"עולם ה־NFT מזכיר מאוד את שוק האמנות, רק על סטרואידים"
"עולם ה־NFT מזכיר מאוד את שוק האמנות, רק על סטרואידים"
ה־NFT מחוללת מהפכה באמנות. יוצרים, גם ישראלים, יכולים להפוך ברגע למיליונרים, וכל העולם יודע מי קנה את יצירתם ובכמה. את העבודות כבר לא יוצרים רק אמנים אלא גם מתכנתים ששוברים כל מוסכמה של איכות וטעם. אך מי שימהר יוכל להשיג עכשיו קובץ של דמיאן הירסט במחיר מציאה. מדריך לאספני NFT מתחילים
ה NFT, הבורסה הדיגיטלית החדשה של קניית ומכירת נכסים, הגיעה לעולם האמנות. מדימויים דיגיטליים של קופים, דרך דמויות מצוירות ואנימציות קטנות, הנסחרים במאות מיליוני דולרים. אף אם זו בועה, כפי שטוענים רבים, תהיה לה השפעה על האופן שבו אנחנו יוצרים ורואים וסוחרים באמנות.
השינוי הדרמטי ביחס ל־NFT החל במכירה של בית המכירות כריסטיס במרץ שנה שעברה: קובץ JPG בשם "יומיום: 5,000 הימים הראשונים" שיצר מייק וינקלמן — אמן דיגיטלי הפועל תחת השם Beeple — נמכר במחיר שיא עבור יצירה דיגיטלית, של כמעט 70 מיליון דולר, והפך אותו לאמן החי השלישי היקר ביותר אחרי ג'ף קונס ודיוויד הוקני. את העבודה קנה ויגנש סונדאריסן, משקיע בלוקצ'יין הודי המכונה ברשת MetaKovan ששילם עבורה במטבע הדיגיטלי Ethereum. ביפל, אגב, הרוויח מהעסקה 56 מיליון דולר.
חשוב להבין: זה אינו מדיום אמנותי חדש שמאפשרת ההתפתחות הטכנולוגית כמו וידיאו ארט ואמנות דיגיטלית. זו פלטפורמה כלכלית חדשה המאפשרת להפיץ ולסחור בבעלות על נכסים דיגיטליים בכל התחומים מבלי שאפשר יהיה לשעתק אותם, ומכאן שמה NFT, ראשי התיבות של Non Fungible Token, אסימון חסר תחליף הנושא חותם נעילה דיגיטלי: מהציוץ הראשון שפרסם ג'ק דורסי, מייסד טוויטר, עם עלייתה לאוויר (נמכר ב־2.9 מיליון דולר) ועד תסריט ״ספרות זולה״ בכתב ידו של קוונטין טרנטינו, שאתמול הוכרז על מכירת NFT של הסצנה "Royale with Cheese" מתוכו תמורת 1.1 מיליון דולר (טרנטינו נתבע על כך על ידי חברת ההפקה מירמקס בגין הפרת זכויות יוצרים).
לפלטפורמה יש השפעה עצומה על המסחר באמנות מכיוון שהיא מאפשרת לרכוש יצירות דיגיטליות מבלי שיהיה אפשר לשכפל אותן, ותהיה לה השפעה עצומה על שדה האמנות כולו. כי היא תוליד סוג חדש של יוצרים ושוק חדש של יצירות.
לדוגמה: הגלריות בעולם ה־NFT מקבלות בין 1% ל־2% מהמכירה, לעומת 50% שגובות גלריות במציאות. מול עלייה איטית בסולם התמחור, ב־NFT המחירים קופצים מרגע לרגע, בשיאים שקשה לעקוב אחריהם. מול העמימות של המחירים והקונים, ב־NFT יש שקיפות מלאה ואפשר לעקוב אחר כל קונה ואחר כל יצירה.
מול ההתעשרות של האספנים בשוק המשני, שקונים במעט ומוכרים בהרבה, ב־NFT האמן קובע מראש את האחוזים (בדרך כלל נהוג 10%) שיקבל מכל מכירה חוזרת בהמשך.
ניתן לשער שה־NFT יחולל שינוי בסוג האמנות והאמנים שאנחנו מעריכים. למשל, אחד הז׳אנרים המצליחים הוא דימויים ועבודות אנימציה שנוצרו בקודים של מחשב והיוצרים שלהם לאו דווקא צמחו בשדה האמנות אלא יוצרים מתחומי התכנות המשלבים בין עיצוב, אנימציה ומדעי המחשב. למשל בן בנחורין, ראש מסלול עיצוב מוצרים דיגיטליים בשנקר ואחד המרצים בכנס NFT השני של שנקר שיתקיים ב־2 בפברואר.
בנחורין, שרשום ב־NFT תחת השם wuwa, החל את מסעו בעולם הדיגיטלי כמעצב ראשי של חברת niio, העוסקת בתצוגה ובהקרנה של אמנות דיגיטלית, ואחר כך כמעצב ראשי של האתר deviantart.com לשיתוף אמנות ברשת. ״העבודה שלי שם”, הוא אומר, “היתה לחשוב איך לעזור לאמנים להפיץ את האמנות שלהם ולעשות כסף. אגב, שם הקנייה במטבעות דיגיטליים היתה אפשרית כבר לפני 20 שנה. החידוש הגדול של הבלוקצ׳יין וה־NFT הוא שהרישומים של כל המטבעות האלה הם פומביים וחשוב לזכור שאקט הרכישה הוא בעצם רישום על בעלות. ה־NFT נשלח לארנק הקריפטו של הקונה. אף יצירה לא מחליפה פיזית ידיים״.
4 צפייה בגלריה
משאית שחונה מול בית המכירות כריסטיס בניו יורק ומבשרת על תשע דמויות NFT של "קריפטו פאנק" שנמכרו במאי האחרון תמורת 16.9 מיליון דולר
(צילום: גטי)
למי שמעוניין להתחיל ליצור או לקנות בעולם החדש, בנחורין ממליץ על opensea.io, האתר הגדול ביותר ליצירות NFT שהמסחר בו הוא במטבע הקריפטו את’ריום. “אפשר למצוא שם מידע על כל עבודה שנרכשה אי פעם במטבע: מתי נקנתה, מתי נמכרה ובכמה. לצד אמנים אנונימיים אפשר למצוא גם מידע על המסחר בעבודות של דמיאן הירסט”.
ובאמת, חיפוש שמו של הירסט באתר מעלה שני דפים שנוצרו על ידי המשתמש HENI (הירסט עצמו?). הראשון מוכרז כקולקציית ה־NFT הראשונה שלו. תחת הכותרת ״המטבע״ מוצגת סדרה של 10,000 יצירות המתכתבות עם 10,000 יצירות פיזיות המאוחסנות בכספת מאובטחת בבריטניה. "העבודות מתעוררות כעת לחיים באמצעות השקתן בבלוקצ'יין", נכתב בדף. העבודה הזולה ביותר עולה 5.14 את’ריום, שווה ערך ל־12,825 דולר, וסך כל המסחר ב־2,200 העבודות שלו באתר עומד על 16,500 את’ריום (כ־40 מיליון דולר). דף נוסף באתר מציע סדרה של 739 דימויים של הירסט ובהם אימוג'ים של נשים בהיריון. מחיר עבודה אחת כעת הוא 0.7 את’ריום (1,646 דולר), ממש הירסט בהזדמנות.
4 צפייה בגלריה
בן בנחורין, ראש מסלול עיצוב מוצרים דיגיטליים בשנקר: יש אינסוף גלריות ל־NFT. אם את מאמינה לטעם ולטרנדים שלהם, הם קובעי האיכות"
(צילום: אוראל כהן)
בזמן שהדף הראשון כולל עבודות מוכרות של הירסט מסדרת הנקודות, הדף השני כבר מציע יצירות דיגיטליות המזכירות את המראה והשפה החדשה שמתחילות להיות מזוהות עם NFT ומאפיינים ייחודים נוספים, כמו יצירות המבוססות על מהדורות. ״בניגוד לעולם האמנות הישן שבו מהדורה היא אותה עבודה בכמה העתקים, ב־NFT כל עותק במהדורה הוא שונה״, מבאר בנחורין. ״תחשבי מה זה אומר על מהדורה של 1,000 יצירות שכל אחת ייחודית. זה גם יוצר עוד כלכלות משנה, של נדירוּת למשל״. אחת הסדרות הידועות בהקשר זה, מציין בנחורין, היא הקריפטו פאנק, סדרה של 10,000 דמויות ייחודיות המצוירות בפיקסלים, שנוצרו על ידי Larva Labs ב־2017. תשע מהדמויות נמכרו במאי האחרון בכריסטיס ב־16.9 מיליון דולר
מוזר שדווקא בעולם הדיגיטלי, שבו השכפול הוא מהות המדיום, נוצר מצב שכל עותק שונה.
"זו נדירות מהונדסת. אם את מייצרת במהדורה של 1,000 רק אחד שהוא זהב, אז בטח זה יהיה שווה יותר", אומר בנחורין. "לזה מצטרפים עוד מנגנונים. למשל, יש הרבה סדרות שנמכרות בלי לדעת מה את קונה. את רוצה לקנות אחד? תראי מה שקיבלת רק אחרי הקנייה.. זה מזכיר את הקונספט של הגלויה הסודית בצבע טרי, שבה קנית יצירה בלי לדעת של מי היא. עולם ה־NFT מזכיר מאוד את עולם האמנות הרגיל, פשוט על סטרואידים״.
גם בנחורין מייצר סדרות שכל עבודה בהן היא ייחודית. המומחיות שלו היא באמנות גנרטיבית: עבודות אמנות שבהן תוכנה או מושגי תוכנה משחקים תפקיד מרכזי — שאותם הוא יוצר בכתיבת קוד. בסדרה Alpha 27K יצר רק שלוש עבודות, אחת מהן נמכרה ב־36 אלף דולר. סדרה אחרת, PrimaLife, כללה 1,024 עותקים שונים של יצורים, כשכל אחד מהם קיבל את צורתו הסופית רק אחרי הרכישה. ״כפתור הקנייה מפעיל את הקוד וכך הקונה נהפך שותף ליצירה".
כמה מכרת מהסדרה?
"את כולה, בכמה דקות".
איך אתה מגיע לקונים? הרי יש מיליוני עבודות.
"נכון וגם יש מיליוני קונים. הסדרה נמכרה באתר artblocks.io שמזמין אמנים ליצור בהתבסס על כתיבת קוד״.
בוא נדבר רגע על הגדרת העבודות האלה כאמנות. במציאות יש לנו מושגים כמו סלקציה, איכות וקובעי טעם. מי מייצר את אמות המידה באתרים האלה? "אני אישית קובע מה טוב לפי הטעם שלי, אבל מי קובע שכל מה שמוצג במוזיאון תל אביב זו אמנות טובה?".
זה מוגדר כאמנות טובה ברגע שזה מוצג שם. יש דבר כזה גם ברשת?
"יש אינסוף גלריות וגופים וקהילות ואפילו יריד NFT חשוב, Foundation. אם את מאמינה לטעם שלהם או לטרנדים שהם קובעים אז כן, אלה קובעי האיכות".
בניגוד לשוק הבינלאומי, שלאמנים ישראלים קשה לחדור אליו, נדמה שכאן לכל אחד יש אפשרות שווה להצליח.
"נכון, ויש המון אמנים ישראלים בתחום. למשל, לערן היללי יש סדרה מוצלחת, Burger Town בכתובת genburger.club שחלק מהדימויים בה נמכרו ב־40 אלף דולר".
יש פה ממש הזדמנות להתעשר?
"נכון. עם זאת, אני חושב שזה כמו לעשות כסף בכל דבר. אם את עובדת בזה, אם את מוכשרת, תעשי כסף מאוד טוב, ואם את חושבת שזה כסף מהיר, אז כנראה שלא תעשי".
