עסקאות החלף הסתירו את הגירעון האמיתי של יוון

יוון ארגנה עסקאות החלף עם כ-15 חברות ני"ע, כולל מספר תשלומים מבנקים שעזרו להסתיר את הגירעון האמיתי של המדינה, כך על פי אדם המקורב לעסקאות. לדבריו, עסקאות החלף איפשרו ליוון לקבל תשלומים מראש לפני 2008, כלומר - לפני שהרגולטורים באיחוד האירופי שינו את הכללים כך שהגבילו את

גולדמן זאקס, שסיפקה ליוון כמיליארד דולר במימון בעסקאות החלף מ-2002, ככל הנראה עמדה מאחורי החוזה הגדול ביותר. בשבוע שעבר הורה האיחוד האירופי ליוון לספק מידע על עסקאות החלף שביצעה כחלק מהחקירה לגילוי האם המדינה השתמשה בנגזרים על מנת להסתיר את גודלו המדויק של הגירעון התקציבי, ואם מדינות נוספות השתמשו בהם. עסקאות החלף לרוב נועדו לסייע למדינות לנהל את החובות שלהן, ולא כדי לייצר כסף.

"תשלומים מראש, לא מובילים בהכרח לחובות מוסתרים", מסביר סזאר קונטי, פרופסור למנהל עסקים. "אם משתמשים בעסקאות החלף לניהול התחייבויות, ולא כדי להעלות אותן, אז הן מועילות".

חששות לגבי יכולתה של יוון לכסות את הגירעון והחובות שלה פגעו בשוקי ההון, מאז שהממשלה חשפה כי הגירעון של המדינה עמד בשנה שעברה על 12.7%, יותר מפי 4 מההגבלה במדינות גוש היורו, השיעור הגבוה ביותר מבין 27 המדינות החברות באיחוד האירופי.