$
עולם

תאוות אסורות: מוצרי יוקרה מוחרמים מסביב לעולם

שיני שנהב, סיגרים קובנים, כבד אווז ואפילו גבינה מוזרה במיוחד - העולם מלא במוצרים שערכם רק עולה בעקבות האיסור לסחור בהם

סוכנויות הידיעות 22:4007.12.11

בנובמבר 2011 הפכה ווסט הוליווד, קליפורניה לעיר הראשונה בארצות הברית שאוסרת על מכירת בגדים המיוצרים מפרוות בעלי חיים. האיסור יכנס לתוקף ב-2013 ופעילי זכויות בעלי חיים מקווים שערים נוספות ילכו בעקבותיה.

 

עם זאת, בחינת ההיסטוריה מלמדת כי קרוב לוודאי שאפילו חרם כלל ארצי על פרווה לא יפגע בביקוש - להפך, רוב הסיכויים שהוא פשוט ייצור שוק שחור למוצרים מסוג זה. אחרי הכל, מוצרי יוקרה רבים שרדו במשך השנים ונהנים מפופולאריות רחבת היקף על אף שהוטלו עליהם איסורים רשמיים ועל אף שאלה שסוחרים או רוכשים את הפריטים מסתכנים בקנסות גבוהים ועונשי מאסר. האנשים שלובשים בגדי פרווה סבורים שהדבר מקנה להם דימוי של יוקרה ותחכום, וקרוב לוודאי שהאיסור לא ישנה זאת.

 

אתר CNBC ערך רשימה של פריטי יוקרה נוספים שנהנים מפופולאריות רבה למרות כל האיסורים.

 

שנהב

שנהב הוא מרכיב עיקרי בשיניים ובניבים של בעלי חיים כמו פילים וניבתנים. נהגו להשתמש בו ביצירת פריטים כמו מערכות שחמט, כדורי ביליארד וקלידים של פסנתרים - עד שנחשף הקשר בין החומר לירידה החדה באוכלוסיית הפילים ברחבי העולם. הדבר הוביל להחלת איסור על מסחר בינלאומי בשנהב, ומי שמעוניין לרכוש אותו כיום באופן חוקי צריך לחפש בחנויות עתיקות. עם זאת, ראיה לשגשוגו של השוק השחור התגלתה בחודש שעבר, אז נתפסה בנמל בהונג קונג מיכלית ובה שנהב בשווי 2.2 מיליון דולר. הסחורות המוברחות כללו למעלה מ-700 מקלות אכילה משנהב ו-33 קרניים של קרנפים.

 

שנהב שנהב צילום: shutterstock

 

עור נחש פיתון

מאז ומתמיד נהגו בסין להשתמש בעור נחש הפיתון ליצירת כלי הנגינה המסורתי ארחו (erhu). אולם מאז שנכנס הנחש לרשימת הזנים שבסכנת הכחדה, הטילו הסינים פיקוח צמוד על המסחר בעור הפיתון וכיום הם מותירים להשתמש רק בעורות של נחשים שגודלו בחוות ולא בטבע ליצירת כלי הנגינה. בארה"ב, אסרה מדינת קליפורניה על השימוש בעור נחש כבר ב-1970. עם זאת, האיסור לא הפריע לשחקנית ריס ווית'רספון להסתובב עם תיק מעור פיתון בשווי 3,820 דולר ובתגובה היא קיבלה מארגון זכויות החיות PETA סרט המתאר את השיטות שבהם נוקטים כדי להשיג את החומרים המייצרים את התיק. על פי דיווחים, ווית'רספון דחפה את התיק בתחתית הארון.

 

עור פיתון עור פיתון

 

גבינת Casu Marzu

מדובר בגבינה שנחשבת למעדן בסרדיניה. פירוש השם הוא "גבינה רקובה", ומסיבה טובה - זו גבינת פקורינו שהושארה בחוץ והתמלאה ברימות זבובים, שנוטות גם לזנק לאוויר כשמפריעים להן בזמן האכילה. הגבינה נאסרה למכירה באיחוד האירופי מסיבות בריאותיות - אכילתה כשהרימות עדיין בחיים עשויה לגרום לזיהומים ולאחר מותן הגבינה כבר רעילה מדי לצריכת בני אדם. הפשרה האידיאלית היא להוציא את הרימות החיות לפני שאוכלים את הגבינה, אבל ישנה טענה כי בכך מונעים מהצרכן את האיכויות האפרודיזיות של המנה.

 

Casu Marzu Casu Marzu

 

ראשי מקלחת יוקרתיים

מאז 1992, ראשי המקלחת בארצות הברית אינם מורשים להוציא יותר מ-2.5 גאלונים 9.5 ליטרים) של מים בדקה, הודות לחוק פדראלי שמטרתו לשמר משאבים טבעיים. אולם ב-2010 משרד האנרגיה האמריקאי אף הרחיב את ההגדרה, כך שכל פתח הנמצא מעל ראשו של אדם ומוציא מים נחשב כ"ראש מקלחת" - שינוי אשר השפיע על ראשי המקלחת היוקרתיים כגון Raindance Imperial 600 AIR, שבעבר נמכר תמורת 5,000 דולר. המתקן, ואחרים הדומים לו, יכולים להוציא עד 45.5 ליטר מים בדקה, הרבה מעבר למותר. על מנת להוכיח את רצינותו, משרד האנרגיה האמריקאי קנס במאי 2010 ארבע יצרניות של ראשי מקלחות בקרוב ל-200 אלף דולר בשל אי ציות לתקנה.

 

ראש מקלחת אסור ראש מקלחת אסור

 

סיגרים קובניים

בפברואר 1962 הטיל הנשיא האמריקני ג'ון קנדי אמברגו על המסחר עם קובה, ומאז חובבי הסיגרים הקובניים בארצות הברית נאלצו להסתפק בחיקויים. אולם הטענה הרווחת היא כי כמעט כל הסיגרים המיוצרים מחוץ לקובה הם תחליף זול לדבר האמיתי. קרוב ל-50 שנה לאחר מכן, האמברגו נותר על כנו ותעשיית הסיגרים הקובניים ממשיכה לשגשג. ב-2010 המכירות ברחבי העולם עלו ב-2%, הודות לצמיחה בביקוש למוצר בסין.

 

סיגרים קובנים סיגרים קובנים צילום: shutterstock

 

קוויאר בלוגה

קוויאר, בדומה לשמפניה, מקושר ישירות ליוקרה וראוותנות. אחד הסוגים הנחשקים ביותר של קוויאר הוא בלוגה, שמקורו בחדקן הבלוגה, והוא הקוויאר היקר ביותר בעולם - בהנחה שתצליחו להשיג אותו. חדקן הבלוגה הוא זן נכחד, וב-2005 שירות הדייג והטבע האמריקאי אסר על יבוא הקוויאר מזנו. אחת הדרכים החוקיות היחידות לרכוש את המעדן הוא ביקור אישי ב-Caviar House & Prunier בבריטניה, שם ניתן לטעום מהקוויאר שמכינים במקום. באינטרנט הוא לא נמכר.

 

קוויאר בלוגה קוויאר בלוגה

 

פרוות אוצלוט

האוצלוט הוא חתול בר המצוי במקסיקו, במרכז אמריקה ובדרום אמריקה ולעיתים נצפה גם בטקסס ובאריזונה. הוא דומה במראהו לנמר, תכונה שהופכת את הפרווה המנומרת שלו לסחורה מבוקשת - כל כך מבוקשת, שהאוצלוט הוכרז כזן המצוי בסכנת הכחדה ב-1972. על אף האיסור, קיים עדיין שוק שחור לפרוות האוצלוט, ועל פי המדריך למשתמש של איביי, בגד הכולל פרווה של זן המצוי בסכנת הכחדה יכול לעלות אף 50 אלף דולר. המדריך מציין, עם זאת, שקנס של עד 100 אלף דולר יוטל על כל מי שייתפס מוכר פריטים מסוג זה.

 

פרוות אוצלוט פרוות אוצלוט

 

כבד אווז

פואה גרא הוא כבד של ברווז או אווז שעבר תהליך השמנה מיוחד בשבועיים שלפני השחיטה. החיה למעשה עוברת תהליך פיטום כפוי, שהופך את טעם הבשר לעשיר ולמעדן צרפתי פופולארי במיוחד. תהליך הפיטום בכפייה הוא שנוי במיוחד במחלוקת, והפקת הפואה גרא אסורה בחלק מהמדינות באירופה וכן באזורים מסוימים בארצות הברית, כמו שיקגו וקליפורניה.

 

פואה גרה פואה גרה צילום: cc by ulterior epicure

 

גבתון

הגבתון הוא ציפור קטנה המצויה באירופה, מערב אסיה ואפריקה שגודלה כגודל אגודל של אדם בוגר. ב-2007 החלה ממשלת צרפת להתייחס לציפור הקטנה בהתאם למעמדה כזן נכחד, למורת רוחם של הצרפתים שמחשיבים ארוחת גבתון כלא פחות מה"נשמה של צרפת" - תפיסה שבאה לידי ביטוי בהחלטתו של נשיא צרפת לשעבר פרנסואה מיטראן לאכול את הגבתון ב"סעודה האחרונה" שלו ב-1995. מלבד מעמדה של הציפור כזן נכחד, השערורייה שמלווה את המאכל קשורה גם לאופן הכנתו. גם במקרה זה, הציפור עוברת תהליך השמנה על ידי פיטום בכפייה של שיבולת שועל ודגנים הטבולים בארמאניאק והיא נצלית בעודה בחיים. הסועד אוכל את הציפור כולה, כולל העצמות, אך מניח מפית מעל ראשו על מנת לספוג את כל הריחות, ועל פי המגזין The Wine Spectator, גם על מנת "להסתתר מאלוהים".

 

גבתון גבתון צילום: cc by phenolog

 

האגיס

לא מדובר פה רק במאכל סקוטי מסורתי, אלא במנה הלאומית שהונצחה על ידי המשורר הסקוטי רוברט ברנס ביצירת המופת מ-1787 Address to a Haggis. מרבית האנשים שטעמו את המנה מחשיבים אותה למעדן ייחודי, אך הרכיבים עצמם פחות מעוררי תיאבון. בנוסף לבצל ולשיבולת שועל, כמה מהמרכיבים העיקריים של המנה כוללים לב, כבד וריאות של כבשה, והכל מוגש בתוך קיבה של חיה לאחר שהורתח במשך שלוש שעות.  התיאור עצמו אולי מעורר בחילה, אך אנציקלופדיית הגסטרונומיה Larousse Gastronomique בכבודה ובעצמה תיארה את המאכל כך: "על אף שהתיאור אינו מושך במיוחד, להאגיס יש מרקם אגוזי מעולה וטעם ערב לחך". עם זאת, כנראה שאמריקאים יתקשו להעלות את המנה על מטוס שכן אחד הרכיבים המרכזיים שבה הוא ריאות של כבש, האסורות בארצות הברית.

 

האגיס האגיס
בטל שלח
    לכל התגובות
    x