טלוויזיה"בחזקת חף מפשע": אינטנסיבית ואפקטיבית בדיוק כמו שצריך
טלוויזיה
"בחזקת חף מפשע": אינטנסיבית ואפקטיבית בדיוק כמו שצריך
הספר, שעליו מבוסס הסרט "בחזקת חף מפשע" בכיכובו של האריסון פורד, הפך לסדרת טלוויזיה באפל טי-וי עם ג'ייק ג'ילנהול בתפקיד הראשי. למרות הרף הגבוה שהוצב לה, הסדרה שומרת על מתח גבוה, משחק טוב ודמויות מעניינות. משהו שלא יזיק לצופים הקיץ
"בחזקת חף מפשע", הסדרה החדשה של אפל טי-וי פלוס, עוררה בי עניין רב מהשנייה ששמעתי על העיבוד העכשווי לסדרה הזאת. אני לא לבד בזה. הסדרה היא עיבוד מחודש לסרט מ-1990, בבימויו של אלן ג'י פאקולה הגאון ("כל אנשי הנשיא" - שם שיא הצטיינותו), המבוסס על הספר הראשון של סקוט טורו מ-1987. טורו הוא אמן מותחני בתי משפט, מקבילו של ג'ון גרישם ומזכיר אותו ביכולת שלו להדביק את קוראיו לעלילות שהוא טווה. את "בחזקת חף מפשע", ספר שבאנגלית אורכו כ-450 עמודים, התחלתי לקרוא בשבע בערב ביום שקיבלתי אותו, וסיימתי אותו עם שחר, רק כאשר סוף סוף פתרון התעלומה היה בידי. הסיבה לתנופת הקריאה היתה בשל הרבה מאוד הסחות, הטעיות, ערעורים והתנשפויות (הן של הקוראים המופתעים מההתרחשויות והן של הדמויות במותחן שהוא גם די ארוטי), והגשת הסיפור בגוף ראשון, באופן שמקפיד לערער את האמון של הקוראים במספר.
הסרט, הספר והסדרה הם על ראסטי סאביץ', תובע מצליח משורות הפרקליטות של שיקגו, החשוד ברצח הקולגה והמאהבת שלו קרולין פולהמוס. בסרט גילם אותו באופן מושלם האריסון פורד, איך לא. את המאהבת גילמה גרטה סקאקי, אחת מכוכבות שנות השמונים שאיכשהו לא מימשה את ההבטחה הגדולה שתלו בה אז. בסדרה נכנס לנעליו של ראסטי ג'ייק ג'ילנהול ("הר ברוקבק"), בתפקיד ראשי ראשון בטלוויזיה, למשך שמונה פרקים, ששניים מהם כבר זמינים באפל טי-וי פלוס, ועושה את זה באופן סוחף. גם כשהוא בבריכה. את מושכות הבימוי לקח דייוויד א קלי, יוצר טלוויזיה המתמחה בעולם המשפט והפשע עוד מימי "פרקליטי אל -אי", "הפרקליטים" ועד "היית צריכה לדעת" ו"שקרים קטנים גדולים".
הסדרה העכשווית מאפשר רוחב יריעה, שהסרט לא יכול היה להכיל, ומשתמשת בהרבה מאוד מהתכנים שהיו בספר ולא זכו למיצוי. מה שעוד היא עושה זה מעדכנת את האירועים למילניום השלישי, הן מבחינה טכנולוגית, והן מבחינת הייצוגים של הדמויות על המסך והיחס השונה, המכבד יותר, למיעוטים ונשים היום. ראסטי הלבן נשוי לאשה שחורה (רות נגה האירית), השופטת בבית המשפט גם היא אפרו-אמריקאית, היריב הפוליטי של המשרד שלו - ודמות מאוד חשובה במארג הסבוך של העלילה הוא ניקו דלה גאדייה (או-טי פגבנל, "סיפורה של שפחה"). העניין של היחס לנשים הוא אתגר במיוחד מעניין מאחר שמדובר בדרמה שהיא גם משפחתית.
בשל כל הציפיות והאתגרים הללו, וכל הזיכרונות הטובים, האכזבה מתבקשת, כמעט כלולה בדיל בין הצופים ליוצר. אבל קודם כל, ישנם אלה שניגשים לסדרה בלי הרקע הזה והם פשוט מקבלים סדרת מתח-בית משפט אינטנסיבית ואפקטיבית על סיפור מורכב ולא מובן מאליו, משהו שלא יזיק לצופים הקיץ. ואלה שקראו וצפו בעיבודים הקודמים - למרות הרף הגבוה שהוצב לה "בחזקת חף מפשע" שומרת על מתח גבוה, משחק ממש טוב, דמויות והטעיות מעניינות, פוליטיקה של מקום עבודה וחולשות של מערכת המשפט, וגם תמיד תהיה להם הפריבילגיה לצקצק בידענות ולהגיד שהסרט והספר היו טובים יותר.
