הבזבוזים הסודיים: אילו הוצאות נוטים בני זוג להסתיר

לרוב עדיף לכם לא לשקר לבן או בת הזוג לגבי ההוצאות שלכם. עם זאת, יש כאלו שמאמינים שמעט הסחות דעת יכולות לעזור למנוע מריבה.

כ-80% מהאנשים הנשואים מסתירים רכישות מבני הזוג שלהם, כך עולה מסקר שערכה השנה חברת CESI שנותנת פתרונות לחובות. מהסקר עולה גם שהגברים הם בעלי סבירות גבוהה יותר להסתיר באופן קבוע רכישות מאשר נשים.

מומחים בנושא טוענים שלשקרים הקטנים הללו יש פוטנציאל לפגוע במצב הפיננסי ובמערכת היחסים כאחד. למרבה המזל, יש דרכים לשמור על הנישואים מבלי לחשוף כל שקל שמוציאים.

מדוע אנחנו שומרים סודות

אם נתעלם לרגע מפתולוגיות מסוימות כמו התמכרויות או כפייתיות, הסיבה לכך שרוב הזוגות מסתירים את ההוצאות שלהם היא פשוטה למדי: "הימנעות מקונפליקטים או ביקורת מבן או בת הזוג", מסביר הפסיכולוג בראד קלונץ.

רוב הריבים על כסף מתחילים בהטלת אשמה - "איך יכולת לבזבז 300 דולר על נגן בלו ריי/סוודר חדש?" - אבל הפריט או המחיר אינם בדיוק הנושא המרכזי, טוען קלונץ. למעשה, הוויכוח הוא על התנגשות של ערכים. במקום לשוחח על ההבדלים הללו לפני הרכישה, לעיתים קרובות קל יותר לטאטא את הרכישות מתחת לשטיח.

בהתחשב בכך שהסתרה עשויה למנוע ריבים, יש שיטענו שיש מקום לדיסקרטיות, והם יהיו צודקים - עד לנקודה מסוימת. "כל הזוגות זקוקים לפרטיות", אומרת ברברה נוסבאום, פסיכולוגית מניו יורק המתמחה בסוגיות כספיות. אך חשוב לאזן את הצורך הזה עם הצורך לשאת באחריות. "זה בסדר לא לספר", מוסיף קלונץ. "כל עוד לא מתחילים לרמות".

יש זוגות שמנהלים את ההוצאות שלהם מבלי לשתף בדבר, מסביר קלונץ. אם הם הסכימו להתנהל באופן עצמאי, זה בהחלט מתקבל. מצד שני, ההחלטה לא לספר לבן הזוג על רכישות מסוימות מבלי שיהיה הסכם מפורש היא סוג של הונאה, וזה בהחלט עשוי לחרב את מערכת היחסים.

אם אתם לא בטוחים לגבי ההתנהלות, "שאלו את עצמכם - אם בן הזוג שלי יגלה, האם זה יפגע באמון בינינו?" מייעצת נוסבאום. הסימן הבולט ביותר הוא אם ההרגלים שלכם פוגעים בהתקדמות לעבר מטרות משותפות. דגלים אדומים נוספים: אתם מחביאים חשבונות או קבלות. אתם מחזיקים בחשבון סודי, או שעירבתם את הילדים וביקשתם שלא יספרו ל"אמא/אבא".

כיצד לגרום לפרטיות לעבוד

כל זוג צריך להגדיר מדיניות של סודיות - בין אם פירוש הדבר הגדרת הסכום שניתן להוציא בפעם אחת או קטגוריות מסוימות שלא דורשות דיונים (כמו הוצאות על הילדים או בענייני עבודה). בשלב הבא קבעו תקופת ניסיון של 30 יום, "מכיוון שככל הנראה תרצו לנהל משא ומתן בעניין", מסביר קלונץ.

אם לאחד מבני הזוג או לשניהם יש היסטוריה ארוכה של הסתרות, יהיה צורך לדון בפער בין הערכים. אל תתעמקו ברכישות או בסכומים, מזהירה נוסבאום, אלא הסבירו מה עומד מאחורי ההוצאות, כמו עזרה למשפחה או פינוק עצמי. זה יכול לעזור להבנה.

מעל לכל, עליכם לקבל את זה שככל הנראה לעולם לא תצליחו להעביר את בן הזוג לגמרי לצד שלכם, ולפיכך, אומר קלונץ, "חשוב להפסיק לנסות לשכנע אחד את השני, אלא לנסות להתקדם לעבר פשרה מתקבלת על הדעת".