עסקה ראשונה לדריפסקה בישראל: הסכם לעיבוד סויה

הזינוק העולמי במחירי המזון ניצב בימים אלה אפילו במרכז סדר יומו של נשיא צרפת ניקולא סרקוזי, מתוקף כהונתו כנשיא התורן של האיחוד האירופי. אף כי אנליסטים חוזים משברים פיננסיים ופוליטיים שיתלוו למשבר המזון, האמרת מחירי התוצרת החקלאית יוצרת במקביל לא מעט הזדמנויות. במדינות שבהן נחשבה החקלאות במשך עשרות שנים לענף כלכלי נטול יוקרה, היא נהפכת בימים אלה לתחום מבוקש.

רוסיה היא דוגמה מצוינת למהפך התודעתי המתרחש בתחום. איל התעשייה והכרייה אולג דריפסקה, מעשירי רוסיה (עם הון אישי של 10.7 מיליארד דולר על פי המגזין "פורבס"), משקיע משאבים ניכרים בפיתוח החטיבה החקלאית של תאגיד בייסיק אלמנט שבבעלותו.

הזרוע החקלאית של בייסיק אלמנט היא גם הראשונה להתחיל בשיתוף פעולה עם ישראל - העסקה הראשונה של דריפסקה בארץ. מדובר ברכישת טכנולוגיה של חברת הייס הישראלית המאפשרת עיבוד של סויה.

אנדריי אוליניק

אנדריי אולייניק, העומד בראש החטיבה, ביקר החודש בישראל לרגל חתימת ההסכם עם החברה, ובראיון ל"כלכליסט" סיפר על התרשמותו מהחקלאות הישראלית ועל שיתופי פעולה עתידיים. במקביל המליץ למשקיעים מקומיים לנצל את ההזדמנויות שמציעה החקלאות ברוסיה. "התאגיד החקלאי של דריפסקה הוא הגדול ברוסיה ומחזיק בכמיליון דונם רבועים של קרקע, בעשרות מפעלים לעיבוד תוצרת חקלאית ובחוות לגידול בעלי חיים", ציין. "הכנסות התאגיד ב־2010 עמדו על 5.7 מיליארד רובל (כ־200 מיליון דולר) והתחזית ל־2011 מדברת על 6.5 מיליארד רובל".

האסטרטגיה של התאגיד היא להיכנס לנישות שלא היו עד כה מאוכלסות בחקלאות הרוסית, לייצר מוצרים שעד כה רק יובאו למדינה ולתפוס עמדות מפתח בשוק. כאן נכנסת לתמונה ישראל עם השיטות החקלאיות המתקדמות שלה. "ב־2007 התחלנו בהקמת מפעל לעיבוד סויה", מספר אולייניק. "מדובר במפעל הראשון מסוגו ברוסיה והשביעי בעולם. בדקנו את הטכנולוגיות הקיימות בעולם והמתקדמת ביותר נמצאה אצל הייס הישראלית. ב־2008 נחתם הסכם ראשוני בין הצדדים ועכשיו חתמתי על הסכם סופי שבמסגרתו תספק הייס את הטכנולוגיה שלה לתאגיד וגם תגיש שירותי ייעוץ", ציין.

 רכז סויה לתעשיית הרפואה

אף כי מדובר בסכומי כסף לא גדולים - כ־6 מיליון דולר - החשיבות הגדולה של העסקה היא דריסת רגל ראשונה של תאגיד ענק כמו בייסיק אלמנט בישראל. המפעל, העתיד להתחיל בפעילות לקראת 2012, ייצר רכז סויה לתעשיות המזון, הקוסמטיקה וגם לרפואה.

מדובר בעסקה הרשמית הראשונה בין בייסיק אלמנט לחברות ישראליות, אף כי בעבר כבר היו ביניהן שיתופי פעולה. לדברי אולייניק, שיתוף פעולה מתמשך כזה הוא עם חברת אפיקים בתחום גידול הבקר לחלב. גם כאן צפוי השיתוף להתרחב, והצד הרוסי מעוניין בטכנולוגיות חדישות ובחומרות שיסייעו לארגון הענף.

מלבד ישראל, תאגיד האגרו של דריפסקה מקיים שיתופי פעולה עם מדינות רבות באירופה, בהן הולנד, דנמרק, גרמניה וספרד, וכן עם קנדה וארצות הברית.

"הגישה הרווחת בעולם היא שההולנדים הם המובילים בתחום תנובת החלב ובכל הקשור לגידול בקר", אמר אולייניק. "הופתענו לגלות עד כמה ישראל מתקדמת יותר וההולנדים הם פשוט ילדים לעומתה בתחום". לדבריו נבחנה גם אפשרות של רכישת דשנים מישראל, אך כאן התברר כי המחירים גבוהים מאוד יחסית לרוסיה.

"ישראל מאוד תחרותית לדעתנו גם בכל הקשור לטכנולוגיות של גידול פירות עם חיי מדף קצרים, כמו פירות יער, כאשר הדגש הוא על הטכנולוגיה ולא על המוצר עצמו, שכן ישראל תתקשה כמובן להתחרות במדינות עם אקלים יותר נוח לגידול". הלכה למעשה, מגבלות האקלים לא מונעות מישראל לייצא לרוסיה פטל ואוכמניות. זה קורה כמובן לא בשיא העונה הרוסית, ומחירי התוצרת הישראלית גבוהים מאוד ומגיעים לעשרות דולרים לק"ג פרי. לדברי אולייניק, ענף החקלאות מספק היום הזדמנויות עסקיות גדולות. "ענף החקלאות ברוסיה מתפתח בקצב מהיר. ואם עד כה הצמיחה הושגה בעיקר בזכות עלייה כמותית והרחבת שטחי גידול, היום המאמץ הוא להפיק תוצרת רבה יותר מאותם שטחים".

מלבד מחסור בטכנולוגיות, החקלאות הרוסית סובלת מהיעדר מנהלים מוכשרים בתחום. "רוסיה לא מספקת היום את כל צורכי המזון שלה ותלויה הרבה ביבוא", אומר אולייניק. "כאן חשוב להבין שלא מדובר בתוצאה של תכנון ממשלתי אלא

החקלאות הרוסית במספרים

בהשלכות של שיקולים עסקיים. כמו בכל עסק, גם בחקלאות כולם מחפשים אחר התשואה. את הרווח המהיר ביותר ניתן להפיק בתחום גידול העופות. הבא ברשימת הענפים הנושאים רווח מהיר הוא ענף גידול החזירים. אך בענפים אחרים שבהם החזר ההשקעה אטי יותר, נראה פחות סחורה מקומית", ציין.

"הממשלה מסבסדת חלק מהרכש של הדשנים ובמקרים מסוימים את ייצור החלב, אבל מדובר בסבסוד מאוד חלקי", מסביר אולייניק. "היא מעוניינת בפיתוח הענף החקלאי ולכן אנחנו נהנים גם מסבסוד מסויים בריביות ובמימון כשמדובר ברכישות של ציוד כבד. הסובסידיה היא עבור חברות מקומיות מהסיבה הפשוטה שהחוק הרוסי אינו מאפשר לחברה זרה לעסוק בחקלאות במדינה וגם לא להחזיק בקרקע חקלאית". אבל אולייניק מציין כי למגבלה הזו יש פתרון פשוט. על חברה המעוניינת להתחיל בפעילות לרשום אצל רשם החברות חברה־בת מקומית - ומרגע זה תוכל להתחיל בכל פעילות.

הממשל לא מתערב

אולייניק מרגיע את המשקיעים הפוטנציאליים המודאגים ממעורבות יתר של הממשלה. לדבריו, אין כל התערבות במגזר החקלאי. "אני עובד מאז שנת 1995 בענף ולא זוכר אף מקרה שבו ממשלה התערבה", הוא אומר. בנוגע לאמברגו יצוא החיטה שאותו הטיל ראש ממשלת רוסיה ולדימיר פוטין, לדבריו לא היתה כאן פגיעה במגדל, שכן הוא המשיך למכור ללקוחות מקומיים.

"החטיבה החקלאית היא אחת החשובות עבור דריפסקה", מדגיש אולייניק. "מדובר בחטיבה בעלת חשיבות אסטרטגית מאותה סיבה פשוטה שתמיד נזדקק למזון, וגם, כי היום מבינים יותר ויותר את החשיבות של המושג ביטחון המזון". החטיבה עצמה כפופה ישירות לדריפסקה והוא עורך בה ביקורות תכופות. על חשיבותה מעידה שורה של החלטות עסקיות שקיבל בשנים האחרונות. גם כאשר נזקק להון נזיל, דריפסקה נמנע ממכירת החטיבה ואף העביר אותה מתחום ניהולה של חטיבה שולית יותר, אל ליבת התאגיד. צעד שהעניק לה חשיבות לא פחותה מזו של תעשיית המתכות המשגשגת. ואכן, הקשיים הכלכליים של דריפסקה לא פסחו על החטיבה החקלאית. "החברה נקלעה לקשיים והיו לנו בעיות בתחום המימון. אף שהקושי נמשך פחות משנה, הבעיות נופחו מעבר לכל פרופורציה", אמר אולייניק. "עכשיו הפעילות של התאגיד שבה לרמה סדירה והיא שוב מוכוונת צמיחה והתפתחות".