חבילת הסיוע הגדולה בהיסטוריה: 2.9 טריליון דולר להצלת הכלכלה העולמית
ארצות הברית, שהיקף תוכנית החירום שלה צמח מ־700 ל־800 מיליארד דולר, אינה היחידה שמתכננת להעביר מיליארדים לשווקים. בריטניה, חלק ממדינות אירופה וגם יפן, הודו ואוסטרליה יעבירו יחד טריליוני דולרים דרך חבילות "סיוע", "חילוץ" או "הצלה"
בדיקת "כלכליסט" מעלה, שמאז פרוץ המשבר הפיננסי הזרימו הממשלות ברחבי העולם סכום דימיוני של כ-2.9 טריליון דולר (2,900 מיליארד דולר) בניסיון לספק חמצן לגופים הפיננסיים השונים ולייצב את הכלכלות. זה התחיל מ"חבילות סיוע", ושינה שם ל"תוכניות חילוץ" או, אם באמת רוצים לזרוע פאניקה, "תוכניות הצלה", שרוקחת כל מדינה עבור המוסדות הפיננסיים שלה כדי למנוע קריסת בנקים, חברות ביטוח, ושאר מוסדות שהוכרו כגדולים מכדי ליפול.
חבילת הסיוע הגדולה בהיסטוריה
הפתרונות המוצעים משתנים ממדינה למדינה אך המשותף לכולם הוא משלם המיסים הנבוך, שהשתתף במשך שנים בחגיגת האשראי הזול, עד שהתברר לו לתדהמתו כי הוא זה שנדרש לממן אותה.
את עיקר הכותרות וכשליש מהסכום תפסה ההזרמה האמריקאית, שצפויה להסתכם, בינתיים, בכ-1.8 טריליון דולר. תוכנית 700 מיליארד הדולר שהגיש שר האוצר האמריקאי הנרי פולסון, על פני שלושה עמודים קצרים, נועדה לקנות את כל המשכנתאות הרעות ואת ניירות הערך הבעייתיים מהמוסדות הפיננסיים במדינה. התוכנית זכתה למטחי ביקורת מכל צד כמעט, ואושרה בקונגרס אחרי מאבק קשה שבו הוספו לה סעיפים "ממתיקים" שונים. הממתיקים נועדו לשכנע את הפוליטיקאים לתמוך בתוכנית ההצלה, ועל הדרך ניפחו אותה לעלות של יותר מ-800 מיליארד דולר.
אך המשבר התפשט גם לאירופה, ועורר שם את השאלה הגדולה: האם לפעול ביחד, או שכל איש (או כל משרד אוצר), לנפשו? הולנד הציעה תוכנית חילוץ משולבת בערך של 300 מיליארד יורו, שנתקלה בהתנגדות ממדינות אחרות, והפעילה שוב את המוקשים המוכרים שמתחת לאחדות האירופית: המדינות השונות רוצות איחוד כלכלי, אך מתעקשות על עצמאות וריבונות, מה שעלול לעכב פעולה מתואמת ביניהן.
בריטניה הכריזה על הלאמה חלקית של כמה בנקים גדולים בעלות של 86 מיליארד דולר. זאת נוסף על 32 מיליארד דולר שהוציאה מוקדם יותר על הלאמת בנק המשכנתאות בדפורד אנד בינגלי, צעד מרחיק לכת יותר מזה שארה"ב נקטה.
כמה מדינות באירופה מתכוונות ללכת בעקבותיה, אחרי שכבר הזרימו סכומי עתק כדי להציל מפשיטת רגל את פורטיס, היפו, דקסיה, ועוד כמה מהמוסדות הפיננסיים המפוארים של היבשת. נשיא צרפת סרקוזי וקנצלרית גרמניה מרקל חזרו אתמול לדיונים על חבילה כלל־אירופית. אולי דווקא המשבר הפיננסי הוא מה שסוף סוף יאחד באמת את היבשת.
