בדרך לשום מקום - חבילת חילוץ בשווי 4 טריליון יואן

פועל בקסדה צהובה עומד בלב ערימת פסולת בנייה, קורות עץ מהוקצעות וקירות חצי הרוסים. "בעוד שבועיים נסיים כאן. הדיירים יחזרו הביתה". ואתה? "אמרו לי שתהיה עבודה בשידאן (שכונה במרכז בייג'ינג), אני אנסה להמשיך שם. בחודשים הקרובים תהיה הרבה עבודה בבנייה. זה הכל בגלל ה'ג'נג שינג ג'י חואה' - תוכנית התמריצים הסינית".

הפועל וואנג הגיע לבייג'ינג ממחוז שאנדונג שבמזרח המדינה אחרי שמפעל החגורות שבו עבד, שהיה בבעלות קוריאנית, פשט את הרגל ונסגר. הוא הבין שבתנאים הנוכחיים כנראה לא יצליח למצוא משרה במפעל אחר, ונדד לעיר הבירה כדי לנסות את ענף הבנייה ואת לשכות העבודה הממשלתיות, שמגייסות עובדים בקצב חסר מעצורים. עבור העבודה כאן הוא משתכר 1,000 יואן (כ־150 דולר) לחודש.

פועלי בנייה בבייג'ינג. משפצים בניינים היסטוריים ומשדרגים דירות של תושבים עניים צילום: רחל בית אריה

אחרי שהמנופים, המקדחות והפטישים הושבתו כדי ליצור שקט וסביבה סטרילית כביכול לקראת האולימפיאדה בשנה שעברה, הם חוזרים עתה לנוף האורבני של בייג'ינג - ובגדול. הפרויקט שוואנג משתתף בו נועד לשפץ כמה מהשכונות ההיסטוריות של בייג'ינג. התושבים, ברובם אזרחים מבוגרים בעלי הכנסה נמוכה, קיבלו דיור זמני על חשבון הממשלה ויחזרו לדירות משופצות, שבהן מים זורמים ושירותים פרטיים, אשר עד כה היו בשבילם בגדר שמועה בלבד. הכל באדיבות האובססיה הסינית להמשיך ולהניע את הכלכלה קדימה - כנגד כל הסיכויים.

וזה רק פרויקט אחד מבין מאות ואלפים שיצאו לדרך בסין, כולם במימון ממשלתי, כדי לסתור את השפעות המשבר העולמי. עם התמוטטות הצריכה במדינות המפותחות, היצוא הסיני, שהיה עד אז הקטר שמשך את הכלכלה קדימה, התחיל להאט. מיליונים שיצרו נעליים וצעצועים עבור הצרכן המערבי איבדו את מקום עבודתם, ובמקביל פוטרו עוד מיליונים מתעשיית הבנייה כאשר פקעה בועת הנדל"ן במדינה. התחזית, שלפיה 20-30 מיליון כפריים עניים ומחוסרי עבודה אינם מסוגלים לפרנס את משפחותיהם, נראתה כמו חלום בלהות שיוביל לכאוס אמיתי. עד כה לא התממשו תחזיות האימה האלה, ונראה שרוב המפוטרים נבלעו איכשהו במנגנון הממשלתי העצום, שנחלץ לייצר מקומות עבודה לכולם.

משטר לא שקוף

סין היתה בין המדינות הראשונות שהכריזו על תוכנית תמריצים מקיפה לכלכלה לאחר שהתבררו ממדי הקטסטרופה הגלובלית בסוף השנה שעברה, והיא גם הציגה את אחת החבילות הגדולות ביותר. היתרון של משטר שאינו חייב להעביר החלטות בפרלמנט דמוקרטי התבררו במהירות. כאשר בארצות הברית התחלף השלטון ובריטניה עדיין דשדשה, התחיל הקטר הסיני לשעוט בכל המהירות בדרך החוצה מהמשבר.

פועל בנייה בבייג'ינג צילום: רחל בית אריה

אבל המגבלות של משטר לא שקוף, ללא מנגנוני איזון ובקרה, בולטים גם הם באותה תוכנית עצמה: יותר מחצי שנה אחרי, יעילות תוכנית התמריצים הסינית מוטלת בספק, בעיקר משום שהתוכנית עצמה אינה ברורה לגמרי. הכלכלה בהחלט נראית במצב טוב יותר ונתונים מעודדים מתפרסמים בכל חודש מאז תחילת השנה. שוק המניות חזר לעליות אופטימיות ואפילו מתכנן הנפקות חדשות. אבל השאלה ששואלים יותר ויותר בבייג'ינג היא "מה עם הטווח הארוך?". כלכלנים ויועצי מדיניות תוהים אם בייג'ינג אינה מקריבה את טובת הכלכלה בטווח הרחוק לטובת יצירת מצג של "עסקים כרגיל" והבטחת תמ"ג גבוה בשנה הנוכחית. ועוד לא אמרנו כלום על הסביבה.

עד היום לא ברור מה באמת יש בתוכנית, שהיקפה הכולל 4 טריליון יואן או 586 מיליארד דולר. רק בסוף מאי פורסמו פרטים על הקצאת המשאבים בתוכנית. באותה הזדמנות הכריזה ה־DRC (National Development and Reform Commision), אחד הגופים רבי־העוצמה בסין, ש־60% מהכסף שהוקצה כבר נוצל - עוד הצהרה שלא ברור מה תוקפה. נוסף על כך, לא ברור אם התוכנית באמת גדולה כפי שהיא מתוארת בידי אנשי התעמולה של בייג'ינג. המבקרים טוענים, בין השאר, שחלקים רבים בה הם פרויקטים שהיו מתוכננים ממילא עוד לפני שהוחלט על תוכנית התמריצים. לדבריהם, הם שולבו בתוכנית כדי לנפחה ולשלוח מסר לאוכלוסייה שהממשלה שולטת במצב ומוכנה להשקיע סכומים אדירים בחילוץ המשק מהמשבר.

מספרים חסרי תקדים

בתחילת השנה עלה חשש שהסכום העצום שכבר הוקצה לא יספיק כדי לעצור את המיתון והחלו דיבורים על חבילה נוספת. צעד כזה לא הוכרז בינתיים, מכיוון שהכלכלה הסינית החלה להראות סימני התאוששות, אך ראש ממשלת סין וון ג'יה־באו אמר באחרונה שבארסנל שלו "נותרה עוד הרבה תחמושת" למלחמה במשבר, ברומזו כי בייג'ינג תשחרר עוד סכומים ככל שיידרש.

מה שברור הוא שרובה המכריע של החבילה מורכב מהשקעת ענק בתשתיות ברחבי המדינה, לפי מיטב המסורת של סין. לפי הנתונים החדשים, 37.5% מכלל התוכנית, שהם 1.5 טריליון יואן, מוקצים לתשתיות. עוד 25% מוקצים לשיקום מחוז סצ'ואן שנפגע ברעידת אדמה חמורה בשנה שעברה. המספרים מסחררים, וכמעט חסרי תקדים: 300 אלף ק"מ של כבישים חדשים. 92 מיליארד דולר להרחבת רשת מסילות ברזל. עשרות נמלי תעופה: אלה רק חלק מהעבודות שמתבצעות בקצב מואץ בכל פינה של המדינה העצומה והופכות אותה על פיה. חלק מתוכנית התמריצים מופנה ישירות לאזרחים, ובעיקר לתושבי הכפרים, בתור סובסידיות לרכישת מכשירי חשמל ומכוניות. במאות ערי שדה קטנות בפנים המדינה נפתחו בחודשים האחרונים שווקים של מכשירי חשמל. האיכר ג'או יכול לגשת לשם, לקנות טלפון נייד, מקרר או טלוויזיה ולקבל מיד החזר של כ־13% מההוצאה בלשכת המס. מבקרי התוכנית אומרים, עם זאת, שמדובר במידה מסוימת בניפוח מלאכותי של שוק צרכני - שאין הצדקה כלכלית אמיתית לקיומו.