המנכ"ל הגרוע ביותר לשנת 2012: בריאן דאן מבסט ביי
מומחה לאסטרטגיה ולמנהיגות מדרטמות' הרכיב עבור "הוושינגטון פוסט" את רשימת המנכ"לים הגרועים של השנה. מנכ"ל בסט ביי התברג במקום הראשון בעקבות צניחה של 30% במניה ורומן שניהל עם עובדת תחת מרותו
ערב כניסת 2013 פרסם "הוושינגטון פוסט" מאמר דעה של פרופ' סידני פינקלשטיין, מרצה לאסטרטגיה ולמנהיגות בביה"ס למינהל עסקים בדרטמות' קולג', שבו הוא מציג את בחירתו לחמשת המנכ"לים הגרועים של השנה.
בהקדמה מסביר פינקלשטיין כי בחירתו מתבססת על שלושה פרמטרים: האם החברה בראשות אותו מנכ"ל רשמה ירידה חדה בביצועים שבאה לידי ביטוי במחיר המניה; האם המנכ"ל היה מודע לכך כי התנהלותו אינה יעילה אך לא הצליח לתקן את המעוות; ולבסוף, האם פעולותיו של המנכ"ל, או הימנעותו מנקיטת פעולה, הן בבחינת הפרה בוטה של מנהיגות אסטרטגית. את תואר המנכ"ל הגרוע לשנת 2012 קוטף בריאן דאן מבסט ביי, שעזב את החברה באפריל. תחת כהונתו, המניה של בסט ביי צנחה ביותר מ־30%. דאן סבר כי קיצוץ רוחבי של עלויות יתקן את כל הרעות החולות, אך להערכת פינקלשטיין הוא כשל בטיפול בבעיה המהותית של החברה: מחירים לא אטרקטיביים יחסית לאלה בחנויות המקוונות. לבסוף, בעיצומו של המשבר הפיננסי של החברה, נחשף רומן שניהל עם עובדת בת 29 תחת מרותו — מה שהוביל להתפטרותו.
בריאן דאן מנכ"ל בסט ביי צילום: רויטרס
במקום השני ברשימה נמצא אוברי מק'לנדון מענקית האנרגיה צ'סאפיק. לדברי פינקלשטיין, מק'לנדון כשל בהפרדת משרתו מהשקעותיו האישיות. ב־2012 הוא נטל הלוואה אישית של 500 מיליון דולר מחברה שהנה משקיעה בולטת בצ'סאפיק. בנוסף ניהל קרן גידור פרטית שסחרה בנפט ובגז, בעודו מכהן כמנכ"ל של חברת אנרגיה, ומטוסי המנהלים של החברה משמשים אותו דרך קבע לצרכים אישיים. להערכת פינקלשטיין, כל אלה מעידים על שיפוט לקוי, חשש לניגוד אינטרסים ומקור לדאגה מצד המשקיעים.
שלישית ברשימה היא אנדריאה ג'ונג, מנכ"לית חברת הקוסמטיקה אייבון, שסיימה השנה את תפקידה לאחר שורה של מהלכים כושלים. ביצועיה של אייבון נמצאים בירידה כבר כמה שנים, וכושר השיווק של ג'ונג לא הספיק כדי להתגבר על כך. אייבון הציגה תוצאות עגומות בשוקי מפתח גלובליים, גרעין האסטרטגיה של ג'ונג לתיקון המצב המשברי. חקירה לגבי
הפרה אפשרית של תקנות שחיתות עלתה לחברה מאות מיליוני דולרים. המניה צללה ב־19% בשנה החולפת וברבעון השלישי רשמה החברה צניחה של 81% בהכנסות. במקום הרביעי נמצא מרק פינקוס, מנכ"ל זינגה, ענקית המשחקים החברתיים. מראשית השנה צנחה מניית זינגה בכ־70%, כישרונות בולטים נטשו אותה, ופינקוס הוביל רכישה בהיקף 180 מיליון יורו של משחק הציור החברתי הפופולרי "Draw Something", ש־50% משווייה נמחקו כעבור כמה חודשים.
מבין החמישייה, המנכ"ל הכי פחות גרוע לדעת פינקלשטיין הוא רודריגו ראטו, לשעבר יו"ר ענק הבנקאות הספרדי בנקיה. ראטו, לשעבר שר האוצר של ספרד, נבחר לעמוד בראש בנקיה שמוזג משבעה בנקים ספרדיים כושלים, ברקע משבר הבנקאות המתמשך. תקופת כהונתו נמשכה שנתיים, שבמהלכן נפגע קשה מאוד המוניטין שלו. וכך, מרווח שנתי של 300 מיליון יורו צנח בנקיה להפסד של כמעט 3 מיליארד יורו.
