קפריסין ניצלה, אך אירופה שברה טאבו מסוכן

גוש היורו הצליח לשרוד סערה נוספת באמצעות ההסכם שהושג שלשום לחילוץ כלכלת קפריסין, שעמדה על סף קריסה. אולם העננה הכבדה שרובצת כבר ארבע שנים מעל שדה הקרב של משבר החובות האירופי עדיין אפורה ומאיימת, בייחוד משום שבמסגרת ההסכם שגובש, לראשונה גם האזרחים יידרשו לשלם מכיסם ישירות את מחיר החילוץ.

אחרי יותר משבוע של סערה פוליטית וציבורית, רגע לפני שפג האולטימטום שהציבו הנושים ואחרי שלא הצליחה להשיג סיוע מרוסיה, גובש הסכם חדש שבזכותו הצליחה קפריסין לחמוק מפשיטת רגל ולהישאר בגוש היורו. זאת, מבלי שיוטל מס על פיקדונותיהם של החוסכים הקטנים - כפי שתוכנן בהסכם המקורי - צעד שעורר סערה ציבורית אדירה ונדחה על ידי הפרלמנט הקפריסאי.

כלכלנים בכירים: "אירופה עדיין עמוק בתוך שטח האש" מרווין קינג, נגיד הבנק המרכזי של בריטניה: "עוד יהיו הרבה הפתעות ותפניות לא צפויות לפני שנוכל לומר שהמשבר הסתיים" סוכנויות הידיעות לכתבה המלאה 

על פי ההסכם, "הטרויקה" - האיחוד האירופי, קרן המטבע הבינלאומית והבנק האירופי המרכזי - תעביר לאי הקטן 10 מיליארד יורו, בתמורה לצמצום ניכר של מגזר הבנקאות הענקי שלו. במסגרת ההסכם, ייסגר לאיקי, הבנק השני בגודלו בקפריסין, וכל הפיקדונות הנמוכים מ־100 אלף יורו - המבוטחים על פי כללי האיחוד האירופי - יועברו לבנק הגדול במדינה, בנק אוף סייפרוס. אולם בעלי פיקדונות לא מבוטחים של יותר מ־100 אלף יורו, ובהם משקיעים רוסים רבים, יספגו הפסדים גבוהים.

כמו כן, נקבע כי חשבונות לא מבוטחים בבנק אוף סייפרוס יוקפאו בזמן שיבוצע ארגון מחדש של ההון שלו; במידה שיהיה צורך בהזרמת כספים לחיזוק הבנק - הם יילקחו מחשבונות אלה. למעשה, ההסכם קובע כי האחריות על הצלת הבנקים מוטלת בראש ובראשונה על בעלי המניות והאג"ח - ולאחר מכן על בעלי הפיקדונות הלא מבוטחים.

נשיא קפריסין ניקוס אנסטסיאדיס צילום: איי אף פי

אתמול דיווח סוכנות "רויטרס" כי הנציבות שוקלת לאמץ את החילוץ של קפריסין ולהטיל מס על פקדונות מעל ל־100 אלף אירו בחשבונות לא מבוטחים בבנקים שיקלעו לקשיים. אתמול הודיע שר האוצר של קפריסין, מיכאליס סאריס, כי בעלי פיקדונות של יותר מ־100 אלף יורו בשני הבנקים ייאלצו לתת למדינה כ־40% מכספם בתמורה למניות בנקים. לדבריו, "השיעור המדויק טרם נקבע, אך הוא יהיה משמעותי". אתמול דווח גם כי יו"ר בנק אוף סייפרוס, אנדראס ארטמי, התפטר על רקע משבר אמון עם נגיד הבנק המרכזי בארצו, במחאה על כך שלא נועצו בו בתהליך קבלת ההחלטות לגבי תהליך הרה־ארגון של הבנק.

המנהיגה הדומיננטית ביותר באיחוד האירופי, קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, קיבלה את ההסכם בברכה. "עלות תוכנית החילוץ של קפריסין מתחלקת באופן הוגן", אמרה; "אנחנו לא מעוניינים שמשלמי המסים יצילו את הבנקים, הבנקים צריכים להציל את עצמם".

בעקבות ההסכם צפויים להיפתח מחר הבנקים והבורסה באי. נשיא קפריסין ניקוס אנסטסיאדיס הודיע כי הבנק המרכזי בארצו יטיל מגבלות על משיכות ועסקאות עם פתיחת הבנקים השבוע, כדי למנוע משיכה המונית של מזומנים. "אני רוצה להבהיר כי מדובר באמצעי זמני, שיוסר בהדרגה", הוא הדגיש בנאום ששודר בטלוויזיה.

החשש הוא שהחוסכים הקפריסאים לא יסמכו על הביטחון שניתן לפיקדונות הנמוכים מ־100 אלף יורו במסגרת ההסכם החדש, וירצו להוציא מהבנקים את כל כספם, מהלך שעשוי למוטט כליל את המערכת הבנקאית באי.

האם קפריסין באמת ניצלה בזכות ההסכם?

בטווח הקצר, אמנם נבלם הסיכוי שמגזר הבנקים הקפריסאי יקרוס, וקרן החילוץ תאפשר לממשלה לשלם את חובותיה ולארגן מחדש את הבנקים, אולם התוכנית החדשה לא מעניקה לקפריסין הרבה תקווה. בטווח הארוך, התמונה הרבה פחות ודאית ויש שיאמרו שזו רק תחילתו של מדרון חלקלק ביותר.

התוכנית משאירה את קפריסין עם נטל חוב בלתי אפשרי של כ־140% מהתמ"ג, ותושבי האי ייאלצו להתמודד עם שנים ארוכות של צעדי צנע דרקוניים כדי לבנות מחדש את הכלכלה ולהשיב את אמון המשקיעים בבנקים ובממשלה שלהם. כלל לא בטוח שהציבור הקפריסאי יתמוך במהלכים האלה, בייחוד לאור הטינה שצבר כלפי האופן שבו התנהל המשבר עד כה. כמו כן, נדע האם הקפריסאים חוזרים לסמוך על הבנקים רק כשדלתות הסניפים יפתחו.

בנוסף, מאחר שקפריסין שימשה מקלט מס פופולרי, בייחוד לאזרחים רוסים, המגזר הפיננסי הענקי היה המנוע הכלכלי העיקרי שלה במשך שנים רבות. בשל כך, כיווץ המגזר הפיננסי שובר את המודל העסקי של המדינה ויהיה לכך מחיר כבד, גם אם הסיכון יפחת. כלכלנים רבים מעריכים כי הכלכלה הקפריסאית תתכווץ ב־10%-30% בשנים הקרובות. השילוב בין החוב הגבוה להתכווצות הצפויה, לא שולל את האפשרות שזו אינה הפעם האחרונה שקפריסין תזדקק לחילוץ.

מה משמעות התקדים שנוצר לגבי החוסכים?

חילוץ נוסף של מדינה באיחוד האירופי הוא תמיד בגדר חדשות רעות, אולם ההסכם לחילוץ קפריסין יצר תקדימים שתהיה להם השפעה פסיכולוגית מרחיקת לכת. זו הפעם הראשונה מאז שקם האיחוד האירופי שבה הונחה על השולחן האפשרות שהחוסכים הרגילים - ולא רק בעלי המניות והאג"ח - ישלמו מכיסם את מחיר החילוץ. למעשה, הבנקים באירלנד קרסו בין היתר מפני שהממשלה לא נסוגה מהבטחתה להעניק ביטוח לבעלי פקדונות בעקבות קריסת ליהמן ברדרס. זו גם הפעם הראשונה שבה הוטלה מגבלה על הסכום שהתושבים יכולים למשוך מהבנקים. את תמונות התורים הארוכים שהשתרכו ליד הכספומטים בקפריסין יהיה קשה למחוק.

אחרי ההסכם הנוכחי, בספרד, איטליה ומדינות מוכות חוב אחרות, יחידים וחברות ודאי יפצלו את פיקדונותיהם לחשבונות קטנים יותר או יעבירו כספים לחו"ל. אם חוסכים רבים ימשכו מזומנים מהבנקים החלשים, המשבר האירופי יעלה שלב.

כמו כן, בפעם הבאה שמדינה בגוש היורו תיאלץ לבקש סיוע, המפקידים ובעלי האג"ח המבוכרות (בעלי אג"ח שיש להם עדיפות בסדר הנושים) ייזכרו בבהלה שבהסכם הקפריסאי בעלי פיקדונות הפסידו חלק נכבד מכספם. "יש חוק חדש, וכל אחד בגוש היורו חייב עכשיו לשבת ולהבין איך הוא משפיע על כספו", אמר לסוכנות בלומברג כריסטופר פיסרידס, חתן פרס נובל ויועץ לממשלת קפריסין.

ההסכם גם מגביר את הסיכון לכך שבפעם הבאה שמדינה תבקש חילוץ, המפקידים יסתערו על הבנקים למשוך את כספם. "הם יישבעו שקפריסין היא מקרה ייחודי", אמר לבלומברג צ'רלס גודהארט, פרופסור בלונדון סקול אוף אקונומיקס, "אבל אמרו את זה גם על יוון".

האם יהיה קל יותר לפתור בעיות בגוש היורו?

הפרשה הקפריסאית פגעה באופן חמור באמון כלפי יכולתם של מוסדות האיחוד האירופי להתמודד עם משברים. עד כה, כל החילוצים התנהלו באותה מתכונת: קובעי המדיניות הגיבו לאירועים ולא פעלו לפי תוכנית קבועה מראש.

הדרך להסכם גם חשפה עד כמה חריף חוסר האמון בין הכלכלות הגדולות בצפון לכלכלות החלשות של הדרום. על פי "הוול סטריט ג'ורנל", גורמים שהיו מעורבים במשא ומתן לחילוץ מתארים יותר משבוע של דיונים כאוטיים, רוויים בחוסר תקשורת, מצב שלדבריהם היה "מפחיד" ממש.

גרמניה אמנם יצאה, כרגיל, כשידה על העליונה, אבל ההתנהלות שלה נתפסה בידי המדינות הקטנות יותר כביריונית ממש - מצב שיכול להוות בעיה בניסיונות הבאים להתמודד עם הבעיות בגוש היורו. דוגמאות למתיחות ניתן למצוא בהתבטאות של מרקל שהגיע לאוזני נשיא קפריסין שלפיה היתה רוצה שמדינתו תשאר בגוש היורו, אבל היא מוכנה לתת לאי לקרוס אם לא יעמוד בתנאי החילוץ. אנסטסיאדס אמר כי בארוחת צהרים עם ראשי הטרויקה היחס אליו מצדם היה מחפיר עד שהביא אותו לאיים בהתפטרות. ירון דיסלבלום, ראש קבוצת שרי האוצר של גוש היורו, אמר לו שעתידו הפוליטי של הנשיא הקפריסאי לא מעניין אותו, אלא עתיד גוש היורו.

האם יושפעו מדינות קטנות אחרות עם מגזר בנקאי ענק?

מגזר הבנקים של קפריסין היה גדול פי שבעה מהתמ"ג שלה, לכן ההסכם מעורר חששות רבים בקרב כלכלות קטנות אחרות באירופה שנמצאות במצב דומה מהבחינה הזאת. מגזר הבנקים של מלטה הזעירה, למשל, גדול פי 21 מכלכלתה. על פי ה"גרדיאן", שר האוצר המלטזי ישב בשבוע שעבר מבוהל בדיונים על חילוץ קפריסין, ולאחר מכן כתב מאמר ב"מלטה טיימס" בו הצהיר כי רק אלוהים יעזור למדינתו אם יהיו לה בעיות דומות.

לוקסמבורג, לעומת זאת, היא אמנם השנייה בקוטנה באיחוד האירופי, אך היא העשירה ביותר. מגזר הבנקים שלה גדול פי 23 מהכלכלה. ההבדל הגדול הוא שרוב הבנקים אינם מקומיים, אלא חברות בנות של בנקים אירופיים ואמריקאיים. יחד עם זאת, שר החוץ הלוקסמבורגי, ג'ין אסלבורן, לא היסס להזהיר את ברלין ערב חילוץ קפריסין כי עליה להיזהר במילותיה, מפני שאיש אינו מתלונן שתעשיות הרכב או הנשק בגרמניה גדולות מדי.

כמו כן, העובדה שבקפריסין השתמשו לראשונה במגבלות הון במדינה החברה בגוש היורו, מעלה את חששן של מדינות כמו לוקסמבורג ומלטה - שבהן שיעור גבוה של פיקדונות זרים - מכך שבעלי הפיקדונות הזרים יקטינו את החשיפה אליהן וכלכלתן תיקלע לקשיים.