החנופה של א־סיסי: נידב חצי משכרו ומהונו למשק המצרי
נשיא מצרים החדש בישר על תרומה כספית לארצו ומתנגדיו מיהרו לפרש את הודעתו כצינית. א־סיסי קרא במקביל לקצץ בתקציב הציבורי, שחלקו הגדול מוזרם לסובסידיות ולמשכורות מנופחות. מאז 2011 מצרים שורדת רק בזכות סיוע ממדינות המפרץ
11:2626.06.14
דבריו של נשיא מצרים החדש עבד אל־פתאח א־סיסי שלשום כי הוא מוותר על מחצית ממשכורתו ומהונו כדי לסייע למשק המצרי זכו לתגובות מעורבות בציבור המצרי.
תומכיו של א־סיסי שיבחו את הצעד "האמיץ" ואת קריאתו לעם המצרי להקריב קורבן אמיתי כדי לנסות ולהעלות את המשק על המסלול הנכון, אחרי שלוש שנים של חורבן והרס. מנגד, מתנגדיו פירשו את הודעתו כצינית ופופוליסטית וככזו שלא תציל את המשק המצרי מהתהומות שאליהן הוא נקלע. הם טוענים, במידה רבה של צדק, כי א־סיסי מעולם לא חשף את שווי הונו וגם לא את הכנסותיו (משכורתו, לפי דבריו, מגיעה לכ־6,000 דולר בחודש).
לפי הערכות שפרסם בתחילת השנה עיתון מצרי, הונו של א־סיסי, אז שר ההגנה, הוערך ב־30 מיליון לירות מצריות, שהם כ־4 מיליון דולר. גם אם הנתון הזה מוטה כלפי מטה, סביר כי "התרומה" של א־סיסי לא תציל את כלכלת מצרים.
אין ספק כי האופוריה שליוותה את הרחוב המצרי נוכח הדחת שלטון האחים המוסלמים ובחירתו של א־סיסי התפוגגה, ועתה מגיע שלב ההתמודדות הקשה עם המציאות. בחלק הפחות נוצץ בנאומו קרא הנשיא המצרי לממשלה לתקן את הצעת התקציב ולקצץ את ההוצאות הציבוריות העומדות על 115 מיליארד דולר - חלק ניכר מסכום זה מוזרם לסובסידיות ולמשכורות המגזר הציבורי המנופח.
אתגר פוליטי
דבריו אלה של א־סיסי וסירובו לחתום על הצעת התקציב הנוכחית מלמדים כי את ארמון הנשיאות בקהיר מאכלס מנהיג המכיר בבעיות החמורות של מצרים (להבדיל מהנשיא המודח מוחמד מורסי), אולם השאלה היא האם הוא יוכל מבחינה פוליטית לזכות בתמיכת הציבור שבע האכזבות בפתרונות כואבים.
צילום: אי פי איי
חוסר היציבות הפוליטית השורר במצרים מאז תחילת 2011 ריסק את המשק המקומי. תנועת התיירים שהיוותה מקור תעסוקה משמעותי כמו גם מקור יציב למט"ח, ירדה באופן דרמטי. בשל המצב הביטחוני הרעוע, עניין המשקיעים הזרים, כולל הערבים, וכן של המצרים החיים מחוץ למדינה, ירד אף הוא.
לא בכדי מסיימת מצרים את שנת הכספים הנוכחית עם גירעון תקציבי של 14%. ההערכות האופטימיות מדברות על צמיחה של כ־3% ב־2015 - נתון לא מספק כדי ליצור די מקומות עבודה ואופק כלכלי לצעירי ארץ הנילוס. האבטלה מתקרבת ל־15%, וברור כי אם א־סיסי ילך על מימוש תוכנית צנע שתקצץ במגזר הציבורי המנופח, הבעיה רק תחריף בטווח הקצר. גם בנושא המחירים אין בשורה גדולה למצרים. האינפלציה השנתית היא בקצב דו־ספרתי, בין השאר בשל חולשת הלירה המקומית שמתקשה לעמוד בזעזועים הפוקדים את המדינה.
הפגנות במצרים (ארכיון) צילום: איי אף פי
מצרים הפכה בשלוש השנים האחרונות למדינה נתמכת. אף שגם בעידן מובארק מצרים נזקקה לסיוע מחו"ל, בשנה האחרונה הצליחה מצרים לשרוד אך ורק בזכות הסיוע ממדינות המפרץ - סעודיה, איחוד האמירויות וכווית - שהזרימו, לדברי א־סיסי עצמו במהלך מסע הבחירות שלו, כ־20 מיליארד דולר בצורת מענקים, אשראי, מוצרי נפט ועוד.
שיקום האמון
א־סיסי ואנשיו יודעים כי אם הוא רוצה להעלות את המשק המצרי על מסלול הבראה, צעדים כמו תרומת המשכורת וההון האישי לא יסייעו, אלא רק טיפול בסוגיות המשמעותיות העומדות על הפרק, כמו קיצוץ משמעותי בסובסידיות, מלחמה אמיתית בשחיתות ובנפוטיזם, צמצום המגזר הציבורי המנופח והגברת השקיפות. זאת נוסף לצורך המתמיד ביצירת יציבות פוליטית וביטחונית שבלעדיה סיכויי המשק המצרי להצליח אינם קיימים.
הסיכוי של א־סיסי לשנות את המציאות במצרים הוא רק באמצעות הטיפול בסוגיות המפתח או במילים אחרות: תוכנית צנע מכאיבה ל־86 מיליון מצרים. אם יוכל מבחינה פוליטית לעשות זאת, סיכויי המשק המצרי להשתקם יגברו בין השאר באמצעות רכישת אמונם מחדש של המשקיעים הבינלאומיים, כמו גם גופי המימון (על הפרק עוד מתקופת מורסי עומדת הלוואה מקרן המטבע הבינלאומית בגובה 4.8 מיליארד דולר ועוד אפשרות להלוואות נוספות בהיקף של 12 מיליארד דולר). בכך הוא יאותת לכל, כי במצרים קם פרעה חדש שאינו נרתע לעשות את מה שקודמיו חששו, וכי אפשר לעשות איתו עסקים. בחודשים הקרובים ניווכח מאילו חומרים בדיוק עשוי א־סיסי.
הכותב הוא מנהל אגף המחקר בחברת אינפו פרוד מחקרים (המזה"ת) www.infoprod.co.il