בטעם של פעם: חזרתם של המקצועות הישנים

באחרונה ניתן לחזות בתופעה שבמסגרתה קריירות ועיסוקים שנראה כאילו חלפו מן העולם, חוזרים לתחייה. עובדה זו מעידה אולי על כך שאנשים לא מעוניינים בייצור המוני, אלא מעוניינים במוצרים ובשירותים שהוכנו וסופקו באופן אישי יותר. אבל מעבר לכך שמדובר במקצועות שיש להם אולי תדמית מיושנת, רבים מאלו שמאמצים את הדרכים הישנות עדיין נהנים מיתרונות הטכנולוגיה המודרנית, ולו כדי לקדם את היוזמות דרך האינטרנט.

אלו כמה מקצועות שחווים התעוררות בתקופה האחרונה, לפחות בעולם הגדול. 

חקלאים

מאז תנועת החזרה לאדמה שפעלה בשנות ה-70, לא זכתה החקלאות לכך כך הרבה תשומת לב מצד הצעירים שלא גדלו בחוות. כיום יותר ויותר אמריקאים שוקלים להיות אחראים על ייצור המזון שלהם. כתוצאה מכך, חוות אורבניות מוקמות בערים בכל רחבי ארצות הברית, על גגות ובמגרשים ריקים.

החקלאות הזו אינה דומה במיוחד למודלים המשפחתיים של העבר. מכיוון שכיום ייצור המזון נשלט על ידי תאגידים גדולים, מטרת החוות החדשות היא לבזר את המזון באופן מקומי יותר ובהיקף מצומצם שלא פוגע בסביבה. אספקט נוסף מתייחס לבעיית השמנת היתר: עירוב הילדים בייצור מזון בריא עשוי לעזור להם לפתח הרגלים בריאים יותר.

החקלאות החדשה: ייצור מקומי וידידותי לסביבה צילום: בלומברג

כותב אותיות 

סמלים מסחריים נוצרו בעבר ביד על ידי מקצוענים. אולם בעידן הדיגיטלי, כל אדם עם מחשב יכול ליצור שלט או לעצב לוגו – למרות שזה לא אומר שהוא ייראה טוב.

"מותגים וסמלים מסחריים הופכים להיות הומוגניים מכיוון שהמעצבים לרוב רק משחזרים פונטים שלכולם יש גישה אליהם", מסבירה אליזבת קארי סמית, מסטודיו עיצוב בברוקלין. "כתיבת האותיות מעניקה לחברות הזדמנות ליצור משהו ייחודי". יתרון נוסף הוא שחברות אחרות לא יכולות לגנוב את הרעיון בקלות. "יש כל כך הרבה מעצבים גרפיים, כך שאלה מאיתנו שמתמחים בכתיבת אותיות יצרו לעצמם נישה על ידי ניצול מה שהיה בעבר הכישרון העיקרי של התחום." היא מוסיפה.

סנדלר 

ג'יימס רוברטס ממלבורן שבאוסטרליה מייצר נעלים ומוצרי עור בעבודת יד, ומשתמש בשיטות וכלים שדומים לאלו שהיה בשימוש לפני קרוב למאה שנים. הנעליים שלו נמכרות מ-790 דולר והלאה, ורשימת ההמתנה ליצירותיו אורכת שישה חודשים לפחות. יצרני נעליים אחרים מציגים את מרכולתם באתר Etsy.com.

העניין המחודש בנעליים מעוצבות וייחודיות נובע בעיקר מרצון לאיכות וליוקרה. "נעליים מעשה יד נחשבות עכשיו בתחום מוצרי היוקרה, כשבעבר הן היו אופציה בלבד.", מסביר ג'יימס. "כדי לשמור על המקצוע בחיים, אני דואג שהנעליים יתאימו לשוק היוקרה, ולפיכך אני מעלה את האיכות של כל שלב בתהליך".

הסנדלר חוזר לאופנה צילום: shutterstock

קצב 

שרה ביגלו עזבה את עבודתה כיחצ"נית כדי להפוך לקצבית. כיום היא עובדת 12 שעות ביום כקצבית בברוקלין. המשכורת שלה ירדה ב-30% בעקבות ההסבה המקצועית, אבל לדבריה היא עשתה זאת בשל אהבתה למקצוע.

"אני חושבת שלאחרונה אנשים מביעים עניין בקצבות בשל מספר סיבות: הוא נמכר כעיסוק סקסי, בשל התפיסה הקדמונית בכל הקשור לעבודה בידיים ויצירת מזון, והמזון עצמו (מה שאנחנו אוכלים, כיצד מכינים אותו, מהיכן הוא מגיע) הפך להיות נושא חשוב, בייחוד בערים הגדולות. לכן מעורבות בעולם המזון הפכה להיות מושכת יותר." מסבירה ביגלו.

לדבריה, העבודה לא השתנתה בהרבה מאז שנות ה-40, לפני שמפעלי העיבוד הגדולים השתלטו על העיסוק. ההבדל בעיניה הוא שכיום הקצבים יודעים להסביר על מקור הבשר ועל העבודה.

קצבות. עיסוק סקסי צילום: shutterstock

כוורנים 

מקצוע נוסף שחווה עלייה בפופולריות בשל הדאגות סביב מוצרי מזון מקומיים וברי קיימא הוא הכוורן. אולם, הכוורנים המודרניים נלחמים נגד ההידרדרות באוכלוסיית הדבורים בארצות הברית. במובנים רבים, עבודת הכוורנות לא השתנתה – בעיקר בכל הקשור לתחזוקת הכוורת והדבש. אספקט חדש נוסף הוא שהמקצוע חווה תחייה בערים על רקע הפיכתו לחוקי בשנתיים האחרונות בערים רבות מניו יורק ועד סולט לייק סיטי, וערים רבות אחרות שוקלות לבטל את האיסור. לרוב, הכוורנים לא עושים זאת בשביל הכסף, אלא יותר כתחביב. אך ניתן למצוא בתחום עבודה או להרוויח ממכירת הדבש, או שעוות דבורים.

כוורן. לא רק לתושבי הכפר צילום: shutterstock

אנימטור מסורתי

השוואה בין האנימציות מעשה יד המקסימות של קלאסיקות כמו סופרמן של מקס פליישר או שלגיה של דיסני, למראה הזול יותר של הסרטים המצוירים המאוחרים יותר, מסבירה היטב מדוע אומצו במהירות הטכנולוגיות החדשות באנימציה דיגיטלית.

אף שפיקסר שולטת על הסרטים המצוירים, אל תספידו את האנימציה הדו ממדית המצוירת וצבועה ביד. דיסני בכבודה ובעצמה (שבבעלותה פיקסר) חזרה לתמוך בציור ביד לאחר הפסקה של חמש שנים, בשני הלהיטים האחרונים שלה, הנסיכה והצפרדע ופלונטר. "האנימציה הקלאסית עסקה בזה! בלי תלת מימד! בלי משקפיים מיוחדים! בלי תוספת מחיר לכרטיסי הקולנוע! בלי אקשן חסר משמעות!" שיבח מבקר הקולנוע הנחשב רוג'ר אברט.

ספרים 

"הניו יורק טיימס" פרסם לאחרונה כתבה שלמה על תחייתן של המספרות, שבהן גברים יכולים ליהנות מתספורת וגילוח, במחירים זולים יותר מאשר במספרות היוקרתיות. זה גברי. זה אופנתי. זה פרקטי, סיכמה הכתבה. המספרות החדשות נבדלות מקודמותיהן, המספרות היומיומיות ברחובות הראשיים של הערים, בכך שהן בוחרות ברטרו במודע והופכות אותו למוצר נחשק.

מספרה. גברי, אופנתי ופרקטי צילום: shutterstock