תנאי עובדי פוקסקון בסין שופרו, עכשיו הם בקושי מממנים שכ"ד
דמי השכירות בדירות הזעירות שנמצאות ברחבי אזורי המפעלים של פוקסקון עלו בממוצע בין 80% ל-260%. דירת חדר בגודל 10 מ"ר יכולה לעלות בין 50 ל-90 דולר בחודש, שכר הבסיס במפעל עומד על 280 דולר בלבד
16:5620.03.12
הטבות השכר שאפל ופוקסקון
העניקו בחודשים האחרונים לפועלים במפעלי הענק המייצרים את מכשירי האייפון והאייפד השונים אינם נשארים בידם – אלא הולכים לכיסם של משכירי דירות חמדניים. כך עולה ממחקר שביצע " גואנגג'ואו דיילי", מקומון של עיר הבירה של מחוז גואנגדונג, המחוז העשיר בסין.
עובדים במפעל פוקסקון בסין צילום: רויטרס
לפי העיתון, דמי השכירות בדירות הזעירות שנמצאות ברחבי אזורי המפעלים של פוקסקון עלו בממוצע במהלך השנה האחרונה בשיעורים שנעים בין 80% ל-260%. דירת חדר בגודל 10 מ"ר יכולה לעלות בין 50 ל-90 דולר בחודש, כאשר השכר הבסיס במפעל עומד על 280 דולר בלבד – וגם זאת לאחר העלאות השכר.
עובדים במפעל פוקסקון בסין צילום: רויטרס
עובדים מנוסים וותיקים בפוקסקון יכולים כיום להגיע למשכורת של עד 400 דולר – בעיקר בזכות חבילת ההטבות שחילקה אפל, שהבטיחה שבריר מהרווח התפעולי של מכירות האייפד לכל העובדים בקו הייצור. פוקסקון גם נאלצה להעלות את השכר בעקבות דרישות של ועדת הכלכלה ומשכורת המינימום של המחוז. כתוצאה מהעלייה, השוכרים באזור החלו להעלות את דמי השכירות – לעיתים קרובות כאמור ללא פרופורציה לשכר עצמו.
10 עובדים דחוסים בחדר קטן
מפעלי הענק, המעסיקים למעלה מ-400 אלף עובדים, ממוקמים בין עיירות הענק גואנגג'ואו ושנז'ן. רוב העובדים שוהים בתוך שטח המפעל, באזור שתואר כ"עיר פוקסקון", וישנים במעונות צפופים שניבנו על ידי החברה עצמה. בחדרים אלו דחוסים לעיתים קרובות בין שמונה ל-10 עובדים, החולקים שירותים ומקלחות עם חדרים אחרים, ללא פרטיות או מטבח. סורגים על החלון ורשתות בין הבניינים נועדו למנוע מהפועלים להתאבד, לאחר סדרת התאבדויות מתוקשרת במיוחד.
אבל גם תענוג זה אינו בחינם – הפועלים משלמים דמי שכירות חודשיים על המעונות, בסך 17.5 דולר - קרוב ל-10% מהשכר של פועל שאינו עובד בפסי היצור של אפל. המשכורת הממוצעת במפעל, שנחשבת לגבוהה יחסית לסין, היא עדיין נמוכה למחוז – כך שהעובדים גם אינם יכולים להרשות לעצמם לרוב לצאת לעיר אלא קונים את הכל מהחנויות המקומיות שמפעילה פוקסקון עבור עובדיה.
העלייה בשכר לא רק משפיעה על השכירות, אלא גם החברה עצמה, שהחלה להעביר את מפעליה למחוזות נידחים ועניים יותר. רוב העובדים נדדו מאות ואלפי קילומטרים על מנת לעבוד במפעל, שמעסיק 95% מכל המועמדים ומבקשי העבודה. כעת, חלק מהעובדים נעים למפעלים החדשים, למרות הירידה בשכר.
זאנג' פי, עובדת צעירה בת 19, הסבירה כי היא העדיפה לעבור למפעל חדש ומימנה על חשבונה את עלות המסע של 1,400 קילומטרים. היא גם איבדה שליש משכרה, אבל למרות זאת, אומרת: "אני יכולה לחסוך יותר. שכר הדירה נמוך יותר, וכך אין באזור הכפרי מה לעשות".
