"בשביל איסלנד, גם שיעור אבטלה של 4% זה יותר מדי"

איסלנד נתנה לבנקים שלה לקרוס ב־2008 מפני שהם היו גדולים מכדי שניתן יהיה להציל אותם. כעת מתברר שאותה החלטה שאיסלנד קיבלה לפני חצי עשור כדי להילחץ מהמשבר, העלתה אותה על מסלול שהפך את השאיפה לצמצם את שיעור האבטלה ל־2% בלבד ליעד ריאלי.

בעוד בגוש היורו נאבקים כבר שנים עם שיאי אבטלה מפחידים, בהובלת יוון וספרד עם שיעור אבטלה של יותר מ־25%, רק 4% מכוח העבודה האיסלנדי מובטל. ראש הממשלה זיגמונדור גונלוגסון אמר שגם הנתון הזה גבוה מדי בעיניו. "לפוליטיקאים תמיד יש דאגות", אמר בשבוע שעבר ראש הממשלה בן ה־38 בראיון. "אנחנו רוצים ששיעור האבטלה יירד מהמצב הנוכחי, 4%, למתחת ל־2%. זה אולי נשמע מוזר לרוב המדינות המערביות האחרות, אבל האיסלנדים לא רגילים לאבטלה".

ההתמוטטות הכלכלית הפתאומית של האי הצפוני באוקטובר 2008 היכתה גלים ברחבי העולם, לאחר שהצמיחה האדירה של המגזר הבנקאי במדינה, שהתבססה על מינוף קיצוני, נפסקה בתוך שבועות ספורים לאחר שהוקפאו כל אמצעי המימון שלה. קובעי המדיניות של הכלכלה האיסלנדית, שהיקפה 14 מיליארד דולר, סירבו לתמוך בבנקים, שנאלצו לשמוט חובות בהיקף 85 מיליארד דולר.

ראש ממשלת איסלנד זיגמונדור גונלוגסון צילום: אי פי איי

משבר ללא עניים

החלטת הממשלה להגן על הנכסים הפיננסיים של המדינה אפשרה לה להמשיך לממן תוכניות סוציאליות, שמנעו מהתושבים להידרדר לעוני מחפיר במהלך המשבר הפיננסי החמור ביותר שידעה המדינה זה שישה עשורים.

בנוגע לתביעות הנושים מהבנקים, גונלוגסון טוען כי "זה אינו חוב ציבורי ולעולם לא יהיה". לדבריו, המטרה העיקרית שהציב לעצמו כראש ממשלה היא "לבנות מחדש את מדינת הרווחה האיסלנדית".

חרף המאמצים שנושי הבנקים, שחלקם הגדול הם קרנות גידור, עדיין עושים כדי להשיב את כספם, הגישה של איסלנד זכתה לתשבחות מקרן המטבע הבינלאומית ומכלכלנים רבים, ובהם חתן פרס הנובל פול קרוגמן. הממשלות שכיהנו באיסלנד מאז המשבר אילצו את הבנקים למחוק חובות משכנתא כדי לסייע למשקי הבית. בפברואר 2010, כ־16 חודשים לאחר שהבנקים קאופטינג, גליטניר ולנדסבנקי קרסו, שיעור האבטלה הגיע לשיא של 9.3%. בדצמבר האחרון הוא כבר עמד על 4.2%, על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של איסלנד. בגוש היורו, לעומת זאת, שיעור האבטלה הממוצע חודש קודם לכן היה 12.1%. "אף שהמצב פה הרבה יותר טוב כרגע מאשר במדינות רבות, אנחנו לא מעוניינים ב־4% אבטלה", אמר גונלוגסון, שנכנס לתפקיד באפריל.

43% מתקציב הממשלה ל־2014 יועבר למשרד הרווחה, שיעור שכמעט לא השתנה עוד מלפני המשבר. לפי סטפן אולפסון, פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטת איסלנד, ההתמקדות ברווחה היתה הגורם העיקרי שסייע לאיסלנד לשוב לצמוח.

על פי תחזיות ה־OECD, כלכלת איסלנד תגדל השנה ב־2.7%, הרבה יותר ממוצע המדינות החברות בארגון שצפוי להיות 2.3%.

עם זאת, אולפסון טוען כי המאמצים שעשתה איסלנד לשיקום הכלכלה היו רצופים קשיים. האינפלציה, שהגיעה לשיא של 19% בפברואר 2009, פגעה באיסלנד יותר מאשר ברוב המדינות מפני שרוב המשכנתאות מוצמדות למדד המחירים לצרכן. "אף שאנחנו מוציאים היום על רווחה יותר מאשר בעבר, חייבים לזכור שכוח הקנייה ירד מאז 2008", אמר אולפסון. "חוץ מהגדלת ההוצאות על בריאות וחינוך, הממשלה צריכה היתה להתמקד יותר גם בהגדלת כוח הקנייה של התושבים. זו המשימה החשובה ביותר".

הסקנדינביות משנות גישה

האינפלציה נובעת ברובה משער החליפין הנמוך של המטבע המקומי, שהממשלה ניסתה להגן עליו באמצעות מגבלות הון מאז שצנח ב־80% לעומת היורו בסוף 2008. גונלוגסון אומר כי הממשלה תרכך את המגבלות על המט"ח רק בקצב שיגן על היציבות של הקרונה. "זו בעיה שניתן לפתור, ואפילו די מהר", אמר גונלוגסון.

ב־12 החודשים האחרונים הקרונה האיסלנדית התחזקה בכ־10% לעומת היורו. ובכל זאת, יורו אחד שווה היום 157 קרונות לעומת 88 ב־2007, שנה לפני המשבר.

כדי לתמוך במשקי הבית, גונלוגסון הכריז בנובמבר על תוכנית שבמסגרתה יוקצו לפחות 7% מהתמ"ג (כ־900 מיליון יורו) להפחתת חובות משקי הבית. אחד מאמצעי המימון לתוכנית, שה־OECD טען כי היא מוגזמת, יהיה העלאת המסים שמשלמים הבנקים.

בעקבות הקו הנוקשה שנוקטת איסלנד נגד הבנקים ונושיהם, נשמעו אזהרות רבות מכך שהמדינה תתקשה למצוא משקיעים לאחר שתסיר את המגבלות על המט"ח. אך גם האזהרות לא מנעו מהממשלה להנפיק אג"ח מבוססות דולר פעמיים מאז 2008.

בעוד גונלוגסון מבקש לשקם את מדינת הרווחה, במדינות נורדיות אחרות הממשלות דווקא מנסות בימים אלה להעריך מחדש את התוכניות במימון המדינה.

דנמרק צמצמה את תוכנית הרווחה האוניברסלית שלה ומחילה קריטריונים קשוחים יותר למתן הטבות. בשבדיה נראה כי הממשלה הנוכחית תפסיד בבחירות שיתקיימו השנה מאחר שביצעה כמה סבבים של הפחתת מס הכנסה, בעוד האזרחים מעוניינים שהמדינה תגדיל את ההוצאות.

קרוגמן הזהיר החודש את הממשלות הסקנדינביות מפני המשך קיצוצים. לדברי גונלוגסון, תמיכה ממשלתית וצמיחה כלכלית שלובות זו בזו. "מובן שקודם כל אנחנו רוצים יציבות", אמר. "אם היציבות הפוליטית תתחזק נשיג יותר השקעות, משרות ושירותים, ונוכל להמשיך לקיים את מדינת הרווחה האיסלנדית".