הנובליסטים כותבים: לא רק מנהיגות מוניטרית

בנקים מרכזיים רבים בעולם עברו לאחרונה או שיעברו בקרוב חילופי הנהגה. רבים מהבכירים שהיו אחראים ליצירת המשבר הכלכלי העולמי שפרץ ב־2008, ושפעלו גם כדי להתמודד עמו, עוזבים את תפקידם כשהם מותירים רושם מעורב.

השאלה המרכזית כעת היא עד כמה הרושם שהם הותירו יכתיב את ההתנהלות של יורשיהם בתפקיד.

שחקנים מרכזיים בשווקים הפיננסיים אסירי תודה כיום על היעדר הרגולציה שאפשר להם לגרוף רווחי עתק טרם המשבר. הם מודים גם על חבילות החילוץ שאפשרו להם להתגבר עליו - כשלעתים קרובות הם משלשלים לכיסם בונוס נאה בדרך - ושוכחים שהם הביאו את הכלכלה העולמית למצב קרוב להרס מוחלט.

התמ"ג ברבות מארצות אירופה נשאר נמוך מאוד בהשוואה לרמתו לפני המשבר. בארה"ב, למרות צמיחת התמ"ג, מרבית האזרחים נמצאים במצב גרוע משהיו לפני המשבר, מכיוון שכמעט אך ורק העשירים ביותר נהנו מההכנסות שהביאה ההחלמה ממנו.

ג'נט ילן, סגנית יו"ר הפדרל ריזרב צילום: בלומברג

בקיצור, נגידי בנקים מרכזיים רבים ששירתו בתפקידם בתקופה שלפני המשבר צריכים לספק תשובות להרבה שאלות. האמונה האדוקה שלהם בצמצום פיקוח על השווקים הביאה אותם להעלים עין משחיתות גלויה ומהתנפחותן של בועות.

במקום זאת, הנגידים התרכזו באופן בלעדי בשמירה על יציבות מחירים, אף שהיה ברור שהנזק של אינפלציה גבוהה מעט הוא זניח לעומת הנזק שגרם החופש שהם התירו, ואפילו עודדו, בשווקים.

העולם שילם ביוקר על חוסר ההבנה שלהם את הסיכונים שבאיגוח, ועל הכישלון שלהם להתמקד במינוף ובבנקאות צללים.

האחריות של הפד

מובן שלא כל נגידי הבנקים המרכזיים נושאים באשמה. אין זה מקרה שמדינות דוגמת אוסטרליה, ברזיל, קנדה, סין, הודו וטורקיה הצליחו להימנע ממשבר פיננסי. נגידי הבנקים המרכזיים שלהם למדו מהניסיון, שלהם עצמם ושל אחרים, והבינו ששווקים לא מפוקחים הם לא תמיד יעילים ומווסתים את עצמם.

כך למשל, כאשר נגיד הבנק המרכזי של מלזיה תמך בהשתת הגבלות על ההון במהלך המשבר במזרח אסיה בין 1997 ל־1998, המדיניות שלו זכתה ללעג, אבל בדיעבד התברר שהוא פעל נכון. מלזיה יצאה מהמיתון מהר משכנותיה, ועשתה זאת עם רמת חוב נמוכה יותר. אפילו קרן המטבע הבינלאומית מודה כיום שהגבלות הון עשויות לסייע, במיוחד בתקופת משבר.

לקחים מסוג זה חשובים במיוחד עבור אלו ששואפים להחליף את בן ברננקי בראשות הפדרל ריזרב האמריקאי, הגוף המוניטרי המשפיע ביותר בעולם.

לפד יש שני תחומי אחריות. האחד הוא רגולציה ברמת המאקרו שמטרתה להבטיח תעסוקה מלאה, צמיחה חיובית ויציבות פיננסית. התחום השני הוא רגולציה ברמת המיקרו על השווקים הפיננסיים. שני התחומים כרוכים זה בזה, מפני שרגולציה ברמת המיקרו משפיעה על אספקת והקצאת האשראי, שמכתיבות בתורן את היקף הפעילות המאקרו־כלכלית.

שיקול דעת בריא

הכישלון של הפד למלא את חובותיו בתחום רגולציית המיקרו אחראי במידה רבה לכישלון שלו בהשגת היעדים המאקרו־כלכליים שהוא הציב לעצמו. כל מועמד רציני למשרת יו"ר הפד חייב להבין את החשיבות של רגולציה יעילה ואת הצורך להשיב את מערכת הבנקאות האמריקאית לעסקי מתן האשראי, במיוחד לאזרחים מהשורה ולעסקים קטנים ובינוניים.

שיקול דעת כלכלי בריא גם הוא צריך להיות דרישת סף מהיורש המיועד של ברננקי, במיוחד בשל הצורך להעריך את הסיכונים של מדיניות חלופית והקלות שבה השווקים עלולים להיכנס לסחרור.

יו"ר פד מוצלח חייב גם לדעת לעבוד עם אנשים בעלי תפיסות עולם שונות, ויש המון כאלו בקרב הפקידים הבכירים בוושינגטון. על המנהיג הבא של הפד להיות מחויב להורדה של רמת האבטלה אל מתחת לרמה הבלתי מתקבלת על הדעת שבה היא נמצאת עכשיו. שיעור אבטלה של 7% או אפילו 6% אינו גזירה משמים.

למנוע את המשבר הבא

כמה אנשים טוענים שהדבר שארה"ב צריכה יותר מכל הוא נגיד בנק מרכזי ש"חווה" משברים בגוף ראשון. אבל מה שחשוב הוא לא רק להיות שם בזמן משבר, אלא גם להפגין שיפוט טוב וניהול יציב שלו. תכונה חשובה נוספת למנהיג בנק מרכזי בתקופת משבר היא מחויבות לצעדים שימנעו עד כמה שניתן את המשבר הבא.

מתמודדת מרכזית לרשת את ברננקי היא סגניתו בפד ג'נט ילן, שהיתה אחת התלמידות הטובות ביותר שלי כשלימדתי באוניברסיטת ייל. היא כלכלנית נבונה מאוד, ויש לה יכולת מצוינת לגשר על פערים בין תפיסות שונות. יתר על כן, היא כבר הוכיחה את כישוריה כיו"ר פורום היועצים הכלכליים של הנשיא כנשיאת הפד בסן פרנסיסקו וכן בתפקידה הנוכחי.

ילן בקיאה לא רק בשווקים פיננסיים ובמדיניות מוניטרית, אלא גם בשוקי התעסוקה - דבר חשוב במיוחד בתקופה שבה אבטלה ושחיקת שכר נמצאות בעדיפות עליונה.

על רקע השבריריות של ההחלמה הכלכלית והצורך בהמשכיות של מדיניות הפד, כמו גם למען הביטחון של הציבור בפד, ארה"ב זקוקה ליד היציבה של ילן על ההגה.

הנשיא ברק אובמה אמור למנות פקידים בכירים "בעצת ובהסכמת" הסנאט. קרוב לשליש מהסנטורים של המפלגה הדמוקרטית חתמו על מכתב שנשלח לאובמה, שהביע תמיכה במינויה של ילן לתפקיד יו"ר הפד. הוא צריך להקשיב להם.

הכותב הוא חתן פרס נובל לכלכלה ופרופסור לכלכלה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. פרוג'קט סינדיקט 2013. מיוחד ל"כלכליסט"