לשכנעו בנחיצות בדיקה מעמיקה יותר של העסקה, הודה סילבה כי גם לו יש ספקות באשר לקלות שבה היא אושרה, אך אמר לה כי היועץ המשפטי של הפד של ניו יורק טום בקסטר הנחה אותו לא לפעול בנידון.

במקרה אחר דיווחה סגארה לסילבה שלגולדמן זאקס אין מדיניות סדורה למקרה של ניגוד עניינים, כנדרש בתקנות הפד. סילבה התעמת איתה וטען ש"קוד ההתנהגות" שמופיע באתר הבנק מכיל סעיף הנוגע לנושא. סגארה הסבירה לסילבה שהעמוד המקוון אינו מספיק כדי לעמוד בתקנות. בפגישה שקיימה סגארה עם הממונה על התחום בגולדמן זאקס הוא הודה בפניה ש"למעשה, אין לבנק מדיניות למקרה של ניגוד עניינים".

בתגובה לתחקיר, הפד של ניו יורק פרסם הודעה באתר האינטרנט שלו לפיה הוא "עובד בשקידה כדי ליישם את סמכויות הפיקוח שיש לו ולהבטיח את בטיחות ואיתנות המוסדות הפיננסיים שנתונים לפיקוחו". בגולדמן זאקס התייחסו בתגובתם לטענות על היעדר מדיניות ניגוד עניינים כנדרש בחוק האמריקאי והפנו את עורכי התחקיר לעמוד העוסק בנושא באתר האינטרנט של הבנק.