אבי נשר: "הישראליות תנצח את הפוליטיקאים"
אבי נשר: "הישראליות תנצח את הפוליטיקאים"
מאז שבת בבוקר מקבל הבמאי הודעות על הדמיון בין סרטו "תמונת הניצחון", על הקרב על ניצנים במלחמת השחרור, לבין מה שקרה עכשיו בעוטף. בזמן שהשחקן גיבור הסרט נפצע בעצמו בקרב בבארי, אומר נשר: "אנחנו מגיעים לנקודה שקורה משהו איום ונורא ואז הופכים את הקערה על פיה, לכן אני בכל זאת אופטימי”
בבוקר שבת האחרון ישב במאי הקולנוע אבי נשר מטולטל ומזועזע מול מסך הטלוויזיה, ומה שרץ לו בראש זה אותו משפט מלפני 50 שנה כשפרצה מלחמת יום כיפור: "אבל אמרנו לכם!" נשר, שהיה אז קצין צעיר באמ"ן מחקר, זוכר שישב בדסק והיה ברור שתפרוץ מלחמה. "אני זוכר את הזחיחות המטורפת של אותם פוליטיקאים שהיו שבויים בקונספציה ובהיבריס מטורף", מספר נשר. "זה מה שאני רואה בחודשים האחרונים. מנהיגות שמתנהגת בצורה זחוחה ולא מתייחסת לעובדות בשטח. אומרים להם שהצבא נפגע, שהכלכלה נפגעת, שהאויבים שלנו מזהים חולשה — ומצידם חוסר נכונות מינימלית להסתכל למציאות בעיניים. חשוב לי מאוד להדגיש שאין כאן עניין של ימין ושמאל, הרי בכיפור הייתה ממשלת שמאל. המחשבה שלי היא לגמרי פרקטית.
ראיתי בחודשים האחרונים בדיוק את מה שראיתי בוועדת חוץ וביטחון לפני 50 שנה: לאותם פוליטיקאים יש דם על הידיים ממלחמת יום כיפור. ביום הראשון למלחמה הובהלתי לבור וראיתי אותם מסתובבים חיוורים, בהלם, והדבר היחיד שעבר לי בראש זה המשפט החבוט 'אבל אמרנו לכם!' אומרים שלא נבון לדבר עכשיו על מי אשם, אבל כולנו יודעים ומבינים איך הגענו לזה, וזה לא במקרה קרה השנה, במקביל למתקפה על עצם הישראליות — וזו אותה ישראליות שהולכת להציל אותנו מהאסון הנוראי הזה. והדיונים הארוכים על ממשלת אחדות או חירום, זה פשוט מטורף — זה כאילו ישראל בעדיפות שנייה, או שלישית לקואליציה. זה מפחיד" .
מאז מתקפת הפתע של חמאס על יישובי העוטף מקבל נשר הודעות המדברות על הדמיון לסרטו "תמונת הניצחון", המשחזר את הקרב על קיבוץ ניצנים בעיצומה של מלחמת העצמאות, שבסופו נכבש הקיבוץ על ידי המצרים ואלה ששרדו נלקחו בשבי. "אנשים כותבים לי: 'הנה זה קורה שוב', או 'אחד לאחד כמו בסרט': קיבוץ שנלחם על חייו, פוליטיקאי שלא נחפז לשלוח להם תמיכה ואנשים שנלקחים בשבי. יש איזו תיאוריית קונספירציה שבגלל שהחברים היו שייכים לתנועת 'הנוער הציוני' היה עוול פוליטי, ואחרי שהם שילמו את המחיר עוד התעמרו בהם, ואין ספק שהם הופקרו. המג"ד יצחק פונדק (מחטיבת גבעתי, מנ"ש) בא אז וביקש סליחה מאנשי ניצנים, אבל אבא קובנר הפוליטיקאי אף פעם לא ביקש סליחה, והוא זה שכתב את 'הדף הקרבי' המזעזע שהאשים את אנשי ניצנים בבגידה".
1 צפייה בגלריה
מתוך "תמונת הניצחון", מימין: ג'וי ריגר וידין גלמן, שנפצע עכשיו בבארי. "המתנדבים מצילים אותנו, כמו תמיד"
(צילום: איריס נשר)
נשר אומר שבמלחמת העצמאות, כמו ביום כיפור, "הרוח הישראלית גברה על הפוליטיקאים, וזה כנראה סיפורנו. אחד הדברים שהכי ריגשו אותי ביום כיפור זה ש־110 אחוז מהמילואימינקים חזרו לארץ. איזו אומה עוד יש בעולם, שאנשים חוזרים למלחמה?"
ישראליות היא מילה שחוזרת הרבה פעמים בשיחה עם נשר, והיא גם זו שמחזיקה אותו אופטימי. "אתה רואה את הרוח הישראלית בכל מקום, אם זה בקפלן או בכל הסיפורים המופלאים והמרגשים בימים האחרונים, של אלופי צה"ל כמו נועם תיבון ויאיר גולן ששעטו דרומה ועזרו לחלץ. אני ישראלי בזהות שלי, הישראליות מרתקת אותי ואני מאוהב בה על כל פגמיה. רוב סרטיי עוסקים בה ומנסים לפענח את הדנ"א שלה, כי זו אחת המדינות הבודדות שיש לה שאר רוח ומשהו שמודע לאיך קמה המדינה והקורבן שאנשים הקריבו. אני מוצא תקווה בהיכרות העמוקה שלי עם הרוח הישראלית ולא בכדי אני עושה סרטים כמו 'תמונת הניצחון'. זה מאוד חשוב.
בתזמון מצמרר, תוך כדי שיחתנו נודע כי השחקן ידין גלמן, המגלם בסרט את מפקד הכוח הישראלי אברהם שוורצשטיין, נפצע בשבת בהיתקלות עם מחבלים בקרב לחילוץ התושבים מקיבוץ בארי. גלמן, קצין בסיירת מטכ"ל, השתתף כלוחם מילואים בקרב והוא וחבריו הצילו משפחות רבות. נשר, שהספיק מאז השיחה לבקר אותו בבית החולים, מספר ש"ידין מגלם בסרט את האיש שניסה להציל את ניצנים. במציאות, שוורצשטיין והצוות שלו ירדו לקיבוצים המיוסרים האלה להציל אנשים. אחרי מסע השמצות מכפישות ואיומות על אנשי המילואים — הם מתנדבים ומצילים אותנו, כמו תמיד".
במלחמה ההיא, ב־1948, הצבא הישראלי כבש מחדש את ניצנים ולכד את הצבא המצרי. "נקודת השפל של ניצנים הייתה בעצם קרש הקפיצה לרצף של ניצחונות כבירים. אנחנו יודעים להפוך את הלימון ללימונדה ובגלל זה אני מסרב להיות פסימי — אני מאוד מאמין בישראליות שתמצא דרך לחפור את דרכה החוצה מהבור. במידה מסוימת ניצנים זה קצת תעתיק של יום כיפור, שהוא תעתיק של היום. מגיעים לנקודה שקורה משהו איום ונורא ואז הופכים את הקערה על פיה. המוטיב הישראלי הדומיננטי הוא המעבר המיידי מיום הזיכרון לעצמאות. אין את זה בשום מקום בעולם. כאן האובדן והשכול מיתרגמים מיידית לניצחון ולהישג — יש בזה משהו בריא נפשית".
נשר משווה בין דמותו של שוורצשטיין לשר הביטחון יואב גלנט. "כמו שאמ"ן מחקר היו סוג של נביאי זעם ביום כיפור, יואב גלנט היה נביא הזעם בחודשים האחרונים ואף אחד לא התייחס אליו, הוא היה הילד ההולנדי עם האצבע בסכר. הוא עבד בלייצר תחושה שאנחנו בסכנה, בא עם הערכת מצב ריאלית ולא רצו לשמוע אותו והתגובה הייתה לנסות לפטר אותו. בעיניי גלנט הוא המקביל לאברהם שוורצשטיין, שהתריע בניצנים שאנחנו מאוד פגיעים. יש סצנה בסרט שבה הקב"ט של הקיבוץ, שאותו מגלם אלישע בנאי, מזנק עליו ושוורצשטיין אומר 'השתדלתי מאוד להסביר להם כמה אנחנו פגיעים והם לא רצו לשמוע'. זה אחד לאחד מה שגלנט אמר. הוא התריע שקורה כאן דבר מאוד מסוכן ביטחונית, אבל אלה לא היו העובדות שמתאימות לקונספציה מבחינת הקואליציה".
