לזכר החברה שנרצחה: "הבמה היא הדרך שלי להחיות את עדי"
לזכר החברה שנרצחה: "הבמה היא הדרך שלי להחיות את עדי"
נגבה מאור יצרה מחזה קצר כהתמודדות עם האבל על חברתה הטובה עדי ויטל־קפלון שנרצחה ב־7 באוקטובר. הוא יעלה במסגרת מקבץ ההצגות הקצרות בתיאטרונטו
נגבה עורכת מסיבת קריוקי לציון יום הולדתה ה־34. היא נכנסת לאולם עם עוגת יומולדת מלאת נרות, החברים שלה מחכים לחגוג איתה והכל מתוכנן לפרטי פרטים, אלא שמשהו לא עובד, היא לא מסוגלת לחגוג. זה סיפור המחזה הקצר "חבובט" מאת ובביצוע נגבה מאור בליווי אמנותי של יעל טל, שיעלה במסלול "קצרנטו", מקבץ הצגות קצרות בפסטיבל תיאטרונטו בחול המועד פסח בתיאטרון יפו (25-23 באפריל). חבובט הוא הכינוי שנהגה לקרוא למאור חברתה הטובה עדי ויטל־קפלון שנרצחה בביתה בקיבוץ חולית ב־7 באוקטובר, וילדיה נגב (4) ואשל (חצי שנה) נחטפו וחזרו בדרך נס מהגבול עם שכנתם.
מאור חזרה ערב לפני ממסיבה של יוניטי (ליין שחיברו עם הנובה) וניצלה. "ערב קודם גם אני הייתי בשיא הריקודים בזריחה במסיבה, אבל כל זה נמחק בבוקר כשעדי לא ענתה לי לטלפון", מספרת מאור. הן חברות מימי חטיבת הביניים בירושלים. כשהתעוררה מהאזעקות והבינה את גודל האירוע, שלחה לעדי הודעה והיא לא ענתה. בדיעבד הבינה שבאותם רגעים היא דיברה עם בעלה בטלפון כדי שידריך אותה איך לתפעל את הנשק כדי להילחם במחבלים ולהגן על ילדיה לפני שנרצחה.
"בהצגה בת דמותי מנסה לחגוג בצורה מאולצת ומנוגדת למה שהיא מרגישה בפנים והיא לא מסוגלת להדחיק את הכאב. באיזשהו שלב הכל מתפרק, מתלכלך, נהיה מכוער ומייאש כמו כל התקופה הזאת, ובתוך זה יש את הדבר הראשוני שהוא האהבה הגולמית לעדי והבחירה הראשונה בה כחברה לחיים".
מאור (34), בוגרת בית צבי, הצטרפה בתום לימודיה לקבוצת הצעירים של תיאטרון חיפה "החיפאית" ושיחקה, בין השאר, בהצגות "אקווריום" ו"ליל העשרים". לפני 7 באוקטובר תכננה את צעדיה הראשונים בעולם הסטנד־אפ. היא גם מלווה אסירות בשיקום שהכירה במסגרת הצגה שהחלה לכתוב עליהן. את “חבובט” כתבה כניסיון להתמודד עם האבל על עדי. "זו הצגה על המאבק בין הרצון לחיות לבין זה שהחיים הם לא אותו הדבר, ובעיקר על הגעגוע אליה. מאז השבעה אני לא מצליחה להחזיק את הדברים, האירוע הזה הכה בי כי הכל בבת אחת נגמר. היא הדבר הראשון שאני חושבת עליו כשאני קמה בבוקר וכשאני הולכת לישון בלילה. אני מרגישה שעדי שלי קיימת בי. עדי החזירה אותי למקורות שלי, לדבר שאני הכי רוצה לעשות בעולם שזה להיות שחקנית ולכתוב".
המשפחה של עדי נתנה את הסכמתה והוריה יגיעו לצפות בהצגה. "אני חושבת שהם יתרגשו. אני גם מעלה שם זיכרונות. הבמה תהיה הדרך להחיות אותה כי יש רגעים שאני הולכת איתה ומרגישה אותה על הבמה".
