התחזית של פול קרוגמן: "אמריקה תהפוך קצת יותר שוויונית"

לפני שהתפרסם בזכות הטורים מעוררי המחלוקת שכתב ל"ניו יורק טיימס", שבהם הרבה לתקוף את ממשל בוש, הצליח פול קרוגמן, החתן הטרי של פרס נובל לכלכלה, לשנות את הדרך שבה אנו חושבים על מסחר. הוא שינה את ההשקפה המקובלת, בת מאה השנים, המניחה שמדינות עניות ועשירות יסחרו באופן שווה זו עם זו (וטען שבעצם כמה מדינות עשירות שולטות במערכת).

טוב, ברור שאנחנו צריכים לדעת: איך הגבת כששמעת שזכית בפרס נובל?

"הייתי בחדר במלון בוושינגטון, ובדיוק נכנסתי למקלחת. התגובה הראשונה שלי היתה "ברור שזה מבטא שבדי מזויף; בטח מישהו מנסה למתוח אותי" אבל אז דיברו איתי עוד אנשים במבטא שבדי, והבנתי שזה אמיתי".

רוב העבודה שלך קשורה במסחר; האם אתה מודאג מפגיעה אפשרית בסחר החופשי?

"הגישה שלי די מתונה. הסחר העולמי הוא כבר כל כך חופשי, כך שמדובר בעיקר בנושאים שנמצאים בשולי העניין. אני לא חושב שהפרוטקציוניזם עומד להפוך לעניין חשוב. לא משנה מה אומרים המועמדים לנשיאות במהלך הקמפיין, ברגע שהם מגיעים לבית הלבן, מי מהם ירצה לבדוק מה יקרה לארה"ב אם תיסוג מהסכמי הסחר שלה?".

פול קרוגמן צילום: בלומברג

 

איך נקלענו למשבר פיננסי?

"הרגולציה לא עמדה בקצב של המערכת. כשהתפתחה מערכת 'בנקאות הצללים', עוד ועוד עסקאות בעולם נוהלו בידי מוסדות שלא היו נתונים בפיקוח בנקאי מסורתי. בגלל האווירה האידיאולוגית ששררה באותה תקופה, לא היו ניסיונות להרחיב את הפיקוח. אני חושב שעכשיו יהיה פיקוח הדוק יותר, ורמת ניירות הערך תופחת, כך שמשכנתאות מפלורידה לא יוחזקו בנורבגיה. אני חושב שיהיה מעניין לראות כמה מהיוזמות הפיננסיות שראינו יתבררו כארביטראז' רגולטורי. מישהו אמר פעם שלקנות את הנגזרים הללו (אלו שגרמו לקריסת הבנקים) זה כמו לקנות ביטוח לטיטניק ממישהו שעומד על סיפונה".

מה יהיו ההשלכות על הכלכלה הממשית?

"נראה יותר זהירות במתן הלוואות, זה ברור. נראה גם התכווצות של ההכנסות הגבוהות, שאת רובן מקבלים אנשים מתעשיית הפיננסים, כך שהחברה כולה תהפוך לקצת יותר שוויונית. בסך הכל זה יהיה די רע מבחינת ניו יורק".

אז זה נכון שאתה מאמין שהמודל הסוציו־אקונומי המושלם הוא זה שהונהג בשבדיה ב־1980?

"זה היה בעצם בקיץ 1980, החורף שם נוראי. אבל כן, זה היה שוויוני מאוד ודמוקרטי, עם איכות חיים גבוהה לכולם".

אני בטוחה שאתה לא ממליץ על שיעור מס של 60%, כמו בשבדיה. איך היית משנה את מערכת המיסוי?

"אנחנו צריכים יותר הכנסות, אבל אני לא חושב שהגדלת הנטל על העשירים היא הדרך הנכונה להשיג זאת. מדינות רבות עם רשת ביטחון חברתית חזקה מסתמכות במידה רבה על מס ערך מוסף, שמבוסס על פיזור גדול יותר".

מה דעתך על תוכנית החילוץ?

"היא נראית הגיונית יותר ממה שנראתה פעם, אבל הביצוע בעייתי. בצד חידוש ההון אין די הגבלות על הבנקים. יש עמימות גדולה מדי. השווקים עדיין אינם מאמינים שהחוב של פאני ופרדי נהפך לחוב ממשלתי. פולסון עדיין מאכזב, אבל קצת פחות מלפני שבוע".

לאן הקפיטליזם האמריקאי הולך מכאן? האם נהיה דומים יותר לאירופה?

"או לקנדה. בעיקרון אנחנו עומדים להיות פחות יוצאים מן הכלל ויותר דומים למדינה מערבית נורמלית. אנחנו הולכים להתכנס, אבל אני מקווה שלא בכל מחיר - אנחנו לא רוצים לדפוק את מערכת הפנסיה שלנו כמו שעשו הצרפתים".

מה העצה שלך לממשל החדש של ארה"ב?

"בחזית הכלכלית: אנחנו צריכים תמריצים פיסקאליים גדולים, ומהר. כמו כן, לנקוט פעולות חקיקה שישפרו את טיפולי הבריאות. אל תניחו למשבר לדחות את העניין הזה. מבחינה פוליטית, הם צריכים לבדוק מה בדיוק השתבש במהלך שמונה השנים האחרונות. אחת השגיאות הגדולות ביותר של קלינטון היתה לא לחשוף מה בדיוק קרה בפרשת איראן־קונטראס. ואז החבר'ה מפרשת איראן־קונטראס חזרו ועשו הכל שוב. בואו נעצור את זה הפעם".