מחלוקת באירופה: מי יממן עלויות של בנק קורס?
צרפת חוששת מפגיעה בבעלי הפיקדונות בבנקים ודורשת שלכל מדינה יהיה חופש פעולה בעניין; גרמניה דורשת אחידות בחוקים במדינות השונות
מנהיגי אירופה אינם מצליחים להגיע להסכמה סביב הסוגיה כיצד לחלוק בעלויות החילוץ של בנק שקרס. זאת לאחר שגרמניה דחתה את ניסיונותיה של צרפת להקל את החוקים, שנועדו להגן על כספי משלמי המסים במשברים עתידיים.
- הבנק המרכזי בבריטניה מחייב 5 בנקים לגייס עוד 13.7 מיליארד ליש"ט
- האם סופם של הבנקים החל?
- בריטניה בודקת חשדות נגד הבנקים על זיוף שערי מטבע
20 שעות של שיחות לא הצליחו לפרוץ את המבוי הסתום ולמצוא דרך עבור המדינות לקבוע חוקים כלל אירופיים שיטילו את ההפסדים של בנקים שקורסים - קודם על בעלי המניות ומחזיקי האג"ח, ולאחר מכן על בעלי פיקדונות הגבוהים מ-100 אלף יורו (132 אלף דולר).
תור לבנק בקפריסין. לקראת שינוי המדיניות האירופית? צילום: בלומברג
החשש בצרפת, שזוכה לתמיכת בריטניה ושבדיה, הוא שהטלת ההפסדים על בעלי הפיקדונות תפגע באמון בבנקים ועשויה גם לגרום למשיכה המונית של כספים מהבנק, ולכן היא מעוניינת שלמדינות יהיה חופש פעולה רחב היקף בהחלטה האם לנקוט בצעדים מסוג זה. לעומת זאת, גרמניה דורשת קביעת חוקים מחמירים יותר. שר האוצר הגרמני, וולפגנג שויבלה, הדגיש כי החוקים אינם צריכים להיות שונים במדינות השונות, שכן בכך חלק מהבנקים ימצאו עצמם בעמדה לא תחרותית.
שרי האוצר מתוכננים להיפגש לדון שוב בנושא ביום רביעי, לקראת כינוס מנהיגי האיחוד האירופי. "אני חושב שאם נעבוד על העניין במשך כמה ימים נוספים, נוכל להשיג הסכם", טען מישל ברנייה, נציב האיחוד האירופי האחראי על הרגולציה. "איננו רחוקים מהגעה להסכמה פוליטית".
אולם שויבלה, טען כי לא הושג הסכם בשל המורכבות של הנושא והאינטרסים הסותרים של המדינות השונות. בלב המחלוקת, המתרכזת בעיקר בין גרמניה וצרפת, עומדת השאלה כמה חופש פעולה יש להעניק למדינות בעת הטלת הפסדים על מחזיקי אג"ח או בעלי פיקדונות גבוהים. גישה זו נבחנה במרץ בזמן החילוץ שהוענק לקפריסין, אז בוצעה "תספורת" לבעלי פקדונות הגדולים מ-100 אלף יורו, אבל הפיכתה לנורמה באיחוד האירופי תסמל נסיגה קיצונית ממדיניות ניהול המשברים הנוכחית של האיחוד, במסגרתה משלמי המסים הם שנשאו בנטל החילוצים.
האיחוד האירופי הוציא במשבר הקודם, בשנים 2011-2008, סכום המקביל לשליש מהתפוקה הכלכלית שלו להצלת הבנקים. החילוץ נשען על כספי משלמי המסים, אך לדוגמה במקרה של אירלנד הוא כמעט והביא לפשיטת רגל של המדינה.
לא נקבע אמנם תאריך יעד להשגת הסכם, אך חוסר ההחלטה עשוי לפגוע באמון ביכולת של הפוליטיקאיים האירופיים לתקן את המערכת הפיננסית, לעודד בנקים להעניק הלוואות ולסייע ליבשת להיחלץ מקיפאון כלכלי.
