מסעדת מנסורה: בלי טריקים ובלי שטיקים
מסעדת מנסורה: בלי טריקים ובלי שטיקים
במנסורה מגישים אוכל ברור, פשוט וטעים, וזה שינוי מרענן ונפלא בנוף התל־אביבי, המלא במסעדות שמנסות להמציא מחדש את הגלגל ולהתחכם
לפני המון שנים היה מבקר מסעדות אגדי בשם ר. איסטניס. זה היה שם עט כמובן. שמו האמיתי היה רנה מוקדי. הוא כתב ב־1963 את "ספר הבישול הצרפתי". יש לי עותק. נדיר. היו מתכונים שדרשו מרכיבים כמו רגלי צפרדעים וירך דוב סורי, ב־1963. ספרון קטן ונפלא. מוקדי לא סיים אף ביקורת שלו בלי ביקור בחדר הכבוד.
נזכרתי בו כי בזמן האחרון אני מוצא את עצמי, אולי מפאת גילי ההולך ומפליג למרחק, נבעת למראה חדרי השירותים בתל אביב ובכלל (למשל, מכסה האסלה העצמאי, שנפתח ונסגר כרצונו, במסעדת a המדוברת). מבחינה זו הנוחיות של מנסורה היא שינוי מרענן. חדר שירותים רגיל. זה כמעט מפתיע בשלב הזה. תל אביב מלאה במסעדות שממציאות מחדש את הגלגל. או לפחות בטוחות שזה מה שהן עושות. אפילו בתחום חדרי השירותים. מנסורה לא עושה זאת. לא בשירותים ובעיקר כמובן לא באוכל. שני צדדים של אותו מטבע, כידוע.
1 צפייה בגלריה
תבשיל לחי עם בצל צלוי, תרד חלוט וחזרת במנסורה. כמעט ביתי, ואיזה בית
(צילום: אוראל כהן)
כבר כמעט ארבע שנים היא מגישה, די מתחת לרדאר, אוכל טעים. טעים מאוד אפילו. אבל זהו. שום דבר שלא ראיתם קודם, או לא טעמתם בשבוע שעבר. ואתם יודעים מה, במציאות הנוכחית, זה לא רק הרבה מאוד, זה נהדר. כי קצת נמאס להזדקק למתורגמן כדי לקרוא תפריט, ולשף צרפתי של שלושה כוכבי מישלן (ואולי עדיף שף דני) כדי להבין את המנה. אז כן, זה לא אוכל מהחיים, אף אחד לא מכין לעצמו בבית רוסט טלה (כמו רוסטביף אבל מטלה) חוץ מאשר אולי בפסח, אבל זה אוכל ברור, פשוט, מנומק ובעיקר טעים ולא מתחכם. וזה המון. התחלנו בסלסלת לחמים שכללה לחם מחמצת ולחמניות בצל ממכרות. לצדם חמאה עם סומאק וסלסת עגבניות. תענוג.
עכשיו הגיע סשימי לוקוס. הפתעה. הבן הצעיר נגס בו. היסטוריה. רק בשביל זה היה שווה לבוא. תוסיפו לזה את זה שהוא היה מעולה ותקבלו בוננזה. הוא הוגש עם עלי גרגיר ועליהם גרגרי לימון וקצת לאבנה של כבשים וחזרת מגורדת מעל. אותו רוסט טלה מדובר הגיע עם עשבי תיבול, חרדל ורוטב טרטר והיה גם הוא טוב לא פחות.
מנה ראשונה נוספת - לקרדה ביתית. אני מניח שזו לא באמת לקרדה טורקית טרייה שהוכנה במקום אלא אולי פלמידה מקומית טובה, אבל למי אכפת. זה היה נהדר. אני מכור ללקרדה, אמיתית וגם החיקוי המקומי, וזו היתה נפלאה. היא הוגשה עם סלט תפוחי אדמה קונפי מעוכים מעורבים בחזרת, עלי טרגון ורשאד וקצת שמנת חמוצה מעל. זה היה כמעט ביתי. ואיזה בית.
לקחנו גם מנת ביניים אחת. ספגטיני עם בשר סרטנים בציר עוף עם חמאה ולימון. כמה פשוט ככה מבריק.
עיקריות: הנוער הצעיר לקח סטייק פילה עם תפוח אדמה, חסת סלנובה ורוטב דמי גלאס. קלאסיקה שאפשר אמנם לקלקל אבל פה לא הצליחו. כלומר יצא סבבה. נוער ב' התענג על תבשיל לחי עם בצל צלוי, תרד חלוט ו...חזרת. מישהו כאן אוהב חריין? גם אנחנו. זוגתי ואני הסתפקנו בפילה פלמידה לבנה ברוטב חמאה חומה וצלפים, עם קישואים צעירים, שעועית ירוקה וטרין תפוחי אדמה. מאוד פשוט. מאוד מוצלח.
קינחנו בריזוטו מתוק עם שקדים מקורמלים, סירופ תפוזים ופלחי תפוז אדום (לא תפוז דם כמו שכינו אותו כאן. יש הבדל) טוב מאוד, סברינה ביתית לא פחות טובה, והשוס - סורבה גויאבה עם קרם אשכוליות ועוגיות פקאן עם קצת פלחי פומלה קלופה לקישוט, מנה מקורית ומצוינת. את הארוחה ליוו כוס גראז' דה פאפא אדום של עידו לווינסון, וכוס רוזה של יקב גתו. יינות מקומיים מהשורה הראשונה של יקבי הבוטיק הקטנים יותר. מנסורה היא, אם כן, יופי של מסעדה, למי שלא מחפש שיעשו עליו יותר מדי דאווין, וסתם יגישו לו אוכל הגון וטוב בתפאורה נעימה לא פחות. ואם אתם לא כאלה, אולי כדאי שתיבדקו.
מנסורה, דרך שלמה (סלמה) 13, ת"א, 03-9446556. א'-ש' 00:00-18:30
לפני הטיפ
סלסלת לחמים - 16 שקל
סשימי לוקוס - 88
לקרדה ביתית - 58
רוסט טלה - 66
ספגטיני סרטנים - 78
סטייק פילה - 162
תבשיל לחי - 98
פילה פלמידה - 138
ריזוטו מתוק - 42
סברינה - 42
סורבה גויאבה - 42
כוס גראז' דה פאפא - 54
כוס רוזה גיתו - 48
