קרוגמן: "וושינגטון לא מגנה עלינו מהמשבר הבא"

את הטור הראשון שלו ככותב מן המניין ב"ניו יורק טיימס" בחר פול קרוגמן לפתוח במילים הבאות: "התחלות הן תמיד קשות. גם הכותבים הקשוחים ביותר מתקשים לעתים להימנע מיהירות. מאחר שמדובר בהתחלה חדשה עבורי, אני אפילו לא אטרח לנסות". על כוונתו של הכלכלן זוכה פרס נובל ניתן ללמוד מתגובתו לזכייה בפרס. "אם להיות הוגן באופן גמור ומוחלט, הנחתי שהרגע הזה יגיע ביום מן הימים, אך לא כעת. אני מודע לכך שישנם רבים הממתינים כל חייהם לשיחת הטלפון שתבשר להם על הזכייה, אך זה פוגע בנפש. לכן הדחקתי את זה", שיתף קרוגמן את קוראיו בטור שהתפרסם סמוך למועד הזכייה באוקטובר 2008.

כתבות נוספות בנושא:

• משנתו של כלכלן פייטן - לקריאה לחץ כאן
• האיש שהמציא מחדש את הכלכלה המודרנית - לקריאה לחץ כאן
  

"מפלגה של טיפשים"

ואולם נדמה שדווקא המילה "עקביות" מהווה את החוט המקשר בין מגוון דעותיו של קרוגמן, דעות שאותן הביע בכמעט 1,000 טורים פרי עטו המתפרסמים ב"ניו יורק טיימס" בקביעות מאז ראשית העשור הקודם. פוליטיקאים ציניים, בכירי וול סטריט, כלכלנים עמיתים, וגם ישראל - במשך השנים היו כולם מטרה לחצי הביקורת של הכלכלן האמריקאי, שאינו מהסס לצאת בימים אלה גם נגד הנשיא ברק אובמה וממשלו, חרף היותו של קרוגמן מזוהה עם השמאל הליברלי בארצות הברית.

את קווי המתאר ביחסו לוושינגטון שרטט קרוגמן במאמר שבו תיאר את רשמיו בעת ששימש יועץ כלכלי בממשל הנשיא רונלד רייגן. "וושינגטון מרתקת בהתחלה אך לאחר מכן התפכחתי. האמת היא שלמקבלי ההחלטות הבכירים אין מושג על מה הם מדברים. רמת הדיון במהלך מפגשים רמי דרג היתה פרימיטיבית להחריד". באותו המאמר מציין קרוגמן כי במהלך שהותו בוושינגטון הוא גילה גם דבר חיובי: יכולתו לתאר באנגלית פשוטה סוגיות כלכליות סבוכות.

את כישרונו זה מנצל, כאמור, קרוגמן כדי לנגח את הממסד הפוליטי והכלכלי. העובדה כי היה חלק מממשל רפובליקני בתקופתו של רייגן לא מנעה ממנו להצהיר לאחרונה כי המפלגה הרפובליקנית הפכה "מהמפלגה של הרעיונות, לזו של הטיפשים". עם חזרתם של הרפובליקנים לשלטון בתום עידן קלינטון, נהפך הנשיא ג'ורג' וו. בוש למטרה קבועה. קרוגמן ראה בו איום מהותי על היסודות הליברליים של החברה האמריקאית והצליח בקושי, כפי שאירע, למשל, בעת שהתארח בתוכנית הטלוויזיה "הדיילי שואו", להסתיר את הבוז שחש כלפיו. "אני לא אומר זאת לעתים קרובות, אבל תודה לך, הנשיא בוש", אמר בתוכנית בהתייחסו ליוזמתו של הנשיא לשעבר להפריט את מערכת הביטוח הלאומי. "אני אומר זאת מפני שמדובר בתוכנית גרועה שבוודאי תיכשל. שיקולים מסוג זה לא עצרו אותו בעבר". בסוף הראיון הודה קרוגמן כי הוא למעשה שם לעצמו למטרה להילחם בבוש הבן. "יש לנו כאן בעיה רצינית", הוסיף.

הביקורת הנוקבת על ממשל בוש חצתה לא אחת את הקו המפריד בין הכלכלה לפוליטיקה. מדיניות החוץ של הנשיא הרפובליקני - ובמיוחד המלחמות בעיראק ובאפגניסטן - עמדה לא אחת במוקד טוריו של קרוגמן. משם היתה הדרך לביקורת על ישראל קצרה. "ישנם אנשים בממשלה הישראלית שהבטיחו להנהגה הפוליטית שהטלת פצצות חכמות תביא לתבוסת חיזבאללה", קצף קרוגמן בקיץ 2006 על רקע מלחמת לבנון השנייה. "את האנשים הללו יש לפטר".

קריסת השווקים בספטמבר 2008 חשפה לדעת רבים את כישלונם של עמיתיו בחיזוי האירועים שהורידו את הכלכלה העולמית על ברכיה. לדעתו של קרוגמן, כלכלנים נהגו להתעלם מהאפשרות של כשלים קטסטרופליים בכלכלת השוק מאחר שהם נטו "לבלבל בין מודלים יפהפיים שהוסוו על ידי נוסחאות מתמטיות מפוארות, למציאות".

עוד הוא ציין כי "למרבה הצער, גישה רומנטית ונקייה כלפי מדע הכלכלה הובילה כלכלנים להתעלם משלל דברים שעשויים היו להתקלקל. הם התעלמו מהמגבלות של הרציונליות של בני האדם, תופעה המובילה לעתים להתפתחותן ולפקיעתן של בועות, לבעיות העמוקות של מוסדות פיננסיים ולבעייתיות המובנית של השווקים".

פרופ' קרוגמן נערך לראיון באוניברסיטת פרינסטון. "כלכלנים נטו לבלבל בין מודלים יפהפיים למציאות" צילום: אי פי אי

פקיעתן של בועות

ואולם בהזדמנות אחרת יצא להגנת התחום שהקנה לו תהילה. "אני מבין מדוע ישנם רבים הסבורים שכלכלה היא מקצוע משעמם, אך הם טועים", כתב. "אין דבר מרגש כמו לגלות שהאירועים הגדולים בהיסטוריה, הכוחות הקובעים את גורלם של אימפריות ומלכים, ניתנים לעתים להסבר, או אפילו לשליטה באמצעות כמה סימנים המודפסים על דף נייר". למרות התקווה הגדולה שסימלה בחירתו של אובמה, קרוגמן לא היסס להביע את אכזבתו מאוזלת היד של הממשל בכל הנוגע לטיפול במשבר הכלכלי. גם יריבי הממשל, בדמותם של ענקי הפיננסים של וול סטריט המתנגדים ליוזמת הממשל להדק את הפיקוח על פעילותם, נמצאים לעתים על הכוונת שלו. על גולדמן זאקס כתב כי רווחי העתק שגרף בנק ההשקעות מעידים כי גולדמן "טוב מאוד במה שהוא עושה, אך למרבה הצער זה רע לאמריקה". בהמשך כתב קרוגמן כי הרווחים של גולדמן, בשווי מיליארדי דולרים, הם עדות לכך כי "וושינגטון אינה עושה דבר כדי להגן עלינו מהמשבר הבא, ולמעשה הפכה את אפשרות התרחשותו של משבר נוסף לסבירה יותר".

ב-22 ביוני יקיימו "כלכליסט" ופסגות את הפסגה הכלכלית בהשתתפות ראשי המשק ואורח הכבוד פרופ' פול קרוגמן, חתן פרס נובל לכלכלה. להרשמה לפסגה הכלכלית לחצו כאן