פרקליטו של השטן: ראיון עם העו"ד שמנסה להציל את ברנרד מאדוף

ברנרד מאדוף, יו"ר נאסד"ק לשעבר, שהודה בתחילת החודש בהונאת פונזי הגדולה בהיסטוריה, נחשב בעיני היהודים להתגלמות החדשה של השטן. מאדוף היה מנכבדי הקהילה היהודית בארצות הברית, מקובל ומוכר על ידי כולם, עד שמעל באמונם של עשירי הקהילה. מי שהשקיעו אצלו את כספם איבדו הכל עם התפוצצות הפרשה בסוף השנה, ובקהילה היהודית המגובשת מדובר בגופים מוסדיים ובאנשים פרטיים עם הרבה מאוד כסף, אבל גם במשקיעים קטנים, מוסדות אקדמיים וקרנות צדקה. לא בכדי רבים מאנשי הקהילה רואים בפרקליטו - עו"ד איירה לי ("אייק") סורקין, בעצמו יהודי - את פרקליטו של השטן.

"קיבלתי לא מעט אימיילים אנטישמיים", מודה סורקין בראיון מיוחד ל"כלכליסט". "מקללים אותי על כך שאני יהודי. היו כמה איומים על חיי שהגיעו באימייל. אנשים פשוט כתבו לי שאני צריך למות. אחד האימיילים היותר חריפים שקיבלתי היה מאדם שכתב: 'כיהודי אחד לאחר, אני מאוד מצטער שמשפחת סורקין לא נמחקה במחנות הנאציים'. במקרה אחר מישהו גם השתמש בשמי כדי לעשות עוד איזו הונאה. הגשתי תלונה ב־FBI, אבל אנו עוד לא יודעים הרבה על זה".

הרגזת הרבה אנשים, ובעיקר הרבה יהודים.

"קשה לדעת מאיפה בדיוק הגיעו האימיילים האלה. אנשים כתבו שהם יהודים, אבל אני לא באמת יודע אם הם יהודים".

אתה מבין מה גרם לקורבנות של מאדוף לכעוס עליך כל כך?

"בהחלט. אמרתי ישר מההתחלה שזו טרגדיה מאוד גדולה. אני מניח שהוא פגע בהרבה יהודים ובהרבה קרנות צדקה יהודיות. אבל אני מניח שהם כועסים כי הם לא מבינים מה התפקיד של סנגור".

אתה יהודי, שמייצג יהודי אחר, שאומרים עליו שהוא הפושע שפגע הכי קשה בקהילה היהודית. זה לא יוצר קונפליקט?

"אני מכיר את הטענה הזו, אבל החוק אומר שאתה זכאי לייצוג של עורך דין, וכל יהודי צריך להיות גאה בזה שכל אחד זוכה לייצוג. למרבה המזל, בארה"ב הצדק אמור להיות עיוור לצבע ולדת. כל האזרחים זכאים לזכויות שבחוקה.

"עורכי הדין משרתים תפקיד מאוד חשוב במערכת. היכולת שלנו להגן על אנשים שלא עשו מעשים רעים תתאפשר רק אם נגן גם על אנשים שכן עשו מעשים רעים. התפקיד שלי הוא לעזור לאנשים. הרי אם הייתי רופא ברור שהייתי מטפל בו. יש רופאים ישראלים שמטפלים בטרוריסטים פלסטיניים, ואף אחד לא מתלונן על זה. זה אותו דבר אצל עורכי דין".

אתה חושב שהכעס עליך היה אחר אם לא היית יהודי?

"זו שאלה טובה, אבל אני לא באמת יודע את התשובה. יכול להיות שאולי היה פחות כעס אם לא הייתי יהודי. אבל התפקיד שלי כפרקליט הגנה הוא להגן על האנשים הכי שנואים, הכי מבוזים, הכי לא רצויים, הכי לא אהודים. אלה שכולם כועסים עליהם. זו העבודה שלי".

"הודה לפני שהגעתי"

סורקין (66), נשוי ואב לשני בנים, נחשב על ידי רבים לפרקליט מספר אחת בארה"ב בנושא עברייני צווארון לבן. הוא גר בניו יורק ומכהן כשותף האחראי על נושא ניירות ערך וליטיגציה בפירמת עורכי הדין Dickstein Shapiro, שמשרדה שוכן בלב מנהטן. במשרד עורכי הדין הקודם שעבד בו, Squadron, Ellenoff, Plesent & Sheinfeld, החליטו השותפים להשקיע את כספי הפנסיה שלהם אצל יהודי אחד, ברני מאדוף שמו. גם 19 אלף דולר מכספי הפנסיה של סורקין, שלמעשה היה בעצמו אחד הנפגעים, הושקעו אצל מאדוף. גם הוריו יכלו בקלות להיות קורבנות: הם השקיעו אצל מאדוף לא פחות מ־900 אלף דולר, אולם לאחר פטירתם הכסף מומש והועבר לבניו של סורקין. "החשבון אצלו נסגר, וכך לא איבדנו כסף", הוא אומר.

טענו נגדך שזה יוצר בעיות אתיות, ושאתה לא יכול לייצג את מאדוף.

"אמרתי בבית המשפט שאין קונפליקט, ואם היה אז הוא נדחה על ידי מאדוף בעצמו".

ברנרד מאדוף צילום: בלומברג

איך הגעת לייצג אותו?

"אחרי שהוא נעצר, ממש ביום המעצר, הוא התקשר אליי וביקש שאייצג אותו. הכרנו לפני שנים, דרך פירמת עורכי הדין שלי. אני מייצג אותו אישית, ושלושה עורכי דין נוספים מהמשרד נשכרו לייצג את שאר בני המשפחה".

כשהוא פנה אליך הוא ודאי היה מבוהל מאוד.

"תראה, זה ברור. ה־FBI עצר אותו והוא פשוט היה זקוק לעזרה. הוא היה במצב נואש".

היו לך ספקות בקשר ללקוח הזה?

"לא היו לי שום היסוסים. אפילו לא פעם אחת".

אתה מרוצה מאיך שהתיק נוהל?

"זה היה מאוד קשה, כי לפני שהתחלתי לייצג אותו הוא כבר התוודה בפני בנו ובפני ה־FBI והודה במה שקרה".

אם היית מייצג אותו לפני כן, היית מייעץ לו אחרת?

"אני לא יכול לענות על זה".

איך הסתדרת עם הכיסוי התקשורתי המסיבי של הפרשה? זה הרי היה כמו משפט ציבורי.

"לא דיברתי עם התקשורת על פרטי התיק, אבל ניסיתי לענות לשאלות על התהליך ועל התפקיד שאנו ממלאים בו, כדי שהתקשורת תבין איך מערכת המשפט מתפקדת".

סורקין כבר ייצג בעבר אנשים מפורסמים ומוכרים - הבולט שבהם הוא איל התקשורת רופרט מרדוק. זה היה בסוף שנות השבעים, כאשר סורקין נכנס לתפקידו במשרדו של עו"ד הווארד סקוודרון, ונדרש לסייע במאבקי ההשתלטות של מרדוק על חלק מהמגזינים שבעתיד יהיו חלק מחברת המדיה הענקית שלו, ניוז קורפ. "פירמת עורכי הדין שעבדתי בה עשתה את זה ועזרה למרדוק להקים ארגון מדיה ענק ולהצמיח את העסק", הוא מצטנע. "אני פשוט עזרתי לפירמה לעשות את זה, כי המשרד ייצג אותו במשך כ־30 שנה".

"אני לא מייצג לפי דת"

אבל חלק מהמיוצגים של סורקין היו הרבה יותר שנויים במחלוקת ממרדוק. בסוף 2008 הוא ייצג גם אזרח סורי תושב ספרד, שנאשם במכירת נשק לטרוריסטים אנטי־אמריקאיים. "הוא היה סוחר נשק שהואשם בקונספירציה למכירת נשק לארגוני טרור, והוא הורשע", מספר סורקין.

ייצגת סורי שהורשע במכירת נשק לארגוני טרור. ייצגת את הגנב היהודי הגדול והמרושע ביותר. אני מניח שזה משפיע על היחסים שלך עם הקהילה היהודית, לא?

"אני לא מייצג אנשים לפי דת, גזע או רקע, כך שלא היתה לי שום בעיה לייצג אותם. נכון שקיבלתי כמה אימיילים אנונימיים מאנשים שהציגו את עצמם כיהודים, אבל אנשים לא אמרו לי כלום באופן ישיר".

אלא שמאחורי גבו יש לא מעט יהודים שאומרים כי העובדה שסורקין לקח את התיק היא לא פחות משערורייה. סורקין משמש כיו"ר הדירקטוריון של ארגון ידידי האוניברסיטה העברית בארה"ב, שמגייס תרומות עבור האוניברסיטה, ומנכ"ל הארגון, פיטר ווילנר, אומר כי חלק מחברי הקהילה היהודית רותחים מזעם. "הרבה חברים בולטים בקהילה אמרו לי שהם חושבים שזה סקנדל שהוא לקח את התיק", מודה ווילנר.

זה משליך גם על הארגון שלכם?

"לא, הקשרים נותרו חיוביים ואין שום צעדים נגדנו בעקבות זה. עם כל הכעס, הם הבינו שזה מה שהוא עושה למחייתו. כמו שהוא אמר, היו לו לקוחות גרועים יותר, כאלה שביצעו רצח ואפילו לא הודו באשמה".

ווילנר וסורקין ביקרו לפני שבועיים בישראל והשתתפו בישיבת הוועד המנהל של האוניברסיטה העברית. האוניברסיטה הפסידה לא מעט תורמים, הן בשל המשבר הכלכלי והן בעקבות הונאת מאדוף. "אני יודע שבין התורמים של האוניברסיטה היו כאלה שהשקיעו את כספם אצל מאדוף", אומר סורקין, "אבל את אובדן התרומות אי אפשר לייחס רק לו, אלא בעיקר למשבר הכלכלי. שמענו מפי אנשי האוניברסיטה על התרומות שפחתו, אבל הבעיה הזו פוגעת גם בכל המוסדות האקדמיים בארה"ב. כל הקרנות והמוסדות ללא כוונת רווח בארה"ב סובלים עכשיו. יש ירידה בתרומות בכל מקום, גם בארגונים יהודיים וגם בלא יהודיים".

ומישהו בארץ ביקר אותך על כך שאתה מייצג את מאדוף?

"בישראל לא היתה ביקורת, ולא היו כעס או מרירות, לפחות לא עד עכשיו ולא מכיוון הישראלים שפגשתי. אבל מצד יהודים בארה"ב זה אחרת".

איירה לי סורקין צילום: בלומברג

"נתמקד בעונש"

בתחילת החודש הגיע סורקין עם מאדוף לבית המשפט במנהטן, שם הודה הנוכל היהודי בתרמית שביצע. סורקין צעד לצדו של מאדוף כשהוא נכנס לאולם. "לא היו הרבה אנשים שצעקו, אבל היו הרבה אנשים שהיו עצובים ודיברו בבית המשפט", נזכר סורקין. מאדוף הורשע ונשלח לבית המעצר, שם יבלה עד שגזר דינו יינתן ב־16 ביוני. העונש הצפוי על האישומים שבהם הודה מאדוף עומד על 150 שנות מאסר.

איך הוא מרגיש עכשיו?

"אני לא יכול להיכנס לזה, מטעמי חיסיון עורך דין לקוח. כל מה שאני יכול להגיד לך הוא שכאשר מאדוף הודה באשמה, הוא אמר שהוא מאוד מצטער ושהוא מתנצל על כל הכאב שהוא גרם".

המאבק שלכם עכשיו הוא להפחית את העונש?

"זו המטרה, להפחית את העונש ולשאת ולתת לגביו, וגם להקטין את סכום הכסף שהמדינה תובעת שהוא יחזיר. הם עדיין לא נקבו בסכום. אנו ממשיכים לייצג אותו גם לגבי גזר הדין וגם לגבי תביעת ההשבה. אני לא יכול להיכנס ספציפית לאסטרטגיה שננקוט, אבל בזה נתמקד עכשיו".

"נתונים שנרצה שבית המשפט יכיר"

אחד משלושת עורכי הדין שמסייעים לסורקין לייצג את מאדוף ואת בני משפחתו הוא מאורו וולף (41), שהתפנה בשבוע שעבר מהתיק העמוס והגיע לנאום בפני משלחת של בוגרי התכנית ללימודי מינהל עסקים למנהלים (emba) מטעם האוניברסיטה העברית, שהגיעה לסיור בן שבוע בניו יורק. וולף סיפר לסטודנטים על הרגולציה בתחום ניירות הערך בארצות הברית, אך סירב לדבר על הלקוח החשוב שלו.

"אני חושב שלייצג את מאדוף היה אחד התיקים הכי קשים שהייתי מעורב בהם, לנוכח הנסיבות המאוד קשות של התיק", אומר וולף ל"כלכליסט". "היה לי קושי אישי לראות את הקורבנות, שהם קורבנות תמימים. בכלל, זה היה תיק קשה לנהל. זה התיק הכי גדול ועם הכי הרבה כיסוי תקשורתי שעבדתי עליו, או שייצא לי לנהל אי פעם בעתיד".

ב־16 ביוני השופט יגזור את דינו של מאדוף, שהודה בתחילת החודש באישומים נגדו. "אני לא יכול לדבר על הקייס הזה, אבל בדרך כלל מה שאנחנו כסנגורים מנסים לעשות הוא להציג לבית המשפט אינפורמציה שחשובה, לדעתנו, להחלטה טובה יותר של השופט - פקטורים שאתה רוצה שבית המשפט יהיה מודע אליהם לפני שהוא מחליט אם לגזור יותר או פחות שנים".

כמו למשל?

"כמו, ושוב אני מדבר בכלליות, אם האיש תרם לצדקה או אם הוא מפצה את הקורבנות. כשהייתי תובע היה סיפור שבו אדם החזיר לקורבנות 20 מיליון דולר, 100% מהכסף. זה הוצג לתובע על ידי הצד השני, כדי שיראה שזו הרמה הכי גבוהה שניתן לעשות כדי לתקן את העוול".

זה מה שתטענו גם בתיק מאדוף?

"אני לא יכול להגיב על זה, כי אני לא רוצה להשפיע על המשפט באמצעות דברים שאגיד בתקשורת".

אבל אנחנו עיתון ישראלי.

"בתיק הזה, גם אם תגיד משהו בעיתון בארגנטינה זה יגיע לארה"ב".

איך מתנהלים בסביבה שבה התקשורת דורשת גזר דין של 150 שנה?

"אני מבין את זה, אבל השופט שלנו מאוד מנוסה, ואני מאמין שהוא לא יתייחס למדיה. אבל עדיין למדיה יש השפעה על התיק. או שאתה נלחם בתקשורת, או שאתה מתעלם ממנה, או שאתה עובד איתה".

וזה עוזר?

"נכון שרוב הכיסוי התקשורתי היה של הקורבנות, אבל רוב הדיווחים החדשותיים שקראתי היו הוגנים. יש ויכוח לגבי העונש, אבל לא היה פה ויכוח לגבי העובדות. הכל היה ברור".