מה מחיר האושר? בערך 75 אלף דולר בשנה

אושר ועושר היא ברכה שגורה במחוזותינו, כי הלא כולם רוצים להיות גם עשירים וגם מאושרים. אלא שמסתבר שצמד המילים האלו לא מסתדרות תמיד ביחד, וכסף אינו ערובה לאושר. למעשה, שני מחקרים חדשים טוענים שכסף יכול לקנות סיפוק בחיים, אבל לא אושר - ובכלל אנשים שמרוויחים יותר מ-75 אלף דולר בשנה אינם בהכרח מאושרים יותר מהשאר.

המחקר הראשון נערך על ידי חברת גאלופ והקיף 136 אלף אנשים ב-132 מדינות. הוא מצא שהכנסה גבוהה יותר קשורה באופן הדוק לאופן שבו אנשים מעריכים את החיים שלהם, אך פחות עם הרגשות היומיומיים. "האם כסף הופך אנשים למאושרים? לדעתנו הוא מגביר את הסבירות שהם יהיו מרוצים", אומר אחד ממחברי המחקר, הפסיכולוג אד דינר מאוניברסיטת אילינוי. "במחקר שערכנו בקרב האנשים העשירים ביותר, מצאנו כמה אנשים אומללים".

החוקרים עיצבו מספר דרכים למדידת סוגים שונים של סיפוק: ראשית, הם ביקשו מהנשאלים לבצע הערכה כוללת של חייהם, ולדרג עצמם על סולם שנע בין 0 ל-10, כשעשר מייצג את "החיים האפשריים הטובים ביותר עבורכם", ואילו 0 את האפשרות הגרועה ביותר. הממצאים הראו שסיפוק מהחיים עולה באופן משמעותי עם הכנסת משק הבית. המחקר מדד אושר בדרך נוספת: הנחקרים ענו על שורה של שאלות בנוגע לחוויות שלהם מהיום הקודם, לדוגמה האם חשו הרבה רגשות חיוביים (שנמדדו על פי הנאה וחיוכים או צחוק), או רגשות שליליים (כעס, עצב, דאגה ודיכאון)? האם התייחסו אליהם בכבוד? האם התאפשרה להם ההזדמנות לעסוק במה שהם הכי טובים, ללמוד משהו חדש או לבחור כיצד להעביר את הזמן?

למאפיינים הללו מסתבר יש השפעה גבוהה יותר על הרגשות החיוביים בבסיס יומיומי מאשר הכנסה. "הון חברתי פירושו שיש לך אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם, שמכבדים אותך – ומכאן נובעים הרגשות החיוביים", מסביר דינר. כמו כן, מיומנות מובילה לרגשות חיוביים. לעומת זאת, סיפוק מהחיים מייצג האם אנשים מצליחים לשמור על הערכים והמטרות שלהם בטווח הארוך.

עשירים ביאכטה. "עושר מגביר את הסיכוי שאנשים יהיו מרוצים" צילום: shutterstock

"פחות כסף מקושר עם כאב רגשי"

במחקר נוסף שערכו חתן פרס נובל דניאל כהנמן ואנגוס דיטון מאוניברסיטת פרינסטון, הם חקרו יותר מ-450 אלף תשובות שניתנו למדד איכות החיים, סקר יומי בקרב אלף אזרחים אמריקאיים שנערך בין 2008 ל-2009. גם בסקר זה השתמשו בסולם כדי למדוד את התשובות לשאלות לגבי חוויות רגשיות ביום הקודם.

החוקרים מצאו שבעוד שרגשות חיוביים עולים בהתאם להכנסה, הם עוצרים בסביבות ה-75 אלף דולר, זאת על אף שדירוגי הסיפוק ממשיכים לעלות. יתרה מכך, בעלי הכנסה נמוכה ביטאו את הכאב הרגשי המקושר עם בריאות לקויה, גירושים ובדידות.

"יותר כסף לא בהכרח פירושו יותר אושר, אך פחות כסף מקושר עם כאב רגשי", מסכמים המחברים. "נראה ש-75 אלף דולר הוא הסף שמעליו עליות נוספות בהכנסה כבר לא משפרות את היכולת של אנשים לקדם את איכות החיים שלהם: בילוי זמן עם אנשים שהם אוהבים, הימנעות מכאב ומחלות והנאה ממנעמי החיים. כמו כן ישנה סבירות גבוהה יותר שככל שעולה ההכנסה מעבר לערך זה, היכולת המוגברת לרכוש חוויות חיוביות מתאזנת, בממוצע על ידי השפעות שליליות".

"הנתונים שאספנו אינם מצביעים על כך שאנשים לא יהיו מרוצים אם יקבלו העלאה מ-100 אלף דולר ל-150 אלף דולר, או שיגיבו באדישות לירידה בקנה מידה זהה בהכנסה שלהם," הם מוסיפים. "שינויים בהכנסה בטווח העליון הם בהחלט בעלי השלכות רגשיות. הנתונים מצביעים על כך שמעל רמה מסוימת של הכנסה יציבה, איכות החיים מוגבלת על ידי גורמים נוספים".

חינוך להישגים חומריים

שני המחקרים מעלים שאלה חשובה: מה יש בהכנסה שגורמת לאנשים להיות מרוצים מהחיים שלהם? האם זו ערימת המזומנים בבנק, היכולת לקנות את הצרכים הבסיסיים ומוצרי היוקרה, הטבות פסיכולוגיות שנוטות להתלוות לכסף, כגון מעמד, או היכולת לעמוד ביעדים ארוכי טווח, כגון מימון ההשכלה הגבוהה של הילדים?

"אני תוהה אם החיבור החזק בין הכנסה וסיפוק אינו למעשה תוצר של משהו אחר, כגון קריירה מוצלחת", טוען קנון שלדון, פסיכולוג מאוניברסיטת מיזורי. החוקרים במחקר העולמי בחנו את הנושאים הללו על ידי שורה של שאלות, כגון האם בשנה האחרונה קרה שלא היה לכם מספיק כסף לאוכל או מחסה?, האם אתם מרוצים מאיכות החיים? והאם יש לכם מחשב, טלוויזיה ואינטרנט?

רבע מהנשאלים במחקר של גאלופ שהודו שהצרכים הבסיסיים שלהם לא נענו, דיווחו על סיפוק נמוך יותר מהחיים. אך החוקרים הופתעו לגלות שהסיפוק מאיכות החיים הייתה בקורלציה גבוהה יותר במדינות עשירות. נראה כי אחת הסיבות לכך היא שאנשים בכלכלות מפותחות חונכו כך שהם מעריכים הישגים חומריים ותחרות, ולכן הם מרוצים אם עקפו את השכנים.