"קרנות הגידור משתמשות במידע פנים כחלק מאסטרטגיית ההשקעות שלהן"

קרנות גידור רבות רואות במסחר תוך שימוש במידע פנים עיקרון מנחה וחלק מאסטרטגיית ההשקעות שלהן, כך אמר ראש חטיבת האכיפה של רשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), רוברט קוזמי. לדבריו, בניגוד למקובל בעבר, חברות לא משתמשות במידע פנים באופן חד־פעמי כדי לגרוף רווח, אלא משלבות אותו

את הדברים אמר קוזמי במהלך סוף השבוע מיד לאחר שמשרד המשפטים האמריקאי, בשיתוף עם סוכנות ה־FBI, דיווחו על מעצרם של 14 חשודים נוספים בפרשת המסחר במידע פנים הגדולה ביותר בתולדות ארה"ב - פרשת גלאון. הוא ציין בדאגה כי לאחרונה התרחבה התופעה לפיה יוצאי חברות גדולות מקימים קרנות גידור תוך שהם שומרים על קשרים הדוקים עם עמיתיהם לשעבר, והדבר מאפשר ביתר קלות גישה למידע אסור. לדבריו, גם מסחר במידע פנים אשר מגיע לידי עובדים זוטרים (דוגמת תחזיות רווח והכנסות) הפך לנפוץ יותר לאחרונה.

ראג' רג'רטנאם, מייסד גלאון, אשר ניהלה נכסים בהיקף של כ־7 מיליארד דולר, הואשם לפני כחודש במסחר במידע פנים. עד כה הצליחו החוקרים להוכיח כי רג'רטנאם היה מעורב בגריפת רווחים של 53 מיליון דולר תוך הפרת החוק בפרשה ההולכת ומסתעפת. "הוול סטריט ג'ורנל" דיווח בסוף השבוע כי החקירה בנושא תכלול גם עובדים בקרן הגידורSAC Capital Advisors של סטיבן כהן, אחת הקרנות הגדולות והמצליחות בארה"ב, המנהלת נכסים בהיקף של כ־12 מיליארד דולר.

"אנו עדים לכך שאנשי קרנות הגידור מנסים להדק את קשריהם עם חברות ציבוריות, הם מוצאים שם מקורות המעבירים להם מידע ושיטת עבודה זו הופכת לנפוצה ומקובלת", אמר קוזמי. "אני מתקשה להעריך עד כמה התופעה נפוצה, אוכל לומר רק ששינויים במבנה השוק, כמו גם המספר ההולך וגדל של קרנות אשר הפרו את הנהלים ופעלו בתחומים האפורים – תוך שהן מתמקדות בשקיפות מוגבלת ומתחמקות מפיקוח רגולטורי, הפכו עבירות אלו לנפוצות ביותר. בכוונתנו למקד בכך את החקירה שלנו".

בתוך כך פורסם בסוף השבוע כי בנק ג'יי.פי. מורגן צ'ייס נפל קורבן להונאה של עשרות מיליוני דולרים. זאת לאחר שבנק בר סטרנס, אותו רכש בשנה שעברה, הלווה בטרם פשט רגל סכומי כסף למנהל השקעות גרמני שהשקיע בקרנות גידור שבפועל לא היו קיימות. מעקב אחר פעולותיו של האיש הוביל לחקירה בינלאומית נגד חברת ההשקעות הגרמנית K1 בה עבד, שבעקבותיה נעצר מייסד החברה הלמוט קינר. בנוסף לבנק ההשקעות האמריקאי, שהפסדיו בהונאה נאמדים ב־100 מיליון דולר, בפרשה מעורבים גם בנק ברקליס הבריטי, שהפסיד בדרך זו 220 מיליון דולר, ובנק BNP פאריבה הצרפתי אשר הפסיד 60 מיליון דולר.