טרישה: להקים משרד אוצר משותף לגוש היורו
יו"ר הבנק המרכזי האירופי אמר כי הממשלות צריכות לשקול בחיוב את הצעד על רקע משבור החובות; יוון צפויה להציג תוכנית קיצוץ בתקציב
יו"ר הבנק המרכזי האירופי ז'אן-קלוד טרישה אמר כי הממשלות צריכות לשקול הקמת משרד אוצר משותף ל-17 מדינות גוש היורו, על רקע משבר החובות עמו הן נאבקות.
"האם יהיה זה צעד נועז מדי בזירה כלכלית שפועלת עם שוק משותף, מטבע משותף ובנק מרכזי משותף, לשוות בעיני רוחו משרד אוצר משותף לאיחוד האירופי?" אמר היום טרישה בנאום באאכן שבגרמניה.
טרישה מעדיף גם להעניק לאיחוד האירופי סמכות להטיל וטו על מהלכים תקציביים חריגים במיוחד שנוקטות מדינות, למרות שהדבר יצריך עריכת שינויים באמנות האיחוד האירופי.
טרישה, אחד מאדריכלי אמנת מאסטריכט שהובילה ליצירת האיחוד האירופי, בחר לתאר היום את חזונו באשר לאופן שבו ניתן יהיה לנהל את המטבע המשותף, חודשים אחדים לפני פרישתו מהתפקיד ובתקופה שבה בכירים באירופה נאבקים לגבש תוכנית חילוץ שנייה ליוון.
לדברי טרישה, שיפרוש באוקטובר אחרי 8 שנים בתפקיד, למרות ששר אוצר משותף "לא בהכרח" ינהל "תקציב פדרלי גדול" , יהיו לו "סמכויות נרחבות בשלושה תחומים לפחות. התחום הראשון הוא פיקוח על מדיניות פיסקאלית ותחרותית, וכן אחריות ישירה על מדינות שנקלעו למצוקה פיננסית, אמר. כמו כן, שר האוצר יישא ב"כל תחומי האחריות הקשורים למגזר הפיננסי המשותף של האיחוד וכן ילווה את תהליכי האינטגרציה של השירותים הפיננסיים". התחום השלישי, לדבריו, יהיה "ייצוג האיחוד מול המוסדות הפיננסיים הבינלאומיים".
עם זאת, לטרישה אין סמכות רשמית לפעול בענייני החלטות ממשלתיות והוא לא פירט מה הוא מתכנן לעשות לאחר פרישתו.
יוון מנסה לרצות את המשקיפים
בתוך כך, יוון הגיעה להסכמה על צעדים תקציביים בהיקף של 6.4 מיליארד יורו במסגרת נסיונותיה לקצץ את תקציב 2011 שלה ולהביא מחר (ו') לסיום את הדיונים עם המשקיפים הבינלאומיים שהגיעו למדינה במטרה לבדוק מקרוב את מסוגלות הפירעון שלה - כך מסר גורם בכיר בממשלה היוונית לסוכנות הידיעות רויטרס.
ראש ממשלת יוון יורגוס פפנדריאו צפוי להציג את הפרטים המרכזיים בתוכנית ממשלתו לקיצוץ התקציב לטווח הבינוני-ארוך בשעה שייפגש מחר בלוקסמבורג עם יו"ר מועצת שרי האוצר של האיחוד האירופי, ז'אן קלוד יונקר.
הצוות המשולש, המורכב מהאיחוד האירופי, קרן המטבע הבינלאומית וגוש היורו, שוהה ביוון מאז יום שני השבוע, ודן עם בכירים בממשלה המקומית בשתי נקודות מרכזיות: האם יש להעניק לממשלה את הנתח החמישי מההלוואה שניתנה לה, וכן במידת הקיימות של החוב היווני, הנאמד כיום ב-340 מיליון יורו.