המהפכה בתוניסיה: רוב ההפגנות אורגנו באמצעות הרשתות החברתיות
צעירים משכילים רבים בתוניסיה - אשר לה מערכת החינוך המפותחת ביותר בצפון אפריקה - השתמשו בבלוגים ובאתרים שונים
מדינות ערב עקבו בסוף השבוע בדאגה אחר התפתחות מהומות ההמונים חסרות התקדים בתוניסיה, מחשש שאלה יתפשטו גם אליהן. הרשויות בתוניסיה הכריזו על מצב חירום ועל עוצר לילה בבירה תוניס ביום שישי, לאחר שהנשיא זין אל־עבאדין בן עלי (74) נמלט מהמדינה, לא לפני שפיזר את ממשלתו והכריז
היום דווח כי למעלה מ־50 אסירים נורו למוות במהלך ניסיון בריחה מכלא בעיר מאדיה, והם הצטרפו ליותר מ־80 מפגינים שנהרגו עד כה במהומות. סוכנות הדירוג פיץ' אמרה כי תשקול להוריד את דירוג האשראי של תוניסיה העומד על BBB בעקבות "התפרצות בלתי צפויה, שעלולות להיות לה השלכות פוליטיות וכלכליות בלתי צפויות".
ההפגנות, מחזה נדיר של התנגדות במדינה ערבית שהביאה לראשונה להפלתו של שליט דיקטטורי בעקבות התקוממות עממית, היו יוצאות דופן גם מפני שרובן אורגנו באמצעות רשתות חברתיות באינטרנט, ובראשן טוויטר ופייסבוק. צעירים משכילים רבים בתוניסיה - אשר לה מערכת החינוך המפותחת ביותר בצפון אפריקה - השתמשו בבלוגים ובאתרים כמו גוגל ויוטיוב, כדי להעביר את עיקר המידע על מיקום ההפגנות ומועדן, וכן תמונות וסרטוני וידיאו מההתרחשויות. האינטרנט היה המקור העיקרי לתיעוד ההפגנות.
בתוניסיה אין תקשורת חופשית, אך המפגינים מנצלים את בורותו של המשטר לגבי התנהלות הפייסבוק והדרכים לנטרולו. ההפגנות התפרצו לאחר שב־17 בדצמבר החרימו הרשויות דוכן פירות שהפעיל סטודנט מובטל בן 26 ללא רישיון, והוא הצית את עצמו ברחוב ומת מפצעיו. ממשלת תוניסיה דאגה לאורך השנים להציג את עצמה כסיפור הצלחה כלכלי, אולם האבטלה ושיעור העוני הגבוה הביאו להתפרצות המהומות, שבעקבותיהן תיירים מערביים רבים נותרו לכודים בבתי המלון או פונו על ידי צוותי חירום. כעת גובר החשש לענף התיירות המשגשג המספק תעסוקה ליותר מ־350 אלף מתוך 10.5 מיליון התושבים.
מקורות הכנסה מרכזיים אחרים הם חקלאות, כרייה וייצור, ולתוניסיה תשתיות מפותחות הכוללות ששה נמלי ים ושבע שדות תעופה בינלאומיים. המדינה עדיין שולטת בכמה סקטורים אסטרטגיים כמו פיננסים, אנרגיה, תעופה, גז ומים, אך המגזר הפרטי משחק בה תפקיד הולך וגדל. ואולם, אף שאחיזתו של השלטון בכלכלה פחתה בעשור האחרון, המצב הכלכלי לא רשם שיפור משמעותי. זאת בעיקר בעקבות הירידה ביצוא על רקע הירידה בביקושים והצהרות כוזבות שפיזר הממשל. בנאום ששודר ב־10 בינואר, התחייב הנשיא ליצור 300 אלף מקומות עבודה. אולם לפי מומחים, מדובר ביעד שאינו בר־ביצוע שכן לשם כך יש צורך בצמיחה שנתית של 8%, בעוד הצמיחה כיום עומדת על כ־4.5% לאחר שצנחה ל־0.7% בגלל המשבר.
